עיקר כוחו של "אווטאר: דרכם של המים״ הוא כמו, ממש כפי שהיה הסרט הראשון, העולם הדמיוני העשיר שנבנה עד לפרטים הקטנים ביותר. לכן, אין זה מפתיע כי תקציב הסרט מוערך ב-350 מיליון דולר, מה שממקם את היצירה במקום הרביעי ברשימת הסרטים היקרים בעולם, ולא - זה לא בגלל המשכורות ששולמו לשחקנים.
הסרט, שנפרש על פני קצת יותר משלוש שעות, אינו ממהר להגיע אל הקונפליקטים אלא מקדיש לא מעט זמן להיכרות עם פלאי העולם החדש שמעל ומתחת לפני המים. והעולם הזה עשיר יופי ופאר אף יותר מזה שבסרט הקודם. כמו כן, גם הפעם קמרון כתב את את התסריט עם עוד שני שותפים כאשר הדרמה האמיתית של הסרט מתגבשת סביב בני הדור הבא - בני הנאבי הצעירים נקלטים בקרב נערי השונית שמלמדים אותם לרכב על דגים טורפים ולעצור את הנשימה מתחת למים.
קירי המאומצת ולואק מתחבטים כמו בני עשרה טיפוסיים. היא מרגישה לא שייכת והוא מקנא בהערכה לה זוכה אחיו הבכור נטיאם, והופך לבן מרדן, הוא מתפתה לצאת להרפתקה מסוכנת בלב ים, ופוגש טולקון פצוע (המקבילה של לווייתן). הטולקונים החכמים והידידותיים הם חלק מתפיסת העולם של הסרט לגבי הקשר בין כל היצורים החיים, הצמחים, האדמה והמים.
לסיכום, גם אם לא ציפיתם לו, אין ספק כי "אווטאר: דרכם של המים" מצליח להפוך לאירוע היסטורי בקולנוע העולמי, ולהצלחה בינלאומית שוברת קופות. כן, גם הפעם, 13 שנים מאוחר יותר. וההמלצה היא לא לוותר על המסך הגדול בקולנוע, בכל זאת, מדובר על הפקה ואפקטים שעלו מיליוני דולרים.