חשש כבד ליציבות הכלכלה הגרמנית: ‏"החוב הציבורי הגיע לשיא היסטורי"

‏החוב הציבורי של גרמניה הגיע לשיא חדש של כ-2.37 טריליון אירו (2.6 טריליון דולר) נכון לסוף שנת 2022, כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה של גרמניה.

‏

חוב התקציב הציבורי הכולל למגזר הלא-ציבורי עלה בכ-2% לעומת השנה הקודמת, או ליתר דיוק ב-46.1 מיליארד אירו (50 מיליארד דולר), בהשוואה לשנת 2021.

הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה ייחסה את העלייה בגובה החוב לצעדי החירום שננקטו במהלך מגפת הקורונה ומשבר האנרגיה הרוסי.‏

‏בהשוואה לסוף הרבעון השלישי של 2022, החוב זינק בכ-1.8% או ב-41.9 מיליארד אירו (45.5 מיליארד דולר), דבר המעלה חשש לגבי השפעת החוב הגדל על פעילות הכלכלה הגרמנית ויציבותה הפיננסית.

החוב לנפש הסתכם בכ-28,155 אירו (30,600 דולר), מה שמייצג נטל הולך וגדל על האוכלוסייה הגרמנית.‏

‏אינפלציה דוהרת, משבר אנרגיה משתולל, וציפיות להאטה נוספת בכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי שחקו אף הן את פעילות הצרכנים ומהווים איום על השגשוג הכלכלי של ברלין.

החוב התופח למגזר הלא-ציבורי ממחיש גם תנאים כלכליים מאתגרים עמם מתמודדת גרמניה על רקע מחנק האנרגיה הרוסי.

המגזר הלא ציבורי, זה הכולל בנקים ומגזרים כלכליים מקומיים וזרים אחרים, כגון עסקים פרטיים בגרמניה ומחוצה לה העושים עסקים עם גרמניה עשויים להתקשות לפעול בתנאים אלה.

במקביל, ‏מאמצי הממשלה למתן את השפעת המשברים הללו הובילו לגידול משמעותי בהלוואות הציבוריות (כלכלה סוציאלית).

שר האוצר הגרמני כריסטיאן לינדנר הודיע בראשית השבוע כי הממשלה צריכה להגביל את הוצאותיה, כלומר המדינה לא תוכל לפתור במהירות את הבעיות הכלכליות הנוכחיות כמו ירידה ברמות העושר על ידי הדפסה או חלוקת כספים.‏

‏גרמניה, שמסתמכת בעיקר על גז טבעי כדי להניע את התעשייה שלה, מתקשה להתמודד עם עלויות האנרגיה מרקיעות השחקים על רקע חששות מיציבות מוסדות כלכליים חשובים כמו 'דויטשה בנק' שיש החוששים כי יהפוך ל'קרדיט סוויס' הבא.

המדינה הבטיחה להחליף את יבוא האנרגיה מהספקית הגדולה ביותר שלה בעבר - רוסיה - כבר באמצע 2024. עם זאת, ניסיונות לגוון את אספקת הגז תרמו לא מעט למחנק האנרגיה‏ הנוכחי.