קריאה קפדנית של האותיות הקטנות על מגוון מוצרים שונים המעידים על עצמם שהם בריאים יכולה לחשוף מציאות קצת אחרת. בפועל, זה ממש לא כך - מתברר שמזונות רבים מעובדים, מכילים יותר מדי סוכר, או יותר מדי מלח. הנה כמה מהם שרצוי להכיר:
דגני בוקר
קערת דגנים היא לא תמיד ארוחה בריאה: דגני בוקר מוגדרים כמזונות אולטרה-מעובדים הנקשרים להגברת סיכון לפיתוח השמנה, מחלות לב וסוכרת. רוב הדגנים מכילים כמויות גדולות של סוכר, וזה נכון בעיקר לגבי דגני הבוקר הממותקים, שרבים קונים עבור הילדים ושמכילים לא מעט סוכר ו/או ממתיקים מלאכותיים מסוגים שונים.
על רוב האריזות מצוין שמדובר בדגנים מלאים, אבל קיימים פערים בכמויות הסיבים התזונתיים בין סוגי הדגנים השונים. לכן, חשוב לבדוק בסימון התזונתי את כמות הסיבים ל-100 גרם ולבחור את דגני הבוקר שמכילים הכי פחות סוכר והכי הרבה סיבים תזונתיים.
פרוזן יוגורט
מחקרים הראו שיוגורט הוא אחד ממוצרי החלב שטובים לבריאות, אבל חשוב להבדיל בין היוגורט הטבעי לבין המוצרים הנלווים שלכאורה מבוססים עליו. פרוזן יוגורט ויוגורט שקונים ביוגורטיות לא מספקים את היתרונות הבריאותיים של היוגורט הרגיל. חלקם עברו תהליך חימום לפני ההקפאה שבו נכחדו החיידקים הפרוביוטיים שטובים לנו, וגם נוסף להם סוכר.
גם אם לא הוסיפו סוכר ליוגורט, המנה שמכינים בהרכבה עצמית תכיל בדרך כלל פירות ממותקים, פצפוצי שוקולד, סירופ שוקולד, סוכריות קופצות, סוכריות עדשים ועוד. כך הופכת מנת פינוק טובה (יוגורט עם פירות טבעיים) למנה עשירה מאוד בסוכר, בשומן ובקלוריות.
פירות יבשים ופיצוחים
הפירות היבשים, האגוזים והזרעים (חמניות, דלעת ושומשום) נחשבים לבריאים מאוד, אבל חשוב לדעת שחלקם עוברים תהליך עיבוד: ייבוש, תוספות סוכר, ציפוי אבקת סוכר, תוספות גופרית וצבעי מאכל. הפיצוחים הקלויים גם מחוממים, ובכך נפגעות הכמות והאיכות של השומנים הבריאים שבהם. בתהליך גם מוסיפים להם מלח בכמות גדולה.
משקאות דיאט
רבים אומרים, "אבל אין בזה סוכר", ולכן צורכים משקאות דיאט בכמויות גדולות. אז נכון, במשקאות הללו אין סוכר, אבל חשוב להתייחס גם למרכיבים שכן קיימים בהם – ממתיקים מלאכותיים וצבעי מאכל, שמזיקים לבריאות. אם נסתכל רק על החישוב הקלורי, נמצא שהמשקאות האלה דומים למים, אבל מבחינה בריאותית הם ממש לא דומים. רק לאחרונה הוציא ארגון הבריאות העולמי מסמך הנחיות חדש שמדגיש כי השימוש בתחליפי סוכר אינו מביא להפחתה של אחוזי השומן וגם מגביר את הסיכון לסוכרת, למחלות לב ולתמותה מוקדמת.
לחם מחיטה מלאה
יש המלצה גורפת של ארגוני בריאות בארץ ובחו"ל להעשיר את התזונה בדגנים מלאים, ועבור אנשים רבים, לחם ומאפים הם המקור העיקרי לצריכתם. למדנו לזהות לחם שמקורו בדגנים מלאים על פי צבעו, אבל לא תמיד זה המאפיין הנכון.
מאפיות נעזרות לעיתים בשיטות שונות לצביעת לחמים שאינם מכילים קמחים מלאים כלל או מכילים אותם רק באופן חלקי. צביעת הלחם נעשית בעזרת צבעי מאכל כדוגמת קרמל, מולסה ולתת, וכך הלחם או הלחמנייה נראים כעשויים מחיטה מלאה. כדי לוודא שהלחם אכן עשוי מחיטה מלאה, רצוי לקנות אותו באריזה הסגורה שעליה מצוין ההרכב המדויק והסימון התזונתי. לחם מלא באיכות טובה יכיל לפחות 10-9 גרם סיבים ל-100 גרם לחם. לפי החוק, לחם מסומן כמלא רק אם הוא מכיל 51% קמח מלא ו-49% קמח רגיל. כדי לוודא שהלחם מכיל יותר סיבים ואחוזים גבוהים של חיטה מלאה, יש לחפש על האריזה את המשפט "לחם מקמח חיטה מלאה" ולא "לחם מחיטה מלאה".