הארגנטינאי שעשוי לערער את הסדר הכלכלי הגלובלי - מפחיד את ארה"ב: "הרפורמות שלו יגיעו עד וול-סטריט"

‏הפסו הארגנטינאי צלל לאחרונה לאחר שהכלכלן והמועמד "הפופוליסטי" חאבייר מיליי, שרבים מתארים אותו כליברטריאני, ניצח בפריימריז בארגנטינה עם 30% מהקולות.

הסערה מצד גורמי תקשורת ממסדיים ובכירים בארה"ב הולכת וגוברת ככל שהמציאות הופכת ברורה - מיליי האאוטסיידר עשוי לנצח בבחירות הכלליות באוקטובר ולפרק כמעט כל מוסד סוציאליסטי במדינה ברגע שייכנס לתפקיד. ‏

‏כלכלת ארגנטינה כבר ידעה סבל רב תחת שורה של מנהיגים פרוגרסיביים, כולל ‏‏פרננדו דה לה רואה‏‏, שנאלץ להתפטר לאחר ההתרסקות האינפלציונית של 2001 שהובילה לתסיסה אזרחית המונית - וגם לעלייה של רבים מהקהילה היהודית המקומית לישראל.

אחריו הגיעה כריסטינה פרננדס דה קירשנר - שכיהנה כנשיאת ארגנטינה במשך שתי קדנציות בין 2007 ל-2015.

היא נעצרה ונידונה לשש שנות מאסר בגין ניצול לרעה של כוחה ומעשי הונאה, לאחר שניצלה את מעמדה כדי להעניק 51 חוזי עבודות ציבוריות תוך העברת של יותר ממיליארד דולרים לחבר המקורב לבעלה באמצעות חברת קש.

כל זאת קרה במהלך ההתעוררות המחודשת של האינפלציה בארגנטינה, כך המדינה שבעבר היתה העשירה ביותר בדרום אמריקה, הגיעה באחרונה, באין רפורמות משמעותיות בכלכלתה, לרמות משבר תחת ההנהגה הנוכחית של אלברטו פרננדז,‏‏ הנחשב לחלק מה-"מרכז-שמאל" במדינה.‏

‏מיותר לציין שלאזרחי ארגנטינה נמאס מחוסר השינוי הבלתי פוסק ומההידרדרות הכלכלית המתמשכת אשר מאפשרת לקרן המטבע הבינלאומית ‏‏להקיף את המדינה המדשדשת‏‏ ככריש רעב במים רדודים. ‏

‏כניסתו של חאבייר מיליי, שרץ על מצע של שינוי כלכלי רדיקלי שיכלול פירוק של מוסדות סוציאליסטיים ומדינתיים רבים כולל הבנק המרכזי בבואנוס איירס אשר הוביל את ארגנטינה לאירועי משבר פיסקליים רבים, היא כאמור הטריגר שמדאיג כלכלנים בבנק העולמי ובקרן המטבע העולמית - צמד המוסדות אשר ממוקמים בוושינגטון הרואה בארגנטינה ברית קרובה וכוח חשוב ביבשת הדרומית.

"משרד התרבות – החוצה! סביבה – החוצה! משרד הנשים והגיוון המגדרי – החוצה! עבודות ציבוריות – החוצה! מדע – החוצה! עבודה וביטחון סוציאלי – החוצה! משרד החינוך והאינדוקטרינציה – החוצה!".‏

הודיע מיליי בסרטון קמפיין ביוטיוב שעשה גלים, בו הצהיר כי יפרק מספר משרדים ‏‏שלדעתו אינם נחוצים‏‏.

‏בינתיים, ארגנטינאים התומכים במיליי טוענים כי הוא מהווה "הצבעת ענישה" נגד משטרי השמאל הקודמים על הסגת הגבול הכלכלית, וניהול המדיניות הרשלני שלהם.

לסנטימנט הזה ישנה מקבילה דומה לתמיכה הנרחבת לה זוכה בארה"ב דונלד טראמפ - בשניהם מדובר במסר לאליטות הממסדיות שהציבור לא יקבל עוד את הסטטוס קוו הנוכחי.

אך השאלה אם מיליי או טראמפ יכולים או רוצים להנהיג שינויים ארוכי שנים במערכת הפיננסית הקיימת, היא באמת סוגיה משנית; שכן הסוגייה המרכזית היא הבעת דעתו של הציבור כי הוא מודע למשחק הפיננסי באמצעות כסף פיאט המנוהל על ידי בנק מרכזי באמצעות משרדי ממשלה הגוזרים את דין עתידו, בתיאום עם מוסדות כלכליים מרכזיים.

במובן זה, יש כאן קריאת תיגר מסוימת על האמת הפרידמניסטית המוניטרית הקלאסית כי בנקים מרכזיים נחוצים לכלכלה המודרנית.

‏

‏מלבד המוסדות הפיננסיים נראה כי גם התקשורת התאגידית נתפסה לא מוכנה על ידי הפופולריות והרדיקליות של מיליי.

בתחילה התייחסו אליו כאל מועמד "בדיחה", "קוריוז", עם סיכויי הצלחה קלושים, אך כעת הם עוברים במהירות להרכיב רשימה של מילות באזז ‏‏ותיאורים שליליים‏‏ כאמצעי לערער על תדמיתו.

עד כה, הם מציינים את ‏‏מדיניותו כמסוכנת‏‏ וקושרים אותו לטראמפ לעתים קרובות ככל האפשר, תוך שהם מציינים גם את ההיסטוריה לכאורה שלו כ"מאמן מין טנטרי" עם "שיער ארוך ופרוע" שרוצה "לאפשר מכירת איברים אנושיים". ‏

‏האמת היא שמיליי לא התבייש מעולם בכוונותיו הפוליטיות.

הוא מתכנן לקצץ בהוצאות הממשלה, לחסל את מערכת הבריאות החברתית ברובה, לחסל את מערכת החינוך הציבורית שהוא רואה בה רשת של מרכזי אינדוקטרינציה ולהחליפה במערכת וואוצ'רים, כמו כן הוא מבקש לחסל תעמולה בנושא שינויי אקלים, לחסל אינדוקטרינציה בנושאי גיוון, שוויון והכללה, לחסל אינדוקטרינציה של זהות מגדרית לילדים.

כמו כן הוא מעריך רכוש פרטי, מעוניין לאסור הפלות, רוצה להחזיר את זכויות הנשק לארגנטינאים, ורוצה לחסל את הבנק המרכזי תוך שהוא מניף את דגל גדסדן בעצרותיו. ‏

‏בסך הכל, הוא עשוי להיות אחד הפרסונות הפוליטיות החשובות ביותר בהיסטוריה של דרום אמריקה - במידה והרפורמות שהוא מציע יעברו.

הטעות הגדולה ביותר של מיליי היא תוכנית הדולריזציה שלו, שלמעשה תחליף את הפסו בדולר שככל הנראה נמצא על סף קריסה משלו כאשר מדינות הבריקס יפעלו להדיחו כמטבע הרזרבה העולמי.

בתוך כך, מדיניותו החברתית זוכה לאהדה גוברת בקרב הציבור, מה שמצביע על סלידה גוברת מאידיאולוגיית השמאל הקיצוני. ‏

‏מיליי בהחלט משך את תשומת לבו של המשמר הגלובליסטי.

יומיים בלבד לאחר ניצחונו של בפריימריז, ממשל ביידן דן ‏‏בפגישה אפשרית‏‏ עם נשיא ברזיל לואיז אינסיו לולה דה סילבה בעצרת הכללית של האו"ם בחודש הבא בניו יורק.

הציפייה היא שביידן ידחוף את ברזיל לצמצם את הסחר הכלכלי עם רוסיה וסין, אבל גם מיליי, השכן הטורדני מדרום לברזיל, יהיה חלק עיקרי בדיונים.