שלושים שנה אחרי הפלת המטוסים: ארצות הברית מאשימה את ראול קסטרו ברצח אמריקנים

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

האירוע זעזע אז את ארצות הברית והוביל לגינויים חריפים נגד משטר קסטרו, אך מעבר לסנקציות ולנאומים זועמים — כמעט דבר לא קרה. פידל קסטרו קיבל אחריות פומבית על הפעולה. אחיו ראול, שכיהן אז כשר ההגנה ומפקד הכוחות המזוינים, הכחיש כל מעורבות ישירה. השנים חלפו, הנשיאים התחלפו, והתיק נעלם בהדרגה מהכותרות.

עכשיו, כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, וושינגטון מחזירה אותו למרכז הבמה — ובצורה דרמטית במיוחד. משרד המשפטים האמריקני חשף השבוע כתב אישום פדרלי נגד ראול קסטרו באשמת רצח וקשירת קשר לרצח אזרחים אמריקנים. כתב האישום הוגש לבית המשפט הפדרלי בדרום פלורידה, ולצדו הואשמו גם חמישה בכירים וטייסים קובנים לשעבר שהיו מעורבים בהפלת המטוסים.

משרד המשפטים האמריקני חשף השבוע כתב אישום פדרלי נגד ראול קסטרו באשמת רצח וקשירת קשר לרצח אזרחים אמריקנים. כתב האישום הוגש לבית המשפט הפדרלי בדרום פלורידה, ולצדו הואשמו גם חמישה בכירים וטייסים קובנים לשעבר שהיו מעורבים בהפלת המטוסים.

העיתוי לא היה מקרי. ממשל טראמפ בחר לחשוף את כתב האישום דווקא ביום העצמאות של קובה — צעד שנתפס בוושינגטון ובמיאמי כהצהרה פוליטית מחושבת היטב. “ארצות הברית אינה שוכחת את אזרחיה”, אמר במסיבת עיתונאים במיאמי היועץ המשפטי בפועל טוד בלאנש. לצדו עמד התובע הפדרלי של דרום פלורידה, ג'ייסון רדינג קיניונס, שהוסיף: “מי שרוצח אמריקנים לא יכול פשוט להמתין עד שהצדק יתעייף”.

אבל הדרמה האמיתית אינה רק משפטית. למעשה, כתב האישום הזה נתפס בארצות הברית ובאמריקה הלטינית כמסר אסטרטגי ישיר להנהגה הקובנית: מה שקרה לניקולס מדורו בוונצואלה עלול לקרות גם בהוואנה.

במשך שנים נראה היה שמשטר קסטרו נהנה מסוג של חסינות היסטורית. קובה הייתה ענייה, מבודדת ומעצבנת מבחינת וושינגטון — אבל לא איום שמצדיק עימות ישיר. אלא שהמציאות השתנתה במהירות. קריסתה של ונצואלה, בעלת הברית הכלכלית הגדולה של קובה, חנקה את אספקת הנפט שעליה הסתמך האי במשך שנים. במקביל החריף ממשל טראמפ את הסנקציות, הגביל משלוחי דלק לקובה ולחץ על מדינות נוספות לצמצם קשרים עם הוואנה.

התוצאה היא אחת התקופות הקשות בתולדות קובה המודרנית. במדינה נרשמים מחסורי מזון חמורים, תורים אינסופיים לדלק והפסקות חשמל שנמשכות לעיתים יותר מ־20 שעות ביממה. חברות תעופה ביטלו טיסות בשל מחסור בדלק סילוני, והתחבורה הציבורית באזורים רבים כמעט קרסה. בהוואנה מדווחים תושבים כי הם מתעוררים באמצע הלילה רק כדי לנצל שעה בודדת של חשמל לטעינת טלפונים, בישול או קירור מזון.

ובתוך המשבר הזה מגיע עכשיו גם כתב האישום נגד ראול קסטרו — האיש שהיה במשך עשרות שנים אחד הסמלים החזקים ביותר של המהפכה הקובנית.

הנשיא הקובני הנוכחי, מיגל דיאס־קנל, מיהר לתקוף את המהלך וטען כי קובה פעלה אז מתוך “הגנה עצמית” לאחר הפרות חוזרות של המרחב האווירי שלה. שגריר קובה באו"ם הגדיר את כתב האישום “קרקס פוליטי”. אבל מאחורי ההצהרות הלוחמניות מורגשת היטב גם חרדה גוברת.

הסיבה היא התקדים הוונצואלי. במשך שנים גם נגד ניקולס מדורו התנהל בארצות הברית תיק פלילי פדרלי. בתחילה הוא נראה סמלי בלבד — עוד כתב אישום שאין שום דרך אמיתית לאכוף. ואז, בתחילת השנה, התרחש המבצע שטלטל את אמריקה הלטינית: כוחות אמריקניים חדרו לקראקס, לכדו את מדורו והטיסו אותו לניו יורק לעמוד לדין.

מאותו רגע, כל כתב אישום אמריקני נגד שליט זר הפסיק להיראות תיאורטי.

כשנשאל במסיבת העיתונאים אם כתב האישום נגד קסטרו עשוי להוביל בעתיד גם למבצע נגד קובה, בלאנש סירב לשלול את האפשרות. “ההחלטות האלה שייכות לנשיא ולצוות הביטחון הלאומי”, אמר. לא הכחשה. לא הבטחה. רק עמימות שמספיקה כדי להכניס את הוואנה ללחץ.

גם טראמפ עצמו תרם לאווירה המאיימת כשאמר בדרכו לקונטיקט כי “קובה מתפרקת” וכי ארצות הברית “לא תשכח מה נעשה לאזרחיה”.

עבור משפחות ההרוגים, כתב האישום הוא קודם כול רגע של צדק מאוחר. ג'וזה בסולטו, מייסד “אחים להצלה”, אמר כי “העיכוב בצדק היה העוול הגדול ביותר”. סילביה איריאנדו, שהייתה בטיסה אחרת של הארגון ביום ההפלה וניצלה, סיפרה כי במשך שנים האמינה שהתיק פשוט נקבר לנצח.

אבל עבור המשטר הקובני, הסיפור גדול בהרבה מעבר לעבר. החשיפה המחודשת של הפרשה מסמנת שינוי עמוק בגישה האמריקנית: וושינגטון כבר אינה מסתפקת בלחץ כלכלי ובבידוד דיפלומטי. היא רוצה להבהיר למנהיגים בהוואנה שהזמן כבר לא עובד לטובתם.

שלושים שנה אחרי הטילים מעל מצר פלורידה, ארצות הברית פתחה מחדש חשבון ישן. והפעם, בקובה מבינים שהשעון מתחיל לתקתק בקול רם הרבה יותר.