
ההצעה, שנכנסה היום (שישי) לתקופת הערות ציבוריות שתימשך 60 יום, מתמקדת בעיקר במהגרים שקיבלו אישורי שהייה הומניטריים (Parole), אנשים שקיבלו דחיית הליכי גירוש, וכן מהגרים שנמצאים בארצות הברית למרות שהוצא נגדם צו גירוש. בשנת 2024 הוגשו 978,308 בקשות לאישורי עבודה בקטגוריות הללו - נתון שממחיש את היקף האוכלוסייה שעלולה להיות מושפעת מהשינוי.
לפי המסמך, הממשל מבקש לצמצם משמעותית את מספר האנשים הזכאים לאישורי עבודה. מבקשים יידרשו להוכיח צורך כלכלי, לעבור בדיקות רקע מחמירות יותר ולעמוד בקריטריונים חדשים שייבחנו בכל מקרה בנפרד. בנוסף, אישורי עבודה רבים יהיו תקפים לשנה אחת בלבד במקום לתקופות ארוכות יותר.

ממשל טראמפ מעמיק את רפורמת ההגירה שלו
אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר נוגע למהגרים שנמצאים תחת צו גירוש סופי אך ממשיכים לשהות בארצות הברית בפיקוח הרשויות. כיום חלקם יכולים לקבל אישור עבודה, אך לפי ההצעה החדשה רובם יאבדו את האפשרות הזאת. הזכאות תישמר רק במקרים חריגים, בעיקר כאשר הרשויות קובעות שלא ניתן לגרש את האדם משום שאף מדינה אינה מוכנה לקבל אותו. לפי נתוני משרד הביטחון המולדת, מדובר במאות בודדות של אנשים בשנה.
הצעה נוספת תחייב עובדים המבקשים לחדש את אישור העבודה שלהם להיות מועסקים אצל מעסיקים המשתמשים במערכת E-Verify - מערכת פדרלית שבודקת את זכאות העובד לעבוד בארצות הברית. במקביל, המסמך קובע כי עבר פלילי, מעצרים או ראיות לקשרים עם כנופיות או ארגוני טרור עלולים לפסול בקשות לאישור עבודה.
בממשל טראמפ מסבירים כי מטרת המהלך היא "לצמצם תמריצים להגירה בלתי חוקית", "להגן על עובדים אמריקאים ועל השכר שלהם" ו"לחזק את אכיפת חוקי ההגירה". מנגד, ארגוני הגירה מזהירים מפני פגיעה בעובדים שכבר נמצאים בארצות הברית כחוק. ג'ני מארי, נשיאת ומנכ"לית ארגון National Immigration Forum, אמרה כי "במקום לפגוע באנשים שעובדים כחוק, הקונגרס והנשיא צריכים לעבוד יחד כדי לוודא שההגירה החוקית משרתת את כלל האמריקאים".
גם אדם קליין, לשעבר בכיר במשרד הביטחון המולדת, הזהיר מפני השלכות אפשריות של המהלך. לדבריו, "הגבלת הגישה לאישורי עבודה לא גורמת לאנשים להיעלם, אלא עלולה להפוך אותם לפגיעים יותר מבחינה כלכלית ולדחוף אותם לשוק העבודה הלא-רשמי".
לפי נתוני הממשלה, מתוך 978,308 הבקשות שהוגשו בשנת 2024 בקטגוריות שעלולות להיות מושפעות מהשינוי, כ-792 אלף הוגשו על ידי מהגרים בעלי Parole הומניטרי, כ-153 אלף במסגרת דחיית הליכים מנהליים, וכ-33 אלף על ידי אנשים שנמצאים תחת צווי גירוש. הנתונים ממחישים כי עיקר ההשפעה צפויה להיות על מחזיקי הסטטוסים ההומניטריים השונים.
ההצעה אינה נכנסת לתוקף בשלב זה. החל מהיום, מה-5 ביוני, נפתחה תקופת הערות ציבוריות בת 60 יום, ולאחריה יחליט משרד הביטחון המולדת האם לאשר את השינויים, לבצע בהם התאמות או לוותר עליהם. עד אז, המדיניות הקיימת נותרת ללא שינוי.