
על פי המסמכים שהוגשו לבית המשפט בניו ג'רזי, החובות מסתכמים ביותר מ-500 מיליון דולר, בעוד שהנכסים הוערכו בסוף 2025 בכ-466 מיליון דולר בלבד. אולם מה שמסעיר במיוחד את המשקיעים, ההורים והקהילה היהודית הוא לא רק גודל הקריסה, אלא השאלה שמרחפת מעל הפרשה: מה קרה ל-34 מיליון דולר שנעלמו?

לפי הודעות רשמיות של כמה מהמחנות, הפעילות נמשכת כרגיל. מנהלי המחנות הדגישו כי עונת הקיץ הנוכחית אינה צפויה להיפגע וכי המחנות ממשיכים לפעול באופן מלא. חוק פשיטת הרגל האמריקאי מאפשר לחברות להמשיך להפעיל את עסקיהן בזמן גיבוש תוכנית הבראה
האחים שבסל נכנסו לעסקי מחנות הקיץ בשנת 2006, ובהדרגה בנו רשת של 30 מחנות – 22 מחנות לינה ושמונה מחנות יום – הפועלים בניו יורק, פנסילבניה, ניו ג'רזי, מיין, צפון קרוליינה ומדינות נוספות. חלק מהמחנות מזוהים עם הקהילה היהודית או מאוכלסים ברובם בילדים ממשפחות יהודיות. עלות הקיץ בחלקם מגיעה ל-17 אלף דולר לילד.
המודל העסקי של האחים היה שונה מזה של רוב מחנות הקיץ היהודיים בארצות הברית. בעוד שרבים מהמחנות מופעלים על ידי גופים ללא מטרות רווח או מוסדות קהילתיים, המחנות שבבעלותם היו עסקים פרטיים לכל דבר, שנשענו במידה רבה על נדל"ן ומימון.
המשבר התפוצץ לאחר שבסוף 2025 גייסה "סימאד הולדינגס" כ-195 מיליון דולר באמצעות הנפקת איגרות חוב בבורסה בתל אביב. המשקיעים הישראלים קיבלו הבטחות על נכסים מניבים ועל יציבות פיננסית. אולם בחודש מאי השנה הודיעה החברה כי אינה מסוגלת לעמוד בתשלומים לבעלי האג"ח.
בבדיקות שנערכו לאחר מכן התגלה כי 34 מיליון דולר הועברו לחברות אחרות שבשליטת האחים שבסל ולא הוחזרו. בתחילה טענה החברה כי מדובר בטעות, אולם ועדת הביקורת דרשה את החזרת הכסף בתוספת ריבית. האחים הודו כי אינם מסוגלים לעשות זאת.
הגילוי הזה הוביל לשרשרת אירועים דרמטית: דירקטורים התפטרו, המסחר באיגרות החוב הושעה, שווי האג"ח התרסק ורשות ניירות ערך בישראל פתחה בחקירה. במקביל, נפתחה נגד האחים גם חקירה פלילית. גורמים בשוק ההון הישראלי הגדירו את הפרשה כאחת החמורות שנראו בשנים האחרונות בתחום גיוסי החוב של חברות זרות.
הצרות של האחים שבסל לא החלו השבוע. בשנים האחרונות הוגשו נגדם תביעות שונות, ובהן טענות מצד שותפים עסקיים כי אותם נכסים שועבדו לגורמי מימון שונים וכי כספים שנלקחו מהלוואות לא הועברו כמתחייב. אף שחלק מהטענות עדיין מתבררות בבתי המשפט, הן מקבלות כעת משמעות חדשה לאור הקריסה הנוכחית.
ובכל זאת, השאלה שמטרידה אלפי הורים היא פשוטה: מה יקרה עם הילדים שנרשמו לקיץ?
לפי הודעות רשמיות של כמה מהמחנות, הפעילות נמשכת כרגיל. מנהלי המחנות הדגישו כי עונת הקיץ הנוכחית אינה צפויה להיפגע וכי המחנות ממשיכים לפעול באופן מלא. חוק פשיטת הרגל האמריקאי מאפשר לחברות להמשיך להפעיל את עסקיהן בזמן גיבוש תוכנית הבראה, והאחים שבסל קיבלו עד חודש אוקטובר להציג תוכנית כזו.
אולם מומחים מזהירים כי האיום האמיתי נמצא בעתיד. אם הנדל"ן שעליו יושבים חלק מהמחנות יימכר כדי להחזיר חובות למשקיעים, חלק מהמחנות עלולים לעבור לבעלות חדשה או להיסגר.
עבור הקהילה היהודית, הפרשה היא הרבה מעבר לסיפור פיננסי. היא מערערת תחום שנתפס במשך עשרות שנים כמקום בטוח, יציב וקהילתי. היא גם מהווה תזכורת לכך שגם מוסדות המזוהים עם החיים היהודיים אינם חסינים מפני ניהול כושל, חוסר שקיפות או החלטות פיננסיות מסוכנות.
בינתיים, הילדים עדיין שרים סביב המדורות, משחקים במגרשים וחוזרים הביתה עם חולצות המחנה וזיכרונות חדשים. אבל מאחורי הקלעים, אחת האימפריות הגדולות בעולם מחנות הקיץ היהודיים נלחמת על חייה – ו-34 מיליון דולר עדיין מחכים לתשובה.