
לפי מומחי הגירה, השאלה מופנית בעיקר למועמדים לתפקידים הדורשים ידע מקצועי מיוחד, כאשר המטרה היא להבין מדוע המעסיק בחר לגייס עובד זר במקום עובד אמריקאי. למרות זאת, החוק הנוכחי אינו מחייב מעסיקים להוכיח שאין מועמד אמריקאי מתאים לתפקיד, אלא רק להתחייב שהעסקת העובד הזר לא תפגע בשכרם או בתנאי עבודתם של עובדים אמריקאים בתפקידים דומים.
תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים במקצועות הדורשים הכשרה מיוחדת ותואר אקדמי או ניסיון מקביל. התוכנית נפוצה במיוחד בענפי הטכנולוגיה, ההנדסה והרפואה. מדי שנה מוגבל מספר האשרות החדשות ל-85 אלף, מתוכן 20 אלף שמורות לבוגרי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות בארצות הברית.

מבקשי ויזת עבודה לארה"ב מדווחים: זו השאלה שמופיעה שוב ושוב בראיונות
מורגן ביילי, לשעבר בכירה במשרד לביטחון המולדת וכיום שותפה במשרד עורכי הדין מאייר בראון, סיפרה ל'ניוזוויק' כי היא רואה את השאלות הללו יותר ויותר בראיונות קונסולריים. לדבריה, קצינים שואלים מועמדים: "מה הופך אותך לכל כך מיוחד שאמריקאי לא יכול לבצע את העבודה הזו?". היא ציינה כי שאלות דומות נשאלו גם בממשלים קודמים, אך כיום הן נשמעות בתדירות גבוהה יותר ובניסוח ישיר יותר.
ביילי ממליצה למועמדים לא להישמע כאילו שיננו תשובות מראש, אלא להתייחס לראיון כמו לראיון עבודה רגיל. לדבריה, עליהם להסביר בצורה ברורה ובטוחה את ההשכלה, הניסיון המקצועי והכישורים המיוחדים שהובילו את המעסיק לבחור בהם לתפקיד. היא גם ממליצה שלא להיכנס להשוואות מול עובדים אמריקאים או לנסות להסביר מדוע אחרים אינם מתאימים לתפקיד. במקום זאת, לדבריה, נכון יותר להתמקד בסיבות שבגללן החברה בחרה דווקא בהם.
עוד היא מייעצת לראות בשאלה הזדמנות לשיחה עניינית עם המראיין ולא להתייחס אליה כאל מתקפה או ניסיון להכשיל את המועמד. "אני ממליצה ללקוחות לפרש את השאלה כביטוי להתעניינות אמיתית, ולא להפוך למתגוננים", אמרה.
במחלקת המדינה הדגישו כי מדיניות הוויזות של ממשל טראמפ מבוססת על עקרון "אמריקה תחילה". דובר המחלקה אמר ל'ניוזוויק' כי הממשל פועל לעודד השקעות בארה"ב, אך במקביל מבקש לוודא שלאזרחים אמריקאים תהיה גישה למשרות איכותיות ולשכר גבוה כאשר הם עומדים בדרישות התפקיד. עוד נמסר כי כל מועמד חייב להוכיח שהוא זכאי לקבל את הוויזה, וכי חברות המבקשות להעסיק עובדים זרים נדרשות להצדיק את הצורך בכך.
עורכת הדין אלן פרימן אמרה כי מבחינתה אין כאן הפתעה. לדבריה, לקוחותיה מתכוננים לשאלות כאלה לאורך כל תקופת ממשל טראמפ. גם דודן פרימן, לשעבר קצין ויזה במחלקת המדינה, סיפר שכאשר ערך ראיונות H-1B בעצמו, תמיד ניסה להבין מה הופך את התפקיד למומחיות ייחודית ומה מייחד את המועמד.
הראיונות הללו מתקיימים בזמן שתוכנית H-1B נמצאת תחת זכוכית מגדלת. בשנת 2025 חתם הנשיא טראמפ על צו שהטיל אגרה של 100 אלף דולר על מעסיקים המגישים בקשה להעסקת אזרחים זרים, בטענה שהמהלך יסייע להעדיף עובדים זרים בעלי כישורים גבוהים במיוחד ויצמצם ניצול לרעה של המערכת. מוקדם יותר החודש חסם שופט פדרלי בבוסטון את המהלך וקבע כי מדובר למעשה במס שלא אושר על ידי הקונגרס. הממשל כבר הגיש ערעור על ההחלטה.
במקביל, מאז דצמבר 2025 החלו הקונסוליות האמריקאיות לבצע בדיקות מורחבות של פעילות המועמדים ברשתות החברתיות כחלק מתהליך בחינת הבקשות. עורכי דין בתחום ההגירה אומרים כי למרות הבדיקות הנוספות והפיקוח המוגבר, אשרות H-1B עדיין מאושרות באופן שוטף - אך חלק מהמועמדים נדרשים להמתין זמן רב יותר או לעבור בדיקות נוספות לפני קבלת ההחלטה הסופית.