ההאקר מאשקלון הוסגר לארצות הברית: ישראלי-אמריקני בן 27 עלול להישלח ל-35 שנות מאסר

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

עבור משרד המשפטים האמריקני, לא מדובר בעוד תיק של איומי שווא, אלא באחת מפרשות פשעי השנאה והטרור הטלפוני החמורות ביותר שפגעו במוסדות יהודיים בארצות הברית בעשור האחרון. כתב האישום מייחס לקידר שורת עבירות שבגינן הוא עלול לעמוד בפני עונש מרבי מצטבר של 35 שנות מאסר.

התיק נגד קידר אינו מסתכם בפלורידה. כתבי אישום נוספים ממתינים לו במחוז קולומביה ובמדינת ג'ורג'יה. בתמונה: קידר לפני מספר שנים.

לפי כתב האישום שהוגש במחוז התיכון של פלורידה, קידר ביצע בשנת 2017 שיחות טלפון שגרמו לפינוי מיידי של מספר מרכזים קהילתיים יהודיים בפלורידה. באותן שיחות איימו המתקשרים על קיומם של מטעני חבלה ועל נוכחות צלפים, מה שהוביל להקפצת כוחות משטרה וחירום ולפינוי מאות בני אדם.

חלק מן האיומים כוונו לגני ילדים שפעלו בתוך המרכזים הקהילתיים. עבור הורים רבים, המשמעות הייתה רגעי חרדה שבהם לא ידעו אם ילדיהם נמצאים בסכנה ממשית. ילדים הוצאו במהירות מהמבנים, צוותים חינוכיים נאלצו להרגיע פעוטות מבוהלים, ומבנים שלמים נסרקו על ידי חבלנים.

אלא שהתיק נגד קידר אינו מסתכם בפלורידה. כתבי אישום נוספים ממתינים לו במחוז קולומביה ובמדינת ג'ורג'יה. הרשויות טוענות כי הוא איים גם על שגרירות ישראל בוושינגטון ועל משרדי הליגה נגד השמצה, ובמקרה נוסף הזעיק כוחות חירום לדירת מגורים באתנס שבג'ורג'יה באמצעות דיווח כוזב על אירוע בני ערובה.

לפי נתוני הרשויות, גל האיומים שיוחס לקידר ולמעורבים נוספים פגע בשנת 2017 ב-148 מרכזים קהילתיים יהודיים ב-36 מדינות ובמחוז קולומביה. מדובר באחת המתקפות הרחבות ביותר שנרשמו נגד מוסדות יהודיים בארצות הברית בשנים האחרונות.

"הפשעים המיוחסים לנאשם בולטים באכזריותם ובנזק שגרמו לקהילה היהודית", אמר סגן ראש החטיבה הפלילית במשרד המשפטים, מתיו גייל. לדבריו, שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להטיל אימה על בתי תפילה, גני ילדים ומרכזים קהילתיים פוגע לא רק בביטחון הציבור אלא גם בחופש הדת.

המסלול שהוביל את קידר אל בית המשפט באורלנדו היה ארוך במיוחד. הוא נעצר בישראל בשנת 2017, הורשע בפרשות דומות וריצה עונש מאסר. אולם במקביל המשיכו הרשויות האמריקניות לקדם את התיקים הפתוחים נגדו.

לאחר שחרורו מהכלא בישראל יצא קידר לנורבגיה. שם, בעקבות בקשת הסגרה אמריקנית, הוא נעצר והועבר לידי הרשויות בארצות הברית. ב-18 ביוני הגיע לארצות הברית, וכעבור ימים אחדים כבר עמד בפני שופט פדרלי בפלורידה.

מבחינת הרשויות, הפרשה מהווה גם הוכחה ליכולתן לרדוף אחר חשודים במשך שנים ארוכות, גם כאשר הם עוברים בין מדינות שונות. אנשי הבולשת הפדרלית, משרד המשפטים ומחלקת העניינים הבינלאומיים פעלו במשך תקופה ממושכת כדי להביא את קידר לארצות הברית.

מעבר לשאלת אשמתו של הנאשם, הסיפור ממחיש את עומק הפגיעה שגרמו איומי הפצצה המזויפים לקהילות היהודיות. עבור משפחות רבות, הטראומה לא הסתיימה כאשר התברר שלא היו מטענים אמיתיים. מוסדות יהודיים ברחבי המדינה נאלצו להשקיע מיליוני דולרים באבטחה, והורים רבים נותרו עם תחושת פגיעוּת שהפכה לחלק משגרת חייהם.

העיתוי שבו מתחדש ההליך המשפטי אינו מקרי. בתקופה שבה מוסדות יהודיים ברחבי צפון אמריקה פועלים תחת רמת כוננות גבוהה בעקבות שורת תקריות אלימות ואיומים, פרשת קידר מזכירה כי לא כל מתקפה על הקהילה היהודית מתבצעת באמצעות נשק או מטענים. לעיתים די בשיחת טלפון אחת כדי להטיל פחד על אלפי אנשים.

עבור הקהילה הישראלית-אמריקנית, מניו יורק ועד לוס אנג'לס, הפרשה היא תזכורת לכך שהשפעתם של איומים כאלה אינה מסתיימת ביום האירוע. היא נמשכת שנים, משנה את תחושת הביטחון של משפחות שלמות ומאלצת מוסדות קהילתיים לחיות במציאות שבה ערנות ואבטחה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים היהודיים באמריקה.