
האסון מתרחש בשעה שוונצואלה ממילא נמצאת באחת התקופות הקשות בתולדותיה - עם משבר פוליטי וכלכלי עמוק, תשתיות רעועות וממשלת מעבר. כעת, כשהמדינה מנסה להתמודד עם נזקי רעידת האדמה, העולם כולו עוקב אחר מבצעי החילוץ, בעוד שמדינות רבות כבר הודיעו על שליחת צוותי סיוע ואנשי חילוץ. בארצות הברית הודיע הנשיא דונלד טראמפ כי הורה לכל סוכנויות הממשל להיערך לסייע במהירות.
ככל שחולפות השעות, מתברר שמדובר באירוע חריג בכל קנה מידה. רשות הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית פרסמה התרעת חירום נדירה ברמה הגבוהה ביותר והזהירה כי מדובר ברעידות אדמה בעלות פוטנציאל ל"הרוגים רבים ולהרס נרחב". בינתיים, צוותי החילוץ ממשיכים לעבוד בין ההריסות, רעידות המשנה אינן פוסקות, והרשויות מודות כי עדיין אין להן תמונה מלאה של ממדי האסון.

רעידת האדמה הראשונה, בעוצמה 7.2, התרחשה מעט אחרי השעה 18:04 לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית. המוקד שלה היה סמוך לעיר סן פליפה, בירת מדינת יאראקוי. 40 שניות בלבד לאחר מכן הכתה רעידה נוספת, חזקה אף יותר - בעוצמה 7.5 - שמוקדה היה כ-23 קילומטרים מדרום-מזרח לעיירה יומארה, אזור שבו נמצאים כמה מבתי הזיקוק הגדולים ביותר בוונצואלה.
יום רביעי היה יום חג לאומי במדינה, שבו מציינים את יום השנה לקרב קרבובו - הקרב ההיסטורי שסלל את דרכה של ונצואלה לעצמאות. המשמעות הייתה שרבים מהתושבים חגגו בבתיהם או השתתפו באירועים ציבוריים כאשר הקרקע החלה לרעוד. עוצמת הרעידות הורגשה כמעט בכל רחבי ונצואלה וגם בקולומביה השכנה, במרחק של מאות קילומטרים ממוקד הרעש.
הדקות הראשונות לאחר שתי רעידות האדמה התאפיינו בכאוס מוחלט. סרטונים שאומתו על ידי CNN מראים אלפי בני אדם רצים החוצה ממבני מגורים, משרדים וחנויות, כשחלקם אוחזים בילדיהם ואחרים מנסים להוציא גם את חיות המחמד שלהם לפני שהבניינים יקרסו. בתוך זמן קצר התמלאו הרחובות בהמוני תושבים מבוהלים, בעוד שרבים מהם הביטו בחוסר אונים לעבר מבנים שהתנדנדו או החלו להתפורר.
במוקדי הפגיעה הקשים כיסו ענני אבק רחובות שלמים. קירות שקרסו מחצו כלי רכב, ותושבים ניסו להגיע אל קרובי משפחה שנלכדו בין ההריסות עוד לפני שכוחות ההצלה הגיעו למקום. ככל שהחלו לזרום תמונות נוספות מרחבי המדינה, התברר שההרס אינו ממוקד בעיר אחת בלבד, אלא מורגש במספר אזורים במקביל.
אחד מתושבי קראקס, שהצליח להימלט מבניין שניזוק, תיאר את הרגעים הדרמטיים במילים: "זה היה כמו סרט אימה". לדבריו, בתוך שניות ספורות הרחובות התמלאו באנשים שברחו לכל עבר, אבק סמיך כיסה את האזור וקולות הקריסה נשמעו מסביב ללא הפסקה.
עדות מטלטלת נוספת הגיעה ממריה אלחנדרה, שהצליחה לצאת מבניין מגורים רגעים לפני שנפגע. "כשירדנו במדרגות כבר לא הצלחנו לראות כלום", סיפרה. "הכול היה מלא אבק. כשהגענו לרחוב הבנו שהבניין שלנו איננו. הסתכלתי מעבר לכביש וראיתי שרק משפחה אחת הצליחה לצאת מהבניין שמולנו."
גם מי שכבר חווה בעבר אסונות טבע התקשה לעכל את עוצמת האירוע. תושב בן 80, ששרד את רעידת האדמה הקטלנית של שנת 1967, סיפר כי מעולם לא הרגיש טלטלה כה חזקה. "מעולם לא הרגשתי רעידה כזו. אפילו האסון של 1967 לא היה מפחיד כל כך", אמר.
במשך שעות ארוכות המשיכו רעידות המשנה לפקוד את האזור, ורבים מהתושבים סירבו לשוב לבתיהם מחשש לקריסות נוספות. פארקים, כיכרות ומגרשי חניה הפכו למקלטים מאולתרים עבור משפחות שהעדיפו להעביר את הלילה תחת כיפת השמיים, בזמן שכוחות ההצלה המשיכו לחפש ניצולים בין ההריסות.
ככל שהחלו להגיע דיווחים מאזורים שונים ברחבי ונצואלה, התברר שעוצמת הרעידות הותירה אחריהן הרס נרחב במספר מוקדים במקביל. המדינה שנפגעה בצורה הקשה ביותר הייתה לה גוואירה שבחוף הצפוני, שם הכריזו הרשויות על אזור אסון. לפי הנשיאה בפועל דלסי רודריגס, עשרות מבנים קרסו או ניזוקו באופן חמור, בעוד שכוחות החילוץ פועלים בעשרות זירות בניסיון לאתר לכודים וניצולים.
אחד מסמלי ההרס הוא מלון גדול השוכן על קו החוף בעיר מקוטו, שהתמוטט לחלוטין והפך לערמת בטון ומתכת. סרטונים שהגיעו מהמקום מראים כי המבנה קרס כמעט כולו, בעוד שכוחות ההצלה מנסים להגיע אל ההריסות ולבדוק אם נותרו לכודים במקום.
גם בעיירה קטיה לה מאר, הסמוכה לקראקס, תועדו כמה בנייני מגורים שקרסו לחלוטין לצד מגדלי מגורים רבי קומות שניזוקו בצורה קשה. במקומות רבים נראו חזיתות שהתנתקו מהמבנים, קירות שהתמוטטו וחלקים גדולים שנפלו אל הרחובות.
הנזק לא הסתכם באזור החוף בלבד. גם בבירה קראקס תועדו פגיעות במבני מגורים, בתשתיות ובכבישים. סרטונים שאומתו על ידי CNN מציגים נזק שנגרם למבנים ברחבי העיר, וממחישים עד כמה עוצמת הרעידות הורגשה גם במרחק משמעותי ממוקד האירוע.
גם שעות לאחר הרעידות נמשכו פעולות החילוץ במספר רב של מוקדים במקביל, בעוד שהרשויות מנסות לגבש תמונת מצב מלאה. בשל היקף הנזק והקושי להגיע לכל האזורים שנפגעו, ההערכה היא שממדי ההרס האמיתיים יתבררו רק במהלך הימים הקרובים.
הרשויות בוונצואלה מדגישות כי תמונת המצב עדיין רחוקה מלהיות מלאה. הנשיאה בפועל, דלסי רודריגס, מסרה כי נכון לעדכון הרשמי האחרון נהרגו לפחות 32 בני אדם ויותר מ-700 נפצעו, אך הבהירה כי מדובר בנתונים ראשוניים בלבד. לדבריה, צוותי החילוץ עדיין לא הצליחו להגיע לכל מוקדי ההרס, ולכן ההערכה היא שמספר ההרוגים והפצועים צפוי להמשיך לעלות בשעות ובימים הקרובים.
בכמה מהאזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מתנהלים במרץ חיפושים אחר לכודים בין ההריסות. עשרות צוותי חילוץ עובדים במקביל בזירות שונות, בעוד שבחלק מהמקומות הפעילות מתבצעת בזהירות רבה מחשש לקריסות נוספות שיסכנו הן את הניצולים והן את אנשי ההצלה. "אנחנו מנהלים כעת מבצעי חילוץ קשים כדי להציל כמה שיותר חיים שאלוהים יאפשר. זו באמת טרגדיה", אמרה רודריגס בהודעה מצולמת שפרסמה לאחר האסון. היא הוסיפה כי כל זרועות החירום של המדינה גויסו למבצע, וכי המאמץ המרכזי בשלב זה הוא לאתר ניצולים ולהעניק טיפול רפואי מהיר לפצועים.
החשש הכבד של הרשויות נובע גם מהעובדה שעשרות רעידות משנה המשיכו להורגש במשך שעות ארוכות לאחר שתי הרעידות המרכזיות. כל רעידה נוספת אילצה את כוחות החילוץ לעצור לזמן קצר את העבודות בחלק מהאתרים, מחשש שמבנים שניזוקו יתמוטטו לחלוטין.
ברשויות מדגישים כי רק לאחר שצוותי החילוץ יצליחו להגיע לכל מוקדי הקריסה ולסרוק את המבנים שנפגעו, ניתן יהיה להעריך את ממדי האסון האמיתיים. עד אז, מניין ההרוגים והפצועים צפוי להמשיך ולהתעדכן ככל שיתקבל מידע נוסף מהשטח, והדבר צפוי להימשך ימים ארוכים.
בתוך זמן קצר הכריזה ממשלת ונצואלה על מצב חירום לאומי והקימה כוח משימה מיוחד שירכז את כל פעולות החיפוש, החילוץ והסיוע. במקביל נפרסו כוחות הביטחון ברחבי המדינה כדי לסייע בפינוי אזורים שנפגעו, לאבטח מוקדי קריסה ולאפשר לצוותי ההצלה להגיע במהירות לזירות שבהן עדיין קיים חשש ללכודים.
במסגרת צעדי החירום הורו הרשויות על ניתוק אספקת הגז למבנים מסוימים, עד שניתן יהיה לבדוק את יציבותם. המהלך נועד לצמצם את הסיכון לדליפות ולפיצוצים במבנים שניזוקו במהלך הרעידות, בזמן שמהנדסים וצוותי חירום ממשיכים לבצע הערכות בטיחות בשטח.
רעידות האדמה שיבשו גם את פעילותה השוטפת של המדינה. הנשיאה בפועל דלסי רודריגס הודיעה כי נמל התעופה הבינלאומי סימון בוליבר, שער הכניסה האווירי המרכזי של ונצואלה, נסגר זמנית לאחר שנגרם לו נזק. במקביל הוחלט להשבית את הלימודים בכל רחבי המדינה למשך שבוע, לעצור את שירותי הרכבות ולהשעות פעילויות שאינן חיוניות עד להודעה חדשה, כדי לאפשר לרשויות להתמקד בהתמודדות עם מצב החירום.
גם מערכות התשתית נפגעו באופן משמעותי. לפי ארגון NetBlocks, רעידות האדמה גרמו לפגיעה ברשתות החשמל והתקשורת, ובעקבות זאת נרשמה ירידה חדה בקישוריות האינטרנט ברחבי המדינה. התקלה הקשתה על הרשויות לקבל תמונת מצב מלאה בזמן אמת, ובמקביל הותירה משפחות רבות ללא אפשרות ליצור קשר עם קרוביהן באזורים שנפגעו.
לצד החשש מהמשך רעידות המשנה, הרשויות ביקשו להרגיע בכל הנוגע לאיום נוסף מהים. מרכזי ההתרעה האמריקאיים מסרו כי לאחר הערכת הנתונים שנאספו בעקבות שתי רעידות האדמה, אין בשלב זה איום מתמשך של צונאמי.
הקהילה הבינלאומית החלה להתגייס במהירות בעקבות האסון. לדברי הנשיאה בפועל דלסי רודריגס, צוותי חילוץ ראשונים מארצות הברית צפויים להגיע כבר ביום חמישי. בנוסף הודיעה ונצואלה כי היא צפויה לקבל סיוע גם מהרפובליקה הדומיניקנית, אל סלבדור, מקסיקו וקטאר, בעוד שסין, ברזיל וכמה מדינות באזור הקריביים הציעו להעביר סיוע הומניטרי.
הנשיא דונלד טראמפ התייחס לאסון ברשת Truth Social וכתב כי שתי רעידות האדמה היו "עצומות בהיקפן" והותירו אחריהן "מספר הרוגים מחריד". לדבריו, "ארצות הברית מוכנה, רוצה ומסוגלת לעזור. הנחיתי את כל סוכנויות הממשל שלנו להיערך לפעול במהירות. אנחנו נהיה שם עבור ידידינו החדשים והנהדרים". טראמפ הוסיף כי הדיווחים הראשונים המגיעים מוונצואלה "אינם טובים".
במקביל, גם בישראל החלו להיערך לאפשרות של הגשת סיוע. במשרד החוץ בוחנים אפשרות לשגר משלחת סיוע לוונצואלה בעקבות רעידות האדמה, אף שבין שתי המדינות אין כיום יחסים דיפלומטיים ואין נציגות ישראלית רשמית במדינה. לפי הדיווח, עצם ההיערכות למהלך כזה עשויה לשמש גם כצעד שיסייע לפתוח פתח לשיפור היחסים בין המדינות בעתיד.
רעידות האדמה פקדו את ונצואלה דווקא בתקופה שבה המדינה מתמודדת עם אחד המשברים הממושכים והמורכבים בתולדותיה. מעבר לנזק העצום שהותירו אחריהן, הן מציבות אתגר אדיר בפני מדינה שמערכותיה הציבוריות כבר נמצאות תחת עומס כבד. בשנים האחרונות התמודדה ונצואלה עם משבר פוליטי וכלכלי עמוק, שהותיר את הכלכלה פגועה ואת התשתיות במדינה במצב מורכב עוד לפני האסון הנוכחי.
כיום מנוהלת ונצואלה בידי ממשלת מעבר, לאחר שניקולס מדורו נלכד מוקדם יותר השנה בידי כוחות אמריקאיים. במקביל ממשיכה המדינה להתמודד עם השלכות של שנים של היפר-אינפלציה, משבר כלכלי חריף ופגיעה ממושכת במערכות הציבוריות. המציאות הזאת הופכת את ההתמודדות עם אסון טבע בקנה מידה כזה למורכבת במיוחד, כאשר הרשויות נדרשות במקביל לנהל מבצע חילוץ רחב היקף ולהחזיר לפעילות שירותים חיוניים שנפגעו.
גם מחוץ לגבולות ונצואלה מורגשת השפעת האסון. יותר משבעה מיליון ונצואלים חיים כיום מחוץ למדינה, ורבים מהם מתגוררים בארצות הברית - בין היתר בפלורידה, בטקסס ובדרום קליפורניה. עבורם, השעות שלאחר רעידות האדמה הפכו לניסיון מתמשך ליצור קשר עם בני משפחה וחברים שנותרו במדינה.
אלא שהמשימה הזאת הפכה למורכבת במיוחד בעקבות הפגיעה בתשתיות החשמל והתקשורת. הירידה החדה בקישוריות האינטרנט והקשיים ברשתות התקשורת הותירו משפחות רבות ללא כל מידע על יקיריהן במשך שעות ארוכות, כאשר בחלק מהמקרים לא ניתן היה לדעת אם בני המשפחה נמצאים באזורי ההרס או הצליחו להימלט מהם.