
הסרטון הופץ במהירות ברשתות החברתיות, עורר סערה ציבורית רחבה והציב את הנהלת האוניברסיטה תחת לחץ כבד. בתוך ימים ספורים הושעתה חנוש מתפקידה בשכר, נגדה נפתחה חקירה פנימית, ונשיאת האוניברסיטה אן קאד פרסמה הודעה חריגה שבה כינתה את הסרטון "מתועב" וגינתה את הדברים בפומבי.
כמעט שנה לאחר מכן, הסיפור נכנס לשלב חדש. חנוש הגישה לבית המשפט תביעה בסך שבעה מיליון דולר נגד האוניברסיטה, ובה היא מאשימה אותה בהפליה, נקמנות, הוצאת דיבה, פגיעה בחופש הביטוי ויצירת סביבת עבודה עוינת.
לטענת חנוש, הסרטון שהופץ ברשתות החברתיות אינו משקף את המציאות. בכתב התביעה היא טוענת כי הדברים נאמרו בציניות במהלך ויכוח טעון, הוצאו מהקשרם באמצעות סרטון ערוך, ויצרו מצג שווא שלפיו היא מביעה תמיכה בארגון הטרור חמאס.
לדבריה, בעקבות פרסום הסרטון היא הפכה יעד למסע הטרדות ואיומים, חששה לביטחונה האישי וסבלה מפגיעה קשה במוניטין המקצועי שלה.

במהלך עימות מילולי עם מפגין מהצד השני נשמעת ד"ר יסמין חנוש, מרצה בכירה ללימודי ערבית ובעלת קביעות, אומרת מול המצלמה: "אני חמאס. כולנו חמאס", כשהיא מצביעה לעבר המפגינים שסביבה.
עורכי דינה טוענים כי האוניברסיטה החריפה את הנזק כאשר הציגה אותה בפומבי כמי שמזוהה עם טרור ועם אידיאולוגיה אנטישמית, למרות שלטענתם לא היה לכך בסיס עובדתי.
אחד הסעיפים המשמעותיים בתביעה מתייחס דווקא למסקנות שאליהן הגיעה האוניברסיטה עצמה. לאחר כעשרה חודשי חקירה פנימית, קבעה פורטלנד סטייט כי חנוש לא הפרה את מדיניות המוסד. למרות זאת, לטענתה, הנהלת האוניברסיטה מעולם לא תיקנה בפומבי את הרושם שנוצר, והנזק כבר היה בלתי הפיך.
לדברי עורכות דינה, הפרשה ממחישה תופעה רחבה יותר של הפליה כלפי מרצים ממוצא ערבי או מוסלמי.
"כולם מדברים על אנטישמיות, ובצדק," אמרה אחת מפרקליטותיה. "אבל הרבה פחות מדברים על איסלמופוביה ועל גזענות אנטי־ערבית. ד"ר חנוש מבקשת שהדיון יכלול גם את המציאות הזו."
במקביל, מצבה המקצועי של חנוש ממשיך להסתבך. בשבוע שעבר התברר לה כי משרתה נכללת ברשימת יותר מחמישים תקנים שאוניברסיטת פורטלנד סטייט מתכננת לבטל במסגרת קיצוצים תקציביים במחלקת השפות והספרויות.
לטענתה, אין מדובר בצירוף מקרים אלא בהמשך ישיר למסכת ההתנכלויות שחוותה מאז פרסום הסרטון. האוניברסיטה, מנגד, טרם הגישה את תגובתה לבית המשפט ואינה מתייחסת לגופו של ההליך המשפטי.
לצפייה: https://www.instagram.com/reels/DKj26pBxapt/
הפרשה מתרחשת בזמן רגיש במיוחד עבור פורטלנד סטייט. האוניברסיטה נמצאת כיום תחת שתי חקירות פדרליות נפרדות מטעם משרד החינוך האמריקאי. אחת בוחנת טענות שלפיהן לא הגנה כראוי על סטודנטים מוסלמים ופלסטינים מפני איסלמופוביה, ואילו השנייה עוסקת בטענות הפוכות לחלוטין — שהמוסד לא פעל בנחישות נגד אנטישמיות בקמפוס לאחר גל ההפגנות בעקבות המלחמה בעזה.
המציאות הזו ממחישה את הלחץ האדיר שבו נמצאות כיום אוניברסיטאות אמריקאיות. מצד אחד הן נדרשות להבטיח חופש ביטוי גם כאשר מדובר בהתבטאויות חריפות ושנויות במחלוקת, ומצד אחר הן נדרשות להגן על סטודנטים מפני הסתה, הטרדה ואווירה עוינת.
הסוגיה הפכה רגישה במיוחד מאז גל המחאות בקמפוסים בשנת 2024. ממשל טראמפ הגביר את הלחץ על מוסדות אקדמיים באמצעות חקירות ואיומים בשלילת תקציבים פדרליים, בטענה שלא נאבקו באופן מספק באנטישמיות.
אוניברסיטת פורטלנד סטייט עצמה מדגישה במדיניותה הרשמית כי התיקון הראשון לחוקה מגן גם על ביטויים פוגעניים ומקוממים, כל עוד אינם כוללים איומים, הטרדה או הסתה לאלימות. כעת יידרש בית המשפט להכריע האם תגובת האוניברסיטה במקרה של חנוש הייתה הגנה לגיטימית על הקהילה או פגיעה בלתי חוקית בזכויותיה.
עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית, הפרשה הזו נוגעת בלב הוויכוח שמלווה את הקמפוסים מאז שבעה באוקטובר. מצד אחד עומדת הטענה שחופש הביטוי חייב להגן גם על אמירות פוליטיות חריפות. מן הצד השני ניצבת השאלה האם אמירה כמו "אני חמאס, כולנו חמאס" יכולה להיחשב ביטוי פוליטי לגיטימי, או שהיא חוצה קו אדום משום שהיא מזוהה עם ארגון טרור שביצע את הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה.
פסק הדין בתביעה הזו עשוי להפוך לאחד המבחנים החשובים ביותר בשנים האחרונות בשאלת גבולות חופש הביטוי באקדמיה האמריקאית, והוא עשוי להשפיע על הדרך שבה אוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית יתמודדו בעתיד עם מקרים דומים.