לא רק לפקח – גם להרוויח: טראמפ רוצה נתח מענקית הבינה המלאכותית
שיחות חשאיות בין ממשל טראמפ ל־OpenAI חושפות מהלך חסר תקדים: העברת 5% ממניות ענקית הבינה המלאכותית לממשלה האמריקאית – נתח המוערך בכ־42.6 מיליארד דולר. סם אלטמן מציג זאת כדרך לחלוק את עושר מהפכת הבינה המלאכותית עם הציבור, אבל מאחורי היוזמה מסתתרת גם עסקה פוליטית־עסקית גדולה: החברות מבקשות להבטיח יחס אוהד, רגולציה גמישה וגישה לממשל, בעוד וושינגטון מבקשת להבטיח שליטה והשפעה על הטכנולוגיה החזקה בעולם.
האזינו לכתבה זו
לא רק לפקח – גם להרוויח: טראמפ רוצה נתח מענקית הבינה המלאכותית
02.07.2026 17:00
0:00 / 0:00
07.02.2026 17:00
סוכנויות הידיעות
לונדון – מהפכת הבינה המלאכותית עשויה להיכנס בקרוב לשלב חדש לחלוטין – כזה שבו ממשלת ארצות הברית לא תהיה רק הרגולטור של חברות הטכנולוגיה הגדולות, אלא גם בעלת מניות בהן. לפי דיווח של ה"פייננשל טיימס", חברת OpenAI, מפתחת ChatGPT, מנהלת שיחות ראשוניות עם ממשל טראמפ על העברת חמישה אחוזים ממניות החברה לידי הממשלה האמריקאית. לפי שווי החברה בסבב הגיוס האחרון, מדובר בנכס בשווי של כ־42.6 מיליארד דולר.
שלח
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
שלח
על פניו, מדובר במהלך אידיאליסטי. מנכ"ל החברה, סם אלטמן, טוען כי הציבור האמריקאי צריך ליהנות מהרווחים האדירים שצפויה לייצר הבינה המלאכותית בעשורים הקרובים. הרעיון שלו הוא להקים מנגנון דומה לקרן העושר של מדינת אלסקה, שמחלקת לתושבים חלק מהרווחים המופקים ממשאבי הנפט של המדינה. לפי המודל המוצע, הממשלה תחזיק במניות עבור הציבור, כך שהאמריקאים ייהנו מהצמיחה הכלכלית שמייצרת הטכנולוגיה.
אלא שמאחורי ההסבר הרשמי מסתתרת גם מציאות פוליטית מורכבת הרבה יותר.
יש מי שרואים בהצעה לא רק מחווה לציבור, אלא גם ניסיון לבנות מערכת יחסים קרובה עם וושינגטון. כאשר הממשלה הופכת לבעלת עניין כלכלי בהצלחת החברה, היא אינה רק רגולטור – אלא גם שותפה הנהנית מהצלחתה.
OpenAI וחברות בינה מלאכותית אחרות פועלות כיום תחת פיקוח חסר תקדים מצד הבית הלבן. ככל שהמודלים הופכים חזקים יותר, כך גדלה גם מעורבות הממשל. רק בחודשים האחרונים נדרשו חברות לעכב השקות של דגמים מתקדמים, לקיים דיונים ביטחוניים עם גורמי ממשל ולהציג מנגנוני בטיחות חדשים. לפי דיווחים קודמים, הבית הלבן אף ביקש להגביל את הפצת אחד הדגמים החדשים של OpenAI למספר מצומצם של שותפים מאושרים.
במציאות כזו, יש מי שרואים בהצעה לא רק מחווה לציבור, אלא גם ניסיון לבנות מערכת יחסים קרובה עם וושינגטון. כאשר הממשלה הופכת לבעלת עניין כלכלי בהצלחת החברה, היא אינה רק רגולטור – אלא גם שותפה הנהנית מהצלחתה. מבחינת OpenAI, זה עשוי לסייע ביצירת מערכת יחסים יציבה יותר מול הממשל בתקופה שבה שאלות של רגולציה, ביטחון לאומי, זכויות יוצרים ויצוא טכנולוגי הופכות קריטיות לעתיד החברה.
גם מבחינת טראמפ יש כאן היגיון פוליטי ברור. הנשיא הפך את ההובלה האמריקאית בתחום הבינה המלאכותית לאחד מיעדי הדגל של כהונתו. מול ההתקדמות הסינית והמרוץ העולמי לפיתוח מודלים מתקדמים, הממשל מבקש להבטיח שהטכנולוגיה החשובה ביותר של המאה ה־21 תישאר בשליטה אמריקאית. בעלות ממשלתית, גם אם חלקית בלבד, מעניקה לו השפעה ישירה יותר על חברה שנחשבת לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים בעולם.
זו גם אינה הפעם הראשונה שממשל טראמפ מגלה נכונות להחזיק מניות בחברות אסטרטגיות. בשנה האחרונה רכשה הממשלה אחזקה ביצרנית השבבים אינטל כחלק ממדיניות שנועדה לחזק את הייצור הטכנולוגי בארצות הברית. כעת נראה שהמודל הזה עשוי להתרחב גם לתעשיית הבינה המלאכותית.
עם זאת, המהלך רחוק מלהיות סגור. לפי הדיווח, מדובר בשיחות ראשוניות בלבד, וכל הסדר כזה צפוי לדרוש חקיקה של הקונגרס. גם לא ברור האם חברות אחרות, כמו אנתרופיק או גוגל, יסכימו בעתיד למודל דומה או שיתנגדו לרעיון של מעורבות ממשלתית בבעלות עליהן.
עבור חלק מהמשקיעים מדובר במהלך מסוכן. הם מזהירים כי כניסת הממשלה כבעלת מניות עלולה לפתוח פתח להתערבות פוליטית בהחלטות עסקיות ולהרתיע משקיעים פרטיים. אחרים דווקא רואים בכך מנגנון שיכול לחזק את אמון הציבור ולהבטיח שפירות המהפכה הטכנולוגית לא יישארו רק בידי קומץ יזמים ומשקיעים.
עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית, ובייחוד אנשי ההייטק והסטארט־אפים בעמק סן פרננדו, ההתפתחות הזו עשויה להיות בעלת משמעות עצומה. אם העסקה תצא לפועל, היא תסמן שינוי היסטורי באופן שבו ארצות הברית מתייחסת לחברות הטכנולוגיה המובילות שלה. במקום להסתפק בפיקוח עליהן, הממשלה עשויה להפוך לשותפה שלהן – שילוב חסר תקדים של פוליטיקה, הון ובינה מלאכותית, שעשוי לעצב את עתיד התעשייה כולה לשנים רבות.