מצרים הפסידה, היהודים אשמים: הקונספירציה שכבשה את הרשת

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הכול התחיל בהחלטת שיפוט אחת. השופט הצרפתי פרנסואה לטקסייה פסל שער מצרי שנוי במחלוקת, ובמצרים ובמדינות נוספות התעוררה סערה. אלא שבמקום להסתפק בוויכוח מקצועי על חוקת המשחק, מישהו החליט לספק הסבר "משכנע" הרבה יותר: השופט, כך נטען לפתע, הוא בכלל יהודי.

הכול התחיל בהחלטת שיפוט אחת. השופט הצרפתי פרנסואה לטקסייה פסל שער מצרי שנוי במחלוקת, ובמצרים ובמדינות נוספות התעוררה סערה. אלא שבמקום להסתפק בוויכוח מקצועי על חוקת המשחק, מישהו החליט לספק הסבר "משכנע" הרבה יותר: השופט, כך נטען לפתע, הוא בכלל יהודי. בתמונה: לטקסייה (שאינו יהודי כאמור...) מול מאמן מצרים ומוחמד סלאח

הפרשה, שנחשפה בהרחבה בעיתון היהודי-אמריקני "פורוורד", החלה כאשר עורך אנונימי שינה את הערך של לטקסייה בוויקיפדיה והוסיף פרט שלא היה קיים מעולם: שהשופט "נולד למשפחה יהודית אורתודוקסית". כדי להפוך את הסיפור לאמין יותר, נוספה גם טענה שלפיה סבו נמלט מרדיפות הנאצים. הבעיה היחידה הייתה שהמקור שצורף לא הזכיר אף אחת מהטענות הללו.

אבל בעולם הרשתות החברתיות, צילום מסך אחד שווה לפעמים יותר מאלף מקורות. בתוך זמן קצר הופצו התמונות ברחבי רשת X, וגולשים החלו לקשור בין מוצאו היהודי המפוברק של השופט לבין החלטותיו במשחק. "עכשיו הכול ברור", כתב אחד מהם. אחר קבע שהמידע "מסביר הכול". כי הרי הרבה יותר קל להאמין בקונספירציה מאשר לקבל את העובדה שכדורגל הוא משחק שבו לפעמים גם מפסידים.

בשלב הזה נכנסה לתמונה גם הבינה המלאכותית. כאשר משתמשים ביקשו מגרוק, הצ'אטבוט של רשת X, לבדוק אם המידע נכון, היא אישרה אותו – משום שהסתמכה על הערך בוויקיפדיה. אלא שכאן הגיע הטוויסט: לאחר מכן עודכן ערך הוויקיפדיה פעם נוספת, והפעם צוטטה גרוק כמקור המאשר את הטענה. כך נוצר מעגל אבסורדי שבו ויקיפדיה מצטטת את הבינה המלאכותית, והבינה המלאכותית מצטטת את ויקיפדיה, בעוד שהמידע המקורי היה שקרי מלכתחילה.

רק כעבור כשמונה שעות הוסרו הטענות מהערך, והעורך שביצע את השינויים נחסם. אבל בעולם הקונספירציות גם זה לא עזר. להפך. עבור מאמיני התאוריה, עצם מחיקת המידע הייתה "הוכחה" לכך שמישהו מנסה להסתיר את האמת. במילים אחרות, אם כתוב בוויקיפדיה – זו הוכחה. אם ויקיפדיה מתקנת את הטעות – זו הוכחה גדולה עוד יותר.

זהו למעשה אחד המאפיינים המוכרים ביותר של תיאוריות קונספירציה: כל עובדה מחזקת אותן, וגם כל הפרכה מחזקת אותן. במשחק הזה אי אפשר לנצח. אם השופט אינו יהודי – סימן שמסתירים זאת. ואם יוכח שאינו יהודי – זו כבר עדות לכך שמישהו מחק את הראיות. מבחינת המאמינים, אין תוצאה אחרת.

הסערה לא נולדה בחלל ריק. לאורך הטורניר הפכה נבחרת מצרים לסמל עבור רבים מתומכי הפלסטינים. לאחר ניצחון בשלב הנוקאאוט חגג המאמן חוסאם חסן כשהוא מניף דגל פלסטין, ובהמשך מתח ביקורת חריפה על ישראל ועל הלחימה בעזה. אחרי ההפסד לארגנטינה טען חסן כי נבחרתו קופחה בהחלטות השיפוט, והתאחדות הכדורגל המצרית פרסמה הודעה שלפיה השיפוט "מעורר חששות כבדים". אחד השחקנים אף רמז שהתוצאה הייתה "מכורה".

גם מחוץ לעולם הכדורגל נשמעו קולות דומים. ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, חובב כדורגל מושבע ומבקר חריף של ישראל, אמר במסיבת עיתונאים כי מצרים "נשדדה". כאשר מצרפים לכך את הרגישות הפוליטית סביב המלחמה בעזה, את החשדנות כלפי פיפ"א ואת סערת השיפוט – לא היה קשה במיוחד לראות כיצד תיאוריית הקונספירציה קיבלה חיים משלה.

מעניין לגלות שאותו עורך אנונימי לא הסתפק רק בשופט. הוא שינה גם את הערך של נשיא ארגנטינה, חוויאר מיליי, והוסיף לו כינוי גנאי בצירוף המילה "יהודי". במקרה של מיליי יש אכן קשר מתועד ליהדות וללימודי יהדות, אך גם כאן המטרה לא הייתה דיוק היסטורי אלא שימוש במילה "יהודי" כעלבון.

הפרשה הזו אינה רק אנקדוטה משעשעת מעולם הכדורגל. היא ממחישה עד כמה קל כיום לייצר מידע כוזב, ועד כמה מהר הוא הופך ל"אמת" כאשר הוא זוכה לחותמת של פלטפורמה מוכרת או של בינה מלאכותית. די בעריכה אנונימית אחת, צילום מסך אחד וצ'אטבוט אחד כדי להצית גל של שנאה שמתפשט ברחבי העולם בתוך שעות.

ובכל זאת, אם מחפשים את האשם האמיתי בהדחת מצרים, אולי כדאי להתחיל במקום קצת פחות מסתורי: ההגנה שהתפרקה במחצית השנייה, ההחמצות מול השער והיתרון של שני שערים שנמחק. אבל זה, כנראה, הרבה פחות מעניין מאשר להפוך שופט צרפתי ליהודי – לפחות לערב אחד בוויקיפדיה.