מחירי התרופות ירדו: הפוליטיקאים מתווכחים מי באמת הוריד את המחיר

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לפי נתוני מדד המחירים לצרכן של הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה, מחירי התרופות במרשם רשמו בשנה האחרונה ירידה חריגה במיוחד. מדובר באחד השינויים החדים ביותר שנרשמו בקטגוריה הזאת זה עשרות שנים, בזמן שחלקים אחרים במערכת הבריאות — ובראשם בתי חולים ושירותים רפואיים — ממשיכים להכביד על משקי הבית.

מחירי התרופות במרשם רשמו בשנה האחרונה ירידה חריגה במיוחד. מדובר באחד השינויים החדים ביותר שנרשמו בקטגוריה הזאת זה עשרות שנים, בזמן שחלקים אחרים במערכת הבריאות — ובראשם בתי חולים ושירותים רפואיים — ממשיכים להכביד על משקי הבית.

הבית הלבן לא המתין זמן רב. גורמים בממשל טראמפ הציגו את הנתון כהוכחה לכך שהלחץ שהפעיל הנשיא על תעשיית התרופות מתחיל לעבוד. דובר הבית הלבן קוש דסאי טען כי אף נשיא בעידן המודרני לא הצליח להוביל הפחתה רחבה כל כך במחירי התרופות, וכי התוצאה היא פרי מדיניות אגרסיבית שמטרתה לכפות על חברות התרופות מחירים נמוכים יותר.

לממשל יש על מה להצביע. טראמפ הקים השנה את אתר טראמפאר־אקס, שנועד לרכז הנחות על תרופות ולחבר צרכנים להצעות זולות יותר, ובהמשך הרחיב אותו גם למאות תרופות גנריות. בנוסף, הממשל הגיע להסכמות עם חברות תרופות סביב מחירי תרופות הרזיה ממשפחת ג'י־אל־פי־1, ובהן ויגובי וזפבאונד.

אלא שכאן מתחיל הוויכוח.

כלכלני בריאות אומרים כי כאשר מסתכלים על לוח הזמנים, קשה מאוד לייחס את כל הירידה לצעדים של טראמפ. חלק מהשינויים המשמעותיים ביותר במחירי התרופות נכנסו לתוקף בתחילת 2026 במסגרת חוק הפחתת האינפלציה — החוק הגדול שעבר בתקופת הנשיא ג'ו ביידן ואיפשר למדיקר לנהל לראשונה משא ומתן ישיר על מחירי תרופות יקרות.

המחירים החדשים של עשר התרופות הראשונות שנבחרו במסגרת התוכנית נכנסו לתוקף ב־1 בינואר 2026. המרכזים לשירותי מדיקר ומדיקייד העריכו שהמחירים הללו היו חוסכים למדיקר כ־6 מיליארד דולר אילו היו חלים כבר על ההוצאות של שנת 2023 — חיסכון של כ־22% בעלות אותן תרופות.

במילים אחרות, בדיוק כאשר טראמפ חזר לבית הלבן והחל לקדם את תוכניותיו שלו, נכנס לפעולה אחד המהלכים הגדולים ביותר להורדת מחירי תרופות שהושקו בממשל הקודם.

ריצ'רד פרנק, כלכלן בריאות ועמית בכיר במכון ברוקינגס, אמר כי אילו היה צריך לבחור מהו הגורם הסביר ביותר לירידה, הוא היה מסתכל קודם כל על השינויים שנבעו מחוק הפחתת האינפלציה — ולא על הצעדים החדשים של טראמפ.

גם סטייסי דוזטינה, פרופסור למדיניות בריאות באוניברסיטת ונדרבילט, מצביעה על אותה בעיה של תזמון והיקף. לדבריה, טראמפאר־אקס עשוי להוזיל תרופות מסוימות עבור צרכנים שמשלמים במזומן, אבל לפחות בתחילת דרכו הוא הציע מספר מוגבל יחסית של תרופות מותג, ולכן קשה לראות כיצד הוא לבדו יכול להסביר שינוי גדול במדד ארצי. רויטרס דיווחה בפברואר כי מומחים הגדירו את השפעת האתר מעבר לתרופות ההרזיה כמוגבלת בשלב ההשקה.

ויש שחקן נוסף בסיפור שכמעט אינו מקבל כותרות: התרופות הגנריות.

כאשר פטנט על תרופת מותג פוקע ומתחרות גנריות נכנסות לשוק, המחיר יכול לצנוח בחדות. מכיוון שהגנריקות מהוות יותר מ־90% מהמרשמים בארצות הברית, אפילו מספר קטן של תרופות פופולריות שעוברות מתמחור של מותג לתמחור גנרי יכול להשפיע משמעותית על המדד הכולל. הרחבת טראמפאר־אקס ליותר מ־600 תרופות גנריות ממחישה גם עד כמה מרכזי החלק הזה של השוק.

גם תרופות ההרזיה שינו את המשוואה. ויגובי, זפבאונד ותרופות דומות הפכו בתוך שנים ספורות לשוק של מיליארדי דולרים, אך מחיריהן הגבוהים יצרו לחץ אדיר מצד צרכנים, מבטחים וממשלות. התחרות בין היצרניות, הנחות במכירה ישירה והרחבת הכיסוי הביטוחי דחפו את המחיר האפקטיבי מטה עוד לפני שאפשר לקבוע מי מהממשלים זכאי לקרדיט.

הבעיה היא שהמספר הגדול שמופיע בכותרות אינו זהה בהכרח לסכום שמשפחה רואה בקופה.

מדד מחירי התרופות של הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה אינו פשוט בודק כמה דולרים הוציא הלקוח מכיסו. הוא מודד את הסכום הכולל שמקבל בית המרקחת עבור המרשם — כולל השתתפות עצמית, תשלומי ביטוח פרטי או תשלומי מדיקר. מעבר של מטופלים לתרופות גנריות, שינוי בכיסוי הביטוחי או משא ומתן טוב יותר של המבטחים יכולים להוריד את המדד גם אם מחיר המחירון הרשמי של יצרנית מסוימת כמעט לא השתנה.

זו גם הסיבה שצריך להיזהר מהכרזה שהמשבר במחירי התרופות האמריקאיים נפתר.

בדוחות אחרים שפורסמו השנה נמצאו עדיין תרופות מותג יקרות מאוד, ובחלק מהמקרים מחירים בארצות הברית נותרו גבוהים משמעותית ממדינות אחרות. בדיקת רויטרס במרץ מצאה שכשליש מהתרופות שהופיעו באתר טראמפאר־אקס עדיין היו זולות יותר בבריטניה.

כלומר, שתי אמיתות יכולות להתקיים באותו זמן: מדד המחירים הכללי של תרופות במרשם יכול לרדת — ובמקביל מטופל מסוים יכול להמשיך לקבל חשבון של מאות או אלפי דולרים עבור התרופה הספציפית שהוא צריך.

מבחינה פוליטית, לעומת זאת, המספר הוא מתנה.

טראמפ יכול לטעון שהלחץ שלו על חברות התרופות, עסקאות "המדינה המועדפת ביותר" והאתר החדש מתחילים לשנות שוק שנחשב במשך שנים חסין כמעט לכל ניסיון להוריד מחירים. הדמוקרטים יכולים להשיב שהמחירים שמתחילים להשפיע עכשיו על מדיקר נולדו דווקא מחוק שביידן חתם עליו ושכל הרפובליקאים בקונגרס התנגדו לו.

והכלכלנים יכולים לומר ששני הצדדים מספרים סיפור פשוט מדי.

הירידה כנראה אינה תוצאה של קסם אחד או של נשיא אחד. היא מגיעה מצירוף נדיר של משא ומתן ממשלתי, תחרות בין יצרניות, כניסת גנריקות לשוק, לחץ סביב תרופות ההרזיה ושינויים באופן שבו מבטחים משלמים עבור מרשמים.

אבל עבור מיליוני אמריקאים שנכנסים לבית המרקחת עם כרטיס אשראי ביד, הקרב על הקרדיט פחות חשוב מהכיוון של המספר.

אחרי שנים שבהן כל החדשות על תרופות עסקו בהתייקרות, לראשונה זה זמן רב השאלה בוושינגטון אינה למה המחיר שוב עלה — אלא מי רשאי לקחת קרדיט על כך שהוא סוף־סוף ירד.