
לפי מחלקת הבריאות של לואיזיאנה, ליליאן ככל הנראה נדבקה בזמן ששחתה באגם קלייבורן. ב־13 באוגוסט היא פיתחה חום, ובהמשך החלה לראות כפול והופיעו תסמינים נוספים. הוריה הבהילו אותה לבית החולים, שם סברו הרופאים בתחילה כי היא סובלת מדלקת קרום המוח חיידקית, אך בהמשך זוהתה האמבה נגלריה פאולרי (Naegleria fowleri).

ליליאן סמארט בת השמונה מתה בעקבות זיהום מחיידק בו נדבקה באגם
הוריה הודיעו על מותה בפוסט שפרסמו ברשת. "אתמול בלילה ליליאן רצה מהזרועות שלנו אל זרועותיו של ישו", כתבו. "הפגיעה במוח שלה הייתה קשה מדי מכדי שהגוף הקטן שלה יוכל להתאושש. כולם עשו כל מה שיכלו כדי להשאיר אותה כאן". בני משפחתה סיפרו כי היא הייתה ילדה שמחה ואהובה, ואמרו כי יישענו כעת על אמונתם ועל התמיכה שקיבלו מהקהילה.
האמבה שגרמה למותה נמצאת בעיקר במקורות מים מתוקים וחמים, ובהם אגמים, נהרות, תעלות ובריכות. הסכנה נוצרת כשהמים נכנסים לאף - בדרך כלל במהלך שחייה, קפיצה או צלילה - ומשם האמבה יכולה להגיע למוח ולגרום לזיהום נדיר וקטלני. חשוב לציין כי לא נדבקים משתיית מים שמכילים את האמבה.
למרות הסיפור הקשה, מדובר במקרה נדיר מאוד: בין 1937 ל־2025 תועדו בארצות הברית 180 מקרים בלבד. עם זאת, כאשר הזיהום מתפתח הוא קטלני ב־97% מהמקרים. התסמינים מופיעים בדרך כלל בתוך כחמישה ימים וכוללים תחילה כאבי ראש, חום, בחילות והקאות. בהמשך עלולים להופיע נוקשות בצוואר, פרכוסים ואובדן הכרה, וההידרדרות יכולה להיות מהירה מאוד.
כדי להפחית את הסיכון במים מתוקים וחמים, מומלץ לסגור את האף או להשתמש באטם אף בזמן קפיצה וצלילה, ובמעיינות חמים להשתדל להשאיר את הראש מחוץ למים. חשוב להיזהר גם בבית: בשטיפת סינוסים או מעברי האף יש להשתמש רק במים מזוקקים או במי ברז שהורתחו וקוררו, ולא במים ישירות מהברז.