טראמפ פותח את השער לבשר זר: החוואים שלו יוצאים למרד

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

טראמפ חתם השבוע על הכרזה שמגדילה ב־300 אלף טונות את מכסת היבוא של נתחי בקר רזה שיכולים להיכנס לארצות הברית בתעריף מופחת. מדובר בעיקר בבשר המשמש לערבוב עם בקר אמריקני שמן יותר לצורך ייצור בשר טחון — כלומר בדיוק החומר שמגיע בסופו של דבר להמבורגרים, קציצות ומדפי הבשר בסופרמרקטים. המהלך ייכנס לתוקף ב־1 בספטמבר ונועד להימשך 90 יום.

הבית הלבן מבטיח שהיבוא הנוסף יוריד מחירים במהירות. טראמפ עצמו טען כי הושגה התחייבות למכור את הבשר המיובא במחיר הנמוך ב־25% ממחיר השוק הנוכחי. מבחינתו, זהו מהלך שנועד לספק תשובה פשוטה לבעיה שהאמריקנים מרגישים בכל קנייה: הבשר יקר מדי.

אבל דווקא החוואים שאמורים להיות חלק טבעי מהקואליציה הפוליטית שלו רואים במהלך סכנה.

עבור טראמפ זו בעיה פוליטית דחופה. בחירות האמצע מתקרבות, והמחירים בסופר נשארים אחת מנקודות החולשה המרכזיות של הממשל. הבשר הטחון, מוצר בסיסי במטבח האמריקני, הפך לסמל מוחשי של יוקר המחיה.

איגוד מגדלי הבקר הלאומי, לשכת החקלאים האמריקנית וארגוני חקלאים במדינות כמו נברסקה, מונטנה ואיווה הזהירו כי הכנסת כמויות גדולות של בשר מיובא במחיר מוזל עלולה ללחוץ את המחירים שמקבלים המגדלים המקומיים בדיוק בתקופה שבה הם מנסים לבנות מחדש עדרים שהצטמצמו במשך שנים.

הכעס הגיע גם לקונגרס. הסנאטורית הרפובליקנית דב פישר מנברסקה הזהירה כי אסור להוריד את מחיר המזון על חשבון היצרנים האמריקנים. הסנאטור הרפובליקני טים שיהי ממונטנה הודיע כי הוא מתנגד למהלך כבר חודשים, ואחרים במפלגה הזהירו שהבית הלבן מסתכן בפגיעה בדיוק באזורים הכפריים שהעניקו לטראמפ תמיכה פוליטית כמעט מוחלטת.

הסיבה שהבית הלבן מוכן להסתכן בריב הזה נמצאת על מדפי הסופר.

עדר הבקר האמריקני נמצא כיום ברמה הנמוכה ביותר זה כ־75 שנה. בצורות ממושכות, מחירי מספוא גבוהים, שריפות ותנאי גידול קשים גרמו לחוואים לצמצם עדרים ולשלוח יותר פרות לשחיטה במקום לשמור אותן לרבייה. במקביל, מגבלות על יבוא בקר חי ממקסיקו בגלל חשש מטפיל מסוכן החמירו עוד יותר את המחסור.

והבעיה היא שפרה אינה מוצר שאפשר לייצר מהר יותר באמצעות פתיחת פס ייצור נוסף. גם אם חוואים יחליטו היום להגדיל את העדרים, יעברו שנים עד שההיצע יחזור לרמות קודמות. לכן מחירי הבקר עלולים להישאר גבוהים עוד זמן רב.

עבור טראמפ זו בעיה פוליטית דחופה. בחירות האמצע מתקרבות, והמחירים בסופר נשארים אחת מנקודות החולשה המרכזיות של הממשל. הבשר הטחון, מוצר בסיסי במטבח האמריקני, הפך לסמל מוחשי של יוקר המחיה.

אבל כאן מגיע החלק שעלול להיות בעייתי עבור הבית הלבן: גם הכלכלנים לא משוכנעים שהמהלך יעבוד.

ארצות הברית צורכת כמויות עצומות של בקר מדי שנה, ולכן 300 אלף טונות נשמעות הרבה יותר מכפי שהן באמת. לפי הערכות בענף, מדובר בכמה אחוזים בלבד מהצריכה השנתית. איגוד החקלאים של נברסקה אף טען כי מאחר שארצות הברית כבר מייבאת כ־2.5 מיליון טונות של מוצרי בקר בשנה, התוספת החדשה עשויה להיות קטנה מדי מכדי לחולל שינוי משמעותי במחיר לצרכן.

גם אין ודאות שכל ההנחה תגיע לקופה בסופר. טראמפ יכול להשיג התחייבות ממייבאים או ספקים למחיר נמוך יותר, אבל המחיר שמשלמת משפחה אמריקנית נקבע גם בידי מעבדי בשר, מפיצים ורשתות קמעונאיות. אם חלק מהחיסכון יישאר בדרך, הצרכן עלול לראות רק ירידה קטנה.

וזה בדיוק מה שמטריד את החוואים: הם חוששים שהם ישלמו את מלוא המחיר של המהלך, בעוד הצרכן יקבל רק חלק קטן מהתועלת.

מארק מקהארג, נשיא לשכת החקלאים של נברסקה, אמר כי ההכרזה לא יכלה להגיע בעיתוי גרוע יותר. לדבריו, אלפי חוואים במדינה מוכרים כעת עגלים צעירים ומחליטים כמה בעלי חיים להשאיר להרחבת העדר. כל ירידה במחיר שהם מקבלים עלולה לעודד אותם דווקא לצמצם — בדיוק ההפך ממה שנדרש כדי להגדיל את ההיצע בטווח הארוך.

וזו הסתירה הגדולה של התוכנית: כדי להוריד את המחיר עכשיו, הבית הלבן מגדיל את התחרות מול החוואים האמריקנים. אבל כדי להוריד את המחיר באמת בעוד שנתיים או שלוש, אותם חוואים צריכים לקבל מספיק כסף כדי לגדל יותר בקר.

לכן המהלך נראה יותר ויותר כמו ניסיון לקנות זמן.

הבית הלבן רוצה לראות מחיר נמוך יותר על מדפי הסופר עוד לפני נובמבר. החוואים רוצים לדעת שהעסק שלהם עדיין יהיה רווחי בעוד חמש שנים. ושני היעדים האלה אינם בהכרח הולכים יחד.

טראמפ הצליח במשך שנים לשכנע את אמריקה הכפרית שמכסים הם כלי להגנה על העובד והיצרן המקומי.

עכשיו, כשהמחיר של ההמבורגר הפך לבעיה פוליטית, הוא מגלה שהמכס יכול גם להיות הדבר הראשון שהוא מוכן לוותר עליו.

והחוואים שלו לא שוכחים את זה.