
המחקר אסף נתונים מ-12 מחקרים קודמים שנערכו בארה"ב, באסיה ובאירופה ועקבו לאורך זמן אחר הרגלי התזונה של המשתתפים. בניתוח הקטניות נכללו יותר מ-309 אלף בני אדם, ובניתוח הסויה נכללו יותר מ-278 אלף. החוקרים הביאו בחשבון גם גורמים כמו גיל, מין, עישון, פעילות גופנית והרגלי תזונה נוספים.

בהשוואה למי שאכלו הכי מעט קטניות, אלה שצרכו את הכמות הגדולה ביותר היו בסיכון נמוך ב-16% לפתח לחץ דם גבוה. בקרב מי שאכלו הכי הרבה סויה, כולל טופו ואדממה, הסיכון היה נמוך ב-19%. הקשר החזק ביותר נרשם בצריכה יומית של כחמש אונקיות קטניות - כ-140 גרם. בסויה, היתרון התייצב סביב 2.8 אונקיות ביום - כ-80 גרם.
אחת הסיבות האפשריות היא שקטניות עשירות באשלגן ובמגנזיום. האשלגן מסייע לכליות לסלק עודפי נתרן מהגוף, ואילו המגנזיום עוזר למנוע התכווצות חזקה מדי של כלי הדם. הקטניות מכילות גם סיבים תזונתיים, וכאשר חלק מהם מתפרקים במעי נוצרים חומרים שעשויים להרפות את כלי הדם ולסייע בהורדת לחץ הדם.
סויה מכילה גם חומרים צמחיים בשם איזופלבונים, שפועלים בגוף באופן הדומה להורמון אסטרוגן. מחקרים קודמים קשרו אותם לשיפור בתפקוד כלי הדם, שיכול לתרום ללחץ דם תקין. לפי הכתבה, אותם חומרים עשויים גם לסייע בהפחתת גלי חום בתקופת גיל המעבר ובהאטת הירידה בצפיפות העצם.
לחץ דם תקין נחשב לנמוך מ-120/80, ואילו מדידה של 130/80 ומעלה מוגדרת כלחץ דם גבוה. ללא טיפול, המצב מאלץ את הלב לעבוד קשה יותר ומעלה את הסיכון להתקף לב, שבץ ואי-ספיקת לב. עם זאת, המחקר בחן את הקשר בין הרגלי אכילה לבין הסיכון לפתח יתר לחץ דם, ולא בדק אם קטניות יכולות להחליף תרופות אצל מי שכבר אובחנו.