קלינטון מאיימת: אם הישראלים יבחרו בנתניהו שוב - וושינגטון צריכה להקשיח עמדות
הילרי קלינטון תקפה בחריפות את ממשלת נתניהו, אמרה כי היא "אוהבת את ישראל ושונאת את הממשלה שלה", וקראה לארה"ב לנהוג ב"אהבה קשוחה" אם נתניהו ייבחר מחדש. דבריה מגיעים בעיצומה של מערכת הבחירות בישראל, לאחר פרסום הטענה שלפיה ראש הממשלה הוזהר לפני 7 באוקטובר - טענה שהוא מכחיש בתוקף.
האזינו לכתבה זו
קלינטון מאיימת: אם הישראלים יבחרו בנתניהו שוב - וושינגטון צריכה להקשיח עמדות
10.09.2026 19:00
0:00 / 0:00
09.10.2026 19:00
סוכנויות הידיעות
הילרי קלינטון כבר אינה שרת החוץ של ארצות הברית, והיא אינה מחזיקה כיום בתפקיד רשמי בממשל האמריקאי. אבל כאשר מי שהייתה מועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ועמדה במשך שנים בלב מדיניות החוץ של וושינגטון אומרת לישראלים מה לדעתה צריך לקרות אם יבחרו שוב בבנימין נתניהו - קשה להתייחס לכך כאל עוד הערת אולפן.
שלח
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
שלח
בראיון לתוכנית "מורנינג ג'ו" התייחסה קלינטון ישירות לבחירות הקרובות בישראל ואמרה כי אם הציבור הישראלי יבחר שוב בממשלה בראשות נתניהו, ארצות הברית צריכה לנקוט כלפיה "עמדה קשה מאוד". מנגד, היא הביעה תקווה שממשלה חדשה בישראל תוכל לפתוח דף אחר ביחסים עם וושינגטון.
המסר היה חד: מבחינת קלינטון, זהות הממשלה שתקום בישראל אינה רק עניין פנימי של הבוחר הישראלי. היא עשויה, לדעתה, לקבוע גם כיצד צריכה ארצות הברית להתייחס לישראל ביום שאחרי הבחירות.
קלינטון ניסחה את עמדתה בצורה חריפה במיוחד כאשר השוותה בין יחסיה לממשל טראמפ לבין יחסה לממשלת נתניהו. לדבריה, היא יכולה לאהוב מדינה ובמקביל להתנגד בחריפות לממשלה שלה. היא אמרה שהיא אוהבת את ישראל, אך מתנגדת עמוקות לממשלה ולמדיניות שמוביל נתניהו.
קלינטון ניסחה את עמדתה בצורה חריפה במיוחד כאשר השוותה בין יחסיה לממשל טראמפ לבין יחסה לממשלת נתניהו. לדבריה, היא יכולה לאהוב מדינה ובמקביל להתנגד בחריפות לממשלה שלה. היא אמרה שהיא אוהבת את ישראל, אך מתנגדת עמוקות לממשלה ולמדיניות שמוביל נתניהו
מבחינת תומכי נתניהו, קשה יהיה שלא לראות בדברים האלה התערבות פוליטית בוטה בעיצומה של מערכת בחירות ישראלית. קלינטון אינה פקידה זוטרה או פרשנית מן השורה. היא הייתה שרת החוץ של ארצות הברית, סנאטורית מניו יורק ומועמדת לנשיאות, והיא עדיין אחת הדמויות המזוהות ביותר עם הממסד הדמוקרטי האמריקאי.
מנגד, מבקריו של נתניהו יטענו שקלינטון אינה מאיימת על ישראל אלא מזהירה מפני המחיר המדיני של המשך אותה מדיניות. בעיניהם, ההבחנה שהיא עושה בין תמיכה בישראל לבין תמיכה בממשלת ישראל אינה חדשה, והיא משקפת קו שמתחזק כבר שנים בתוך חלקים מהמפלגה הדמוקרטית.
הדברים מקבלים נפח נוסף בגלל העיתוי. ישראל נמצאת בעיצומה של מערכת בחירות, ונתניהו מתמודד שוב כאשר 7 באוקטובר, האחריות למחדל והמאבק על ועדת חקירה ממשיכים לרחף מעל הקמפיין.
אל תוך הרקע הזה נכנס השבוע דיווח דרמטי של "הארץ", המבוסס על ספר חדש של העיתונאים שלומי אלדר ורות יובל. לפי הדיווח, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד הזהיר את נתניהו כעשרה ימים לפני מתקפת 7 באוקטובר כי חמאס מתכנן מהלך משמעותי נגד ישראל. מקור מאיחוד האמירויות המכיר את השיחה אישר ל"טיימס אוף ישראל" כי שיחה כזאת התקיימה וכי הועברה אזהרה.
נתניהו מכחיש את הסיפור באופן מוחלט. הוא כינה את הפרסום שקרי ומפוברק ואף הודיע כי בכוונתו להגיש תביעת דיבה נגד "הארץ" ונגד מחברי הספר. לשכתו טוענת שלא התקבלה ממנו אזהרה כזו לפני הטבח.
קלינטון בחרה להיכנס גם למחלוקת הזאת. היא אמרה כי אם נתניהו אכן קיבל אזהרה ולא פעל בהתאם, מדובר בכישלון מנהיגותי חמור. היא אף העלתה אפשרויות באשר לאופן שבו נתניהו עשוי היה לפרש את המידע - אך חשוב להדגיש: בשלב זה מדובר בטענות שלא הוכרעו, ונתניהו מכחיש את עצם קבלת האזהרה.
גם סוכנות הידיעות איי-פי דיווחה על הפרשה וציינה כי הטענה בדבר האזהרה מעוררת סערה פוליטית גדולה בישראל לקראת הבחירות.
קלינטון לא הסתפקה ב-7 באוקטובר. היא תקפה גם את מדיניות הממשלה בגדה המערבית והתייחסה לאלימות של מתנחלים נגד פלסטינים. לדבריה, אסור לאפשר חסינות במקרים כאלה, והיא הזהירה שאלימות שאינה נענית באכיפה עלולה לחלחל לחברה כולה.
את המדיניות שהיא מציעה לארצות הברית כלפי ישראל היא הגדירה כ"אהבה קשוחה" - לא ניתוק ולא תמיכה אוטומטית, אלא הפעלת לחץ על ממשלה ישראלית כאשר וושינגטון סבורה שהיא פועלת בכיוון מסוכן.
וזו כנראה הנקודה הפוליטית החשובה ביותר בדבריה.
במשך עשרות שנים נהנתה ישראל מתמיכה דו-מפלגתית רחבה בארצות הברית, גם כאשר ממשלות בוושינגטון ובירושלים התעמתו ביניהן. אלא שבשנים האחרונות הולכת ומעמיקה ההפרדה בתוך המפלגה הדמוקרטית בין תמיכה במדינת ישראל לבין תמיכה בממשלת נתניהו.
קלינטון נותנת עכשיו להפרדה הזאת ניסוח שאי אפשר לטעות בו: ישראל כן, נתניהו לא.
עבור הקהילה הישראלית והיהודית בארצות הברית, המשמעות רחבה יותר מעוד חילופי עקיצות בין פוליטיקאים. אם הקו הזה יהפוך לעמדה מרכזית יותר במפלגה הדמוקרטית, מערכת הבחירות בישראל עלולה להשפיע ישירות גם על היחסים עם וושינגטון, על השיח בקונגרס ועל מידת הגיבוי שתקבל ממשלה עתידית בירושלים.
אבל צריך גם לשים גבול ברור לפרשנות: קלינטון אינה קובעת כיום את מדיניות החוץ האמריקאית, ודבריה אינם הודעה רשמית של ממשל טראמפ. מדובר בעמדה של דמות בכירה לשעבר במפלגה הדמוקרטית - לא באיום רשמי של הבית הלבן.
ועדיין, בישראל יקשיבו היטב.
כי פחות מחודשיים לפני הבחירות, אחת הדמויות המזוהות ביותר עם הממסד הדמוקרטי האמריקאי אמרה למעשה לבוחר הישראלי שהבחירה שלו עלולה לשנות גם את האופן שבו חלק חשוב מוושינגטון יסתכל על ישראל ביום שאחרי.
והמסר שלה לנתניהו היה ברור מאוד: אם תחזור - היחסים לא בהכרח יחזרו איתך.