
לפי הסקר, שעליו דיווח ה־Forward ושנערך עבור Politico בשיתוף חברת הסקרים הבריטית Public First, מצביעים דמוקרטים נטו פחות לתמוך במועמד שמגיע בקביעות לבית הכנסת מאשר במועמד שאינו מקיים אורח חיים דתי או מגיע לתפילה רק פעם בשנה. בקרב רפובליקנים נרשמה התמונה ההפוכה: מועמד שמגיע באופן קבוע לבית הכנסת זכה לתגובה חיובית יותר ממועמד יהודי שמגיע רק פעם בשנה.

מצביעים דמוקרטים נטו פחות לתמוך במועמד שמגיע בקביעות לבית הכנסת מאשר במועמד שאינו מקיים אורח חיים דתי או מגיע לתפילה רק פעם בשנה. בקרב רפובליקנים נרשמה התמונה ההפוכה: מועמד שמגיע באופן קבוע לבית הכנסת זכה לתגובה חיובית יותר ממועמד יהודי שמגיע רק פעם בשנה.
הסקר נערך באופן מקוון בין 8 ל־14 באוגוסט בקרב 2,002 מבוגרים אמריקאים, ובמסגרתו התבקשו הנשאלים לבחור בין מועמדים היפותטיים בעלי מאפיינים שונים. בין המשתנים שנבדקו היו אידיאולוגיה פוליטית, גיל, גזע, מקצוע, נטייה מינית וגם מידת הפעילות הדתית. מרווח הטעות המדווח של המדגם הוא 2.2 נקודות אחוז.
חשוב להדגיש מה הסקר אינו אומר: הנשאלים לא התבקשו להצביע בעד או נגד פוליטיקאי יהודי אמיתי, והמחקר אינו מוכיח מדוע מצביעים מגיבים כך. הוא בוחן תגובות למועמדים היפותטיים, ולכן נכון לראות בו אינדיקציה אפשרית לעמדות של בוחרים — לא תחזית לגבי תוצאה של בחירות ממשיות.
ה־Forward מציין כי התוצאה עשויה להיות מעניינת במיוחד במקרה של מושל פנסילבניה ג׳וש שפירו. שפירו הוא יהודי קונסרבטיבי, שומר כשרות וחבר ותיק בבית הכנסת Beth Sholom בפרברי פילדלפיה. הוא גם נוהג לדבר בפומבי על הזהות היהודית שלו, ובספר הזיכרונות שלו, "Where We Keep the Light", הוא מתאר כיצד יהדותו הייתה חלק מהחיים האישיים והציבוריים שלו, לרבות תהליך הבדיקה שעבר ב־2024 כמועמד אפשרי לתפקיד סגן הנשיא.
שפירו אינו המועמד היהודי היחיד שמוזכר בהקשר של המרוץ לנשיאות ב־2028. גם מושל אילינוי ג׳יי.בי. פריצקר וראש עיריית שיקגו לשעבר רם עמנואל הוזכרו כמי שעשויים לשקול ריצה. בשלב זה אין מדובר במועמדויות רשמיות לנשיאות, ולכן מוקדם להסיק כיצד הנתונים החדשים ישפיעו בפועל על כל אחד מהם.
הממצא מקבל משמעות נוספת כאשר משווים אותו לסקר מוקדם יותר שערכה אותה חברת מחקר בחודש מאי בקרב 2,038 מצביעים. באותו מחקר הוצגו המועמדים לפי השתייכות דתית בלבד, בלי פירוט על תדירות ההגעה לבית תפילה. לפי ה־Forward, עצם הזיהוי של מועמד כיהודי הפחית את התמיכה בו בקרב מצביעים משתי המפלגות בהשוואה למועמד שהוגדר כנוצרי.
כלומר, שני המחקרים יחד מצביעים על תמונה מורכבת יותר מאשר "האם אמריקאים יצביעו ליהודי". לא רק הזהות הדתית עשויה לשחק תפקיד — אלא גם הדרך שבה אותה זהות באה לידי ביטוי בפומבי.
במקרה של מצביעים רפובליקנים, הסקר החדש מצביע על כך שמחויבות דתית גלויה עשויה דווקא לסייע למועמד יהודי לעומת מועמד שמזוהה כיהודי אך כמעט שאינו מגיע לבית הכנסת. ה־Forward מציין כי התוצאה משתלבת במגמה רחבה יותר שבה דת ממלאת בשנים האחרונות תפקיד מרכזי יותר בפוליטיקה הרפובליקנית. עם שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן ב־2025, הממשל הקים משרד אמונה בבית הלבן וכוח משימה במשרד המשפטים שמטרתו, לפי הגדרת הממשל, לטפל באפליה נגד נוצרים.
עם זאת, אותו מחנה פוליטי כולל גם זרמים שבהם קיימים ביטויים של אנטישמיות ולאומנות נוצרית, ולכן אין להסיק מהסקר שרפובליקנים באופן כללי "מעדיפים יהודים דתיים". הסקר מודד תכונה אחת בתוך תרחיש היפותטי ואינו מסביר את המניעים שמאחוריה.
בצד הדמוקרטי, הנתון עשוי לעורר יותר שאלות. באופן היסטורי, יהודים אמריקאים מזוהים במידה רבה עם המפלגה הדמוקרטית, ואף בסקרים עדכניים רוב המצביעים היהודים ממשיכים להעדיף מועמדים דמוקרטים לקונגרס. סקר של Jewish Voters Research Center שפורסם החודש מצא כי 67% מהמצביעים היהודים התכוונו לתמוך במועמדים דמוקרטים בבחירות האמצע, לעומת 26% שתכננו לתמוך ברפובליקנים.
דווקא על הרקע הזה, העובדה שמועמד יהודי שמגיע בקביעות לבית הכנסת מקבל תגובה פחות חיובית בקרב מצביעים דמוקרטים היא הפרט המעניין ביותר במחקר החדש. עם זאת, אין בסיס לקבוע מהסקר לבדו אם הדבר נובע מחילוניות גבוהה יותר בקרב חלק מהמצביעים הדמוקרטים, מרתיעה מפוליטיקאים דתיים באופן כללי, מעמדות כלפי יהדות או משילוב של גורמים אחרים. המחקר שפורסם אינו מספק תשובה לשאלה הזו.
גם מחקרים קודמים על דת ופוליטיקה בארצות הברית מצאו פערים מפלגתיים ביחס לנוכחות הדת במרחב הציבורי. Pew Research Center מצא בעבר שרפובליקנים נוטים יותר מדמוקרטים לרצות בדת פעילה יותר בחיים הציבוריים ובפוליטיקה. הנתון ההיסטורי הזה אינו מוכיח את הסיבה לממצאי הסקר הנוכחי, אך הוא מספק להם הקשר רחב יותר.
עבור שפירו, השאלה אינה תיאורטית בלבד. הוא אחד הפוליטיקאים היהודים הבכירים והמוכרים ביותר בארצות הברית, והזהות היהודית שלו אינה פרט ביוגרפי שהוא מסתיר. הוא מדבר עליה, מקיים אורח חיים יהודי מסורתי יחסית והיא חלק מהדמות הציבורית שבנה לעצמו. בשנה שעברה אמר ל־Forward כי אינו משנה את עמדותיו בנושאי ישראל לפי סקרים, וכי הוא משתדל לפעול בהתאם למה שהוא חושב שנכון.
אם שפירו או מועמד יהודי אחר יתמודדו בעתיד על הנשיאות, שאלת הדת תעמוד לצד הרבה משתנים חשובים בהרבה — כלכלה, מדיניות חוץ, הפלות, הגירה, בריאות, גיל, אישיות והשתייכות מפלגתית. אבל המחקר החדש מצביע על פרט קטן ומסקרן בתוך המשוואה הזאת: באמריקה של 2026, לא רק העובדה שפוליטיקאי הוא יהודי עשויה להשפיע על הבוחר. גם השאלה כמה פעמים הוא נכנס לבית הכנסת עשויה לשנות את התגובה אליו — ובאופן שונה לחלוטין, תלוי באיזה צד של המפה הפוליטית נמצא הבוחר.