COPYRIGHT © 2025
HEBREW PARTY INC.
ALL RIGHTS RESERVED
COPYRIGHT © 2025
HEBREW PARTY INC.
ALL RIGHTS RESERVED
ביום שלישי נעצר גואנגטיאן הא, מרצה במחלקה לדת במכללת האוורפורד, לאחר שחבר מושבעים גדול פדרלי הגיש נגדו כתב אישום בגין הטרדה ומעקב באמצעות האינטרנט. לפי מסמכי התביעה, הא הפעיל לפחות ארבעה חשבונות אנונימיים ושלח באמצעותם כ־50 הודעות מאיימות לסטודנט יהודי בין אוקטובר 2025 למאי 2026. אם יורשע, הוא עלול להישלח לחמש שנות מאסר בכלא פדרלי.
הפרשה מעוררת סערה מיוחדת משום שהמרצה כבר היה מעורב בעימות ציבורי עם סטודנטים יהודים במכללה. שמו הופיע בתביעה שהגישו סטודנטים נגד הנהלת האוורפורד בטענה כי לא הגנה עליהם מפני אנטישמיות בעקבות מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. אותה תביעה הסתיימה לפני חודשיים בהסדר שבמסגרתו התחייבה המכללה לנקוט צעדים משמעותיים נגד אפליה והטרדה של יהודים, ישראלים וסטודנטים המזדהים כציונים. כעת, לאחר שהמוסד התחייב לתקן את הליקויים, אחד המרצים שהוזכרו בפרשה עומד בעצמו בפני אישום פלילי חמור.
אחת ההודעות המיוחסות להא בכתב האישום הייתה ישירה במיוחד: "יהודי, תסתלק מהמדינה שלי". בהודעה אחרת נכתב כי אם היהודים מיוחדים כל כך, יש לשים אותם במחנות מיוחדים ולהעניק להם טיפול מיוחד. הרמיזה למחנות הריכוז ולרדיפת היהודים אינה משתמעת לשתי פנים, והיא אחת הסיבות לכך שהפרשה נתפסת כחמורה במיוחד בקהילה היהודית.
אחת ההודעות המיוחסות להא בכתב האישום הייתה ישירה במיוחד: "יהודי, תסתלק מהמדינה שלי". בהודעה אחרת נכתב כי אם היהודים מיוחדים כל כך, יש לשים אותם במחנות מיוחדים ולהעניק להם טיפול מיוחד. הרמיזה למחנות הריכוז ולרדיפת היהודים אינה משתמעת לשתי פנים, והיא אחת הסיבות לכך שהפרשה נתפסת כחמורה במיוחד בקהילה היהודית.
אבל ההודעה שעוררה אולי את החשש הגדול ביותר אצל הסטודנט הייתה זו שכללה את תמונת תיבת הדואר בביתו. החוקרים טוענים שהמרצה פרסם את התמונה בתגובה לאחד מפרסומיו של הצעיר, לצד סמל של עיניים בוחנות. בעיני הסטודנט, המסר היה ברור: האדם שמטריד אותו ברשת יודע היכן הוא מתגורר, והאיום אינו מוגבל עוד למסך המחשב.
לפי כתב האישום, בעקבות ההודעות החל הסטודנט לנקוט אמצעי זהירות כדי להגן על עצמו. אלא שהדבר לא הפסיק את ההטרדות. באחת ההודעות הבאות התייחס השולח, לכאורה, לצעדי האבטחה שנקט הצעיר וכתב: "הגויים התעוררו, יהודי. רוץ. ברח. הסתלק". התייחסות לאמצעי הזהירות של הקורבן עשויה לחזק את טענת החוקרים כי מדובר במסע הפחדה מכוון ומתמשך ולא בחילופי דברים פוליטיים רגילים ברשת חברתית.
הרשויות אינן מפרסמות את שמו של הסטודנט כדי להגן על פרטיותו. גם נסיבות הזיהוי של החשבונות האנונימיים עם המרצה אינן מפורטות במלואן בדיווחים שפורסמו עד כה. עם זאת, עצם הגשת כתב האישום הפדרלי מלמדת כי החוקרים סבורים שאספו ראיות מספיקות כדי להעמיד את הא לדין בגין מעשיו לכאורה. אין בכך קביעה שהוא אשם, וההכרעה תתקבל רק במסגרת ההליך המשפטי.
הקשר בין המרצה לבין המאבק נגד אנטישמיות בהאוורפורד החל הרבה לפני המעצר. מאז פרוץ המלחמה בעזה היה הא אחד המרצים שהשמיעו ביקורת חריפה על ישראל ועל פעילותם של סטודנטים פרו־ישראלים בקמפוס. הוא השתייך לקבוצת מרצים בשם Faculty for Justice in Palestine, שפעלה במסגרת התנועה האקדמית הפרו־פלסטינית שהתפתחה באוניברסיטאות אמריקאיות לאחר 7 באוקטובר.
בחשבון הציבורי שלו ברשת אקס פרסם הא בעבר כי הדרך היחידה להתמודד עם ציונים היא להפסיק לדבר איתם ולא לאפשר להם לבזבז את זמנם של אחרים. בפרסום אחר כתב שהוא יודע מי בקהילת האוורפורד שתק לנוכח מה שהוא מכנה רצח העם בעזה, ומי אף תמך בו בשתיקה. לדבריו, הוא מכיר את שמותיהם ואת פניהם של אותם אנשים ולעולם לא יסלח להם.
במבט לאחור, הפרסומים האלה מקבלים משמעות נוספת בעקבות כתב האישום. עם זאת, חשוב להבחין בין התבטאויות פוליטיות, גם כאשר הן חריפות או פוגעניות, לבין העבירה הפלילית המיוחסת לו כעת. הא אינו עומד לדין בשל עצם ביקורתו על ישראל או בשל השתייכותו לקבוצת מרצים פרו־פלסטינית, אלא בשל הטענה שהפעיל חשבונות אנונימיים כדי להטריד ולהפחיד אדם מסוים לאורך חודשים.
הא גם היה שותף לכתיבת מאמר דעה בעיתון הסטודנטים של המכללה, שבו תקף את האופן שבו הנהלת האוורפורד התמודדה עם טענות לאנטישמיות. במאמר תוארו מאמציהם של סטודנטים יהודים להיאבק באנטישמיות כ"ציד מכשפות ציוני", והכותבים טענו כי דווקא הסטודנטים הפרו־פלסטינים הם הסובלים העיקריים מאפליה ומדיכוי בקמפוס.
ההתבטאויות הללו נכללו ברקע לתביעה שהוגשה נגד המכללה בשנת 2024. קבוצה של סטודנטים יהודים טענה אז כי האוורפורד אפשרה לאווירה עוינת כלפי יהודים וישראלים להתפתח בקמפוס, וכי הנהלתה לא נקטה צעדים מספקים נגד גילויי אנטישמיות. בתביעה הוזכרו כמה חברי סגל שלטענת הסטודנטים תרמו לאווירה הזאת, ובהם הא.
לפי כתב התביעה המתוקן שהוגש בינואר 2025, הנהלת המכללה לא נקטה באותה עת צעדים פומביים נגד המרצה בעקבות פרסומיו. הסטודנטים טענו כי התגובה המוסדית להתבטאויות אנטי־ישראליות ואנטישמיות הייתה איטית וחלשה, וכי הדבר פגע בתחושת הביטחון שלהם ובאפשרותם להשתתף בחיי הקמפוס באופן שוויוני.
האוורפורד אינה אוניברסיטה ציבורית גדולה, אלא מכללה פרטית יוקרתית לאמנויות ולמדעים, השוכנת בפרבר ירוק של פילדלפיה. היא נוסדה בשנת 1833 בידי קווייקרים, זרם נוצרי המזוהה עם פציפיזם, שוויון חברתי ומחויבות מוסרית. במשך שנים טיפחה המכללה מוניטין של מוסד ליברלי המעניק חשיבות רבה לצדק חברתי, לדיאלוג ולחופש הביטוי. דווקא הרקע הזה הפך את המחלוקת סביב אנטישמיות בקמפוס לרגישה במיוחד.
עבור הסטודנטים היהודים שהגישו את התביעה, הבעיה לא הייתה רק התבטאות כזאת או אחרת של מרצה מסוים. לטענתם, נוצר בקמפוס מצב שבו יהודים המזדהים עם ישראל או עם הציונות נתפסו כמי שצריכים להצדיק את עמדותיהם כדי לזכות בהשתתפות שוויונית בחיי המכללה. לדבריהם, פעילותם נגד אנטישמיות זכתה לעיתים ללעג ולביטול מצד חברי סגל וסטודנטים אחרים.
המאבק המשפטי נמשך כמעט שנתיים, עד שב־7 באוגוסט השנה הודיעו המכללה וארגון דבורה פרוג'קט, שייצג את הסטודנטים, על הסדר שסיים את התביעה. במסגרת ההסכם התחייבה האוורפורד להבהיר באופן מפורש כי אפליה והטרדה נגד סטודנטים יהודים, ישראלים או כאלה התומכים בציונות אסורות על פי מדיניות המוסד.
ההסדר כלל גם התחייבות להדרכות שנתיות בנושא אנטישמיות עבור סטודנטים, מרצים ועובדים הבאים במגע עם סטודנטים, ולשיפור הנהלים לטיפול בתלונות. המכללה אף התחייבה להקים ועדה ייעודית שתבחן את מצב האנטישמיות בקמפוס ותמליץ על צעדים נוספים למניעתה. בספטמבר כבר הודיעה ההנהלה על הרכב הוועדה ועל תוכנית ההכשרה החדשה.
במכתב ששלחה באוגוסט לקהילת המכללה הודתה הנשיאה ונדי ריימונד כי סטודנטים יהודים המזדהים עם ישראל נפגעו עמוקות מאירועים שהתרחשו בקמפוס מאז 7 באוקטובר 2023. היא כתבה שהמכללה נכשלה במילוי חובתה כלפיהם והתחייבה לשפר את המצב. ההודאה הזאת הייתה משמעותית במיוחד, שכן במשך חודשים ארוכים טענו המתלוננים כי הנהלת האוורפורד לא הכירה כראוי בחומרת הבעיה.
בין ההתחייבויות שנקבעו בהסדר הופיעה גם הבהרה מפורשת שלפיה מרצים אינם רשאים להפלות סטודנטים בשל מחויבותם ליהדות, לישראל או לציונות. המכללה הדגישה כי חופש הביטוי והחופש האקדמי אינם מעניקים היתר להטריד סטודנטים או למנוע מהם להשתתף בפעילות אקדמית בשל זהותם והשקפותיהם.
כעת, חודשיים בלבד לאחר ההסדר, ניצבת הנהלת האוורפורד בפני משבר חדש. הפעם לא מדובר רק בטענות של סטודנטים על התבטאויות פוגעניות או על אווירה עוינת, אלא בחשד פלילי שלפיו חבר סגל ניצל לכאורה את האנונימיות ברשת כדי לאיים על סטודנט יהודי.
נשיאת המכללה ריימונד הגיבה למעצר במכתב חריף ששלחה ביום שלישי לסטודנטים ולעובדים. היא הודיעה כי הא, ששהה בשנת שבתון ולא לימד בשנת הלימודים הנוכחית, הוצא לחופשה מנהלית ונאסר עליו להיכנס לקמפוס עד להתקדמות ההליך הפלילי.
ריימונד כתבה שהיא מזועזעת עמוקות מההאשמות והדגישה כי כל צורה של הטרדה או אפליה על בסיס זהות מנוגדת לערכי המכללה ואין לה מקום בהאוורפורד. היא הוסיפה שהיא שבורת לב וכועסת נוכח האפשרות שאדם המשתייך לקהילה האקדמית ביקש לגרום כאב כזה לאחרים.
הנשיאה אישרה שנציג מטעם המכללה יצר קשר עם מי שנפגעו מהמתקפות המקוונות, שאותן תיארה כאנטישמיות. היא הודתה ל־FBI, למשטרת העיירה האוורפורד ולגורמי הביטחון של הקמפוס על הסיוע בחקירה. במקביל הודיעה המכללה על הרחבת שירותי התמיכה הנפשית לסטודנטים ולעובדים בעקבות הפרשה.
ריימונד התייחסה גם לעיתוי המעצר. לדבריה, החדשות קשות במיוחד משום שהן מגיעות בסמיכות לחגי תשרי וליום השנה השלישי למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. המכללה, שכבר התמודדה במשך תקופה ממושכת עם טענות לאנטישמיות, נדרשת כעת להסביר כיצד דווקא חבר סגל שלה חשוד במעשים מהסוג שנגדם התחייבה לפעול.
גם ארגון דבורה פרוג'קט, שהיה מעורב בתביעה נגד המכללה, התייחס למעצר בחומרה. לורי לוונטל מרקוס, נציגת הארגון, אמרה כי האישום הפדרלי נגד המרצה ממחיש את הקשר האפשרי בין הטרדה מילולית של יהודים לבין מעשים שעלולים להפוך לעבירות פליליות. לדבריה, כאשר יהודים הם יעד להטרדות, לעיתים קרובות מדי מתעלמים מהסכנה עד שההתנהגות מסלימה.
לפי דיווחים נוספים, בפרשה הוזכר גם איש סגל יהודי־ישראלי כמי שנפגע מההתנהלות המיוחסת למרצה. עם זאת, כתב האישום כפי שתואר בדיווח המרכזי מתמקד בהטרדת סטודנט יהודי שזהותו אינה מפורסמת, ואין לקבוע ללא מידע נוסף שמדובר באותו אדם או שכל הנפגעים הם סטודנטים.
הא עצמו לא מסר עד כה תגובה פומבית מפורטת להאשמות. בדיווחים הראשונים לא הופיעה התייחסות של עורך דין מטעמו, ומסמכי בית המשפט אינם מצביעים בשלב זה על הכרעה כלשהי בעניינו. הוא נהנה מחזקת החפות, והטענות נגדו יידונו בבית המשפט הפדרלי.
מבחינה משפטית, עבירת ההטרדה המקוונת שבה הוא מואשם אינה מחייבת בהכרח איום מפורש ברצח או בפגיעה גופנית. החוק הפדרלי מאפשר להעמיד לדין אדם המשתמש באמצעי תקשורת אלקטרוניים במסגרת דפוס התנהגות שנועד להטריד, להפחיד או לגרום למצוקה נפשית משמעותית לאדם אחר, בכפוף ליסודות העבירה ולדרישות ההוכחה. במקרה הזה, החוקרים טוענים כי רצף ההודעות, השימוש בחשבונות אנונימיים וההתייחסויות למקום מגוריו של הסטודנט מעידים על דפוס מכוון של הפחדה.
השימוש בחשבונות אנונימיים הוא אחד המאפיינים המרכזיים של הפרשה. רשתות חברתיות מאפשרות לאנשים לפרסם דברים חריפים תחת שמות בדויים, ולעיתים קשה לזהות מי עומד מאחורי חשבון מסוים. אבל אנונימיות אינה חסינות מפני חקירה פלילית. כאשר מתעורר חשד לעבירת הטרדה, רשויות אכיפת החוק יכולות לפעול באמצעות צווים משפטיים, נתונים טכנולוגיים וראיות נוספות כדי לנסות לקשור חשבונות אנונימיים לאדם מסוים.
הפרשה מעלה גם שאלות רחבות יותר על אחריותם של מרצים כלפי סטודנטים. בעוד שמרצים נהנים מחופש אקדמי נרחב ומזכות להביע עמדות פוליטיות, מעמדם מעניק להם גם סמכות והשפעה בתוך המוסד שבו הם עובדים. כאשר מרצה חשוד בהטרדה אישית של סטודנט, ובמיוחד כאשר מדובר בסטודנט שהיה מעורב בתלונה נגד המוסד, עולה חשש לפער הכוחות שבין הצדדים ולהשלכות האפשריות על תחושת הביטחון של סטודנטים אחרים.
מאז 7 באוקטובר הפכו האוניברסיטאות האמריקאיות לאחת הזירות המרכזיות של העימות סביב ישראל ואנטישמיות. בקמפוסים רבים התקיימו הפגנות סוערות, מחנות אוהלים ועימותים בין קבוצות סטודנטים. במקביל הוגשו תביעות נגד מוסדות אקדמיים בטענה שלא הגנו על סטודנטים יהודים וישראלים מפני הטרדה ואפליה.
במכללת האוורפורד קיבל העימות הזה כעת ממד חריג במיוחד. תחילה התלוננו סטודנטים יהודים על אווירה אנטישמית ועל התבטאויות של חברי סגל. לאחר מכן נאלצה המכללה להגיע להסדר משפטי ולהתחייב לשינוי מדיניותה. ועכשיו, דווקא ערב יום השנה השלישי לטבח, נעצר אחד המרצים שהוזכרו בתביעה בחשד שניהל מסע הטרדות אנטישמי נגד סטודנט יהודי.
ההתפתחויות הללו אינן מוכיחות כי כל הטענות שהועלו בתביעה המקורית היו מוצדקות, וגם אינן הופכות את החשדות נגד הא לעובדות מוכחות. אבל הן ממחישות את חומרת המשבר שעמו מתמודדת המכללה ואת הפער האפשרי בין המחויבות המוצהרת של מוסדות אקדמיים למאבק באנטישמיות לבין יכולתם להגן בפועל על חברי הקהילה היהודית שלהם.
ביום שבו קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית מציינות שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, הסיפור מהאוורפורד מספק תזכורת מטרידה במיוחד. סטודנט יהודי שביקש, יחד עם אחרים, להיאבק באנטישמיות בקמפוס מצא את עצמו, לפי כתב האישום, מול מסע הטרדות ממושך שכלל התייחסות לביתו, קריאות לעזוב את המדינה ורמיזות למחנות ריכוז. מי שמואשם שעמד מאחורי ההודעות אינו אדם זר לרחובות פילדלפיה, אלא מרצה במוסד שבו למד.
כעת יצטרך בית המשפט לקבוע אם הפרופסור אכן היה האיש מאחורי החשבונות האנונימיים. עבור מכללת האוורפורד, השאלה הגדולה כבר אינה מסתכמת בגורלו של מרצה אחד. היא נוגעת ליכולתה להחזיר לסטודנטים היהודים את האמון במוסד שהבטיח להגן עליהם, ושוב מוצא את עצמו במרכזה של פרשת אנטישמיות חמורה.
