אחרי שפיטרה אלפים: ממשל טראמפ חוסם את מיקרוסופט מתוכנית הגרין קארד לעובדים זרים

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

ההשעיה אינה מבטלת לעובדי מיקרוסופט את ויזות ה־H-1B שלהם ואינה שוללת אוטומטית גרין קארדים שכבר אושרו. היא נוגעת לתוכנית PERM — שלב מרכזי במסלול שבו מעסיק אמריקאי מבקש להוכיח שאין עובדים אמריקאים מתאימים למשרה מסוימת, כדי שיוכל לספנסר עובד זר לתושבות קבע. משרד העבודה הודיע כי לא יקבל בקשות PERM חדשות של החברות שהושעו ולא ימשיך לעבד בקשות תלויות ועומדות שלהן. המשמעות המעשית היא שעובדים זרים רבים הנמצאים בעיצומו של מסלול לגרין קארד עלולים להיתקע, לפחות זמנית, בשלב קריטי של התהליך.

ואנס תקף את מיקרוסופט באופן אישי וחריף במיוחד. לדבריו, החברה פיטרה בשנה האחרונה כ־6,000 עובדים אמריקאים, ובמקביל נהנתה מאלפי אישורי H-1B ומאלפי גרין קארדים לעובדים זרים. הוא תיאר את המצב כ״מערכת שערורייתית״ וטען כי חברות משתמשות בתוכניות שנועדו להביא לארצות הברית את ״הטובים והמבריקים ביותר״ כדי להוזיל עלויות ולהחליף עובדים אמריקאים.

״המסר שלנו למיקרוסופט הוא: אתם חברה אמריקאית מצוינת, אבל אתם צריכים להעסיק עובדים אמריקאים מצוינים״, אמר ואנס. לדבריו, הממשל אינו מבקש לפגוע בחברה אלא לשנות את התנהלותה. עם זאת, הוא השתמש גם בניסוח חריף במיוחד כאשר טען כי עובדים זרים הפכו למעשה ל״משרתים כבולים״ של החברות, בשל התלות שלהם במעסיק לצורך הישארותם בארצות הברית.

המהלך נגד מיקרוסופט בולט במיוחד גם בגלל העיתוי. באותו יום שבו ואנס תקף את החברה, הנשיא דונלד טראמפ העניק למנכ״ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה את המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות, לצד כמה מבכירי עולם הטכנולוגיה. כך מצאה עצמה אחת החברות האמריקאיות החשובות בעולם מקבלת מצד אחד מחמאה נשיאותית ומצד שני סנקציה חריגה מצד אותו ממשל.

מיקרוסופט דחתה את התמונה שהציג הממשל. החברה מסרה כי רוב מוחלט של עובדיה בארצות הברית הם אמריקאים וכי היא מצפה להעביר לממשל מידע נוסף. לפי החברה, כ־80% מכ־6,000 בקשות ה־H-1B שהגישה בשנה הפיסקלית האחרונה נועדו להארכת שהייה או שינוי סטטוס של עובדים שכבר מועסקים במיקרוסופט, ולא לגיוס עובדים חדשים. יתר הבקשות, לטענתה, נגעו לעובדים שכבר שהו כחוק בארצות הברית ומהווים רק כאחוז אחד מכוח העבודה האמריקאי שלה. החברה גם הדגישה שהיא משלמת לעובדי H-1B שכר דומה לזה של עובדים אחרים באותם תפקידים.

מיקרוסופט אינה היחידה שנפגעה. משרד העבודה הודיע כי גם Adobe הושעתה מהתוכנית, לצד כמה מחברות שירותי ה־IT והאאוטסורסינג הגדולות בעולם, ובהן Cognizant, Infosys, Tata Consultancy Services, Wipro, HCL ו־Capgemini. מזכיר העבודה קית׳ סונדרלינג אמר כי המשרד לא יקבל בקשות PERM חדשות ולא יטפל בבקשות ממתינות של החברות הללו בזמן שהחקירות נמשכות.

למהלך עשויה להיות משמעות גדולה במיוחד לעובדי היי־טק זרים שנמצאים בארצות הברית כבר שנים. H-1B היא ויזת עבודה זמנית, ואילו PERM היא אחד השלבים המקובלים בדרך לגרין קארד על בסיס עבודה. עובד שכבר בנה קריירה בארצות הברית, הקים משפחה וקנה בית יכול להישאר עם ויזה תקפה — אבל בלי יכולת להתקדם באותו קצב לעבר תושבות קבע. עבור ישראלים ואנשי היי־טק זרים אחרים העובדים בחברות שהושעו, זו עלולה להיות אי־ודאות משמעותית, במיוחד כאשר המסלול לגרין קארד ממילא נמשך לעיתים שנים.

המהלך הוא חלק מקמפיין רחב יותר של ממשל טראמפ נגד מה שהוא מגדיר כשימוש לרעה בתוכניות עבודה למהגרים. באותו אירוע הודיע הממשל גם על חקירות נגד תשע אוניברסיטאות מובילות, ובהן הרווארד, ייל, סטנפורד, MIT וקאלטק, בחשד לניצול תוכנית J-1 לעובדים וסטודנטים זרים. הרשויות טוענות כי המוסדות השתמשו בתוכניות הללו בדרכים שפגעו בשכר ובמשרות של עובדים אמריקאים.

המהלך נגד מיקרוסופט בולט במיוחד גם בגלל העיתוי. באותו יום שבו ואנס תקף את החברה, הנשיא דונלד טראמפ העניק למנכ״ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה את המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות, לצד כמה מבכירי עולם הטכנולוגיה. כך מצאה עצמה אחת החברות האמריקאיות החשובות בעולם מקבלת מצד אחד מחמאה נשיאותית ומצד שני סנקציה חריגה מצד אותו ממשל.

כרגע לא ברור כמה זמן תימשך ההשעיה, כיצד יטופלו עובדים שכבר נמצאים באמצע התהליך ואם החברות יוכלו לערער על ההחלטה או לחזור לתוכנית לאחר שימסרו מידע נוסף. מה שכבר ברור הוא שהמאבק סביב H-1B עבר מדרגה: במקום דיון עקרוני על מכסות ויזות, הממשל החל לפגוע ישירות ביכולתן של חברות ענק להוביל עובדים זרים מתעסוקה זמנית לתושבות קבע.