
הנתונים מתייחסים לאזור האחריות של משרד רשות ההגירה בלוס אנג'לס, הכולל שבעה מחוזות - לוס אנג'לס, אורנג', ריברסייד, סן ברנרדינו, ונטורה, סנטה ברברה וסן לואיס אוביספו. העיר לוס אנג'לס עצמה הייתה מוקד מרכזי של הפעילות, וכשליש מכלל המעצרים שבוצעו מחוץ לבתי כלא ולמתקני כליאה התרחשו בתחומה.

בשיא גל האכיפה, ביוני 2025, מספר המעצרים של אנשים שלא היה נגדם צו הרחקה סופי היה גבוה בכמעט 1,400% לעומת 2024. מספר המעצרים של מהגרים ללא הרשעה פלילית זינק באותה תקופה ביותר מ-3,400%. ביוני וביולי 2025 הגיע שיעור המגורשים מקרב העצורים לכ -75%
אחד השינויים הבולטים ביותר הוא המקום שבו מתבצעים המעצרים. בעבר הסתמכה רשות ההגירה במידה רבה על קבלת עצורים שכבר הוחזקו בבתי כלא ובמתקני מעצר. מאז חזרת טראמפ לבית הלבן, גדל באופן חד מספר המעצרים המתבצעים ישירות בקהילות - בשכונות, בחניוני בתי עסק, בבתי משפט להגירה ובמהלך התייצבויות שגרתיות במשרדי רשות ההגירה.
לדברי גריים בלייר, ממנהלי פרויקט נתוני הגירוש ופרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, התמונה שעולה מהנתונים היא של שינוי עמוק בסדרי העדיפויות. לדבריו, אלפי בני אדם נעצרו אף שלא היה להם קשר קודם למערכת הפלילית, ובחלק מהמקרים גם לא היה נגדם צו גירוש סופי.
בשיא גל האכיפה, ביוני 2025, מספר המעצרים של אנשים שלא היה נגדם צו הרחקה סופי היה גבוה בכמעט 1,400% לעומת 2024. מספר המעצרים של מהגרים ללא הרשעה פלילית זינק באותה תקופה ביותר מ-3,400%. ביוני וביולי 2025 הגיע שיעור המגורשים מקרב העצורים לכ-75%.
גם מהירות הגירוש חריגה. מתוך האנשים שנעצרו מתחילת 2025 ועד מאי 2026, 62% גורשו בתוך 60 יום ממועד המעצר. רק 7% שוחררו ממעצר ההגירה בתוך אותה תקופה. המשמעות היא שבחלק גדול מהמקרים חלפו שבועות בודדים בין המעצר לבין הוצאת האדם מארצות הברית.
המחקר מצא גם שכמעט 300 מתוך כ-15 אלף המגורשים לא נשלחו למדינת האזרחות שלהם. רובם הועברו למקסיקו, אך אחרים נשלחו לגואטמלה, אקוודור, הונדורס ואף למדינות באפריקה כמו גאנה ואסוואטיני, במסגרת הסכמים שונים שאליהם הגיעה ארצות הברית.
הנתונים החדשים משמעותיים במיוחד משום שהם מצביעים על כך שהאכיפה לא הסתיימה לאחר גל הפשיטות המתוקשר של קיץ 2025. ביולי 2026 לבדו נעצרו באזור יותר מאלף מהגרים, והחוקרים אומרים כי רמת המעצרים נותרה גבוהה גם לאחר שהמבצעים הגדולים ירדו מהכותרות.
הממצאים גם מעמידים במבחן את המסר החוזר של ממשל טראמפ שלפיו פעילות ההגירה מתמקדת ב"גרועים שבגרועים". מחקר נוסף של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס שפורסם מוקדם יותר השנה מצא כי אנשים ללא הרשעות פליליות, כתבי אישום פתוחים או זיקה מזוהה לכנופיות היו הקבוצה הגדולה ביותר מבין העצורים בתקופת הממשל הנוכחי.
הממשל דוחה את הטענה כי הוא מנהל כעת הסלמה מיוחדת באכיפה. מזכיר ביטחון המולדת מארקוויין מולין אמר כי הסוכנים פועלים באותה נחישות בכל יום בשנה וכי אין "הגברה" או "הפחתה" בפעילות, אלא המשך ביצוע מדיניות האכיפה של הממשל.
מנגד, מושל קליפורניה גווין ניוסם תקף דיווחים שלפיהם רשות ההגירה פתחה במבצע אכיפה נרחב נוסף במדינה ואמר שקליפורניה תגן על הקהילות המקומיות ותדרוש אחריות מסוכנויות פדרליות. ארגוני סיוע למהגרים קוראים בינתיים למשפחות להכין תוכנית חירום למקרה של מעצר - כולל אדם שיודע היכן הן נמצאות, מסמכים זמינים וסידורים לילדים.
מאחורי המספר של כמעט 15 אלף עומד שינוי רחב יותר באופן שבו מתבצעת אכיפת ההגירה בדרום קליפורניה. הפשיטות אינן מוגבלות עוד לבתי כלא או למי שכבר הורשעו בפלילים. הן הגיעו לשכונות, לבתי משפט, למגרשי חניה ולמפגשים שגרתיים עם רשות ההגירה - והפכו את החשש ממעצר לחלק מחיי היומיום של קהילות מהגרים רבות באזור.