לארי דיוויד פותח חזית נגד השמאל הקיצוני בטקסט סאטירי: "היהודים יהיו עם הבייגל"

לארי דיוויד, האיש שמאחורי סיינפלד ותרגיע, מצא מטרה חדשה לבדיחות שלו: ארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה, ובמיוחד היחס שלו לישראל וליהודים. במאמר סאטירי שפרסם בסוף השבוע, הקומיקאי היהודי בן ה-79 לועג לעמדות הארגון ומציע שורה של רעיונות מופרכים, בהם גירוש כל הישראלים לאי נידח באוקיינוס השקט והחלפת הכינוי "העם הנבחר" ב"עם הבייגל".

המאמר, שפורסם במגזין המקוון Air Mail תחת הכותרת "המבט מכאן", נפתח בהצהרה של דיוויד כי השתתף לאחרונה בפגישה של ארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים (DSA) ואף החליט להצטרף אליו. אלא שככל שממשיכים לקרוא, מתברר שמדובר בלעג חריף לארגון ולרעיונות שהוא מקדם. דיוויד מאמץ את קולו של חבר נלהב בארגון ומציג בשמו הצעות אבסורדיות, שלוקחות את העמדות הפוליטיות שלו לקצה.

אחד היעדים המרכזיים של דיוויד, היהודי כמובן, הוא היחס של הארגון לישראל. בין חברי ה-DSA נמנה גם ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני. באוקטובר 2023, יממה לאחר טבח שמחת תורה, קידם הארגון הפגנה בכיכר טיימס בניו יורק שבה נשמעו גילויי תמיכה במתקפת חמאס. כמה מסניפיו אף הצדיקו את הטבח או סיפקו לו הסברים, ובהמשך המשיכו להאשים את ישראל ברצח עם ובאפרטהייד.

לארי דיוויד פותח חזית מול השמאל הסוציאליסטי 

דיוויד לא חסך מהארגון את הביקורת, אבל עשה זאת בדרך שמאפיינת את ההומור שלו. "ל-DSA יש כבוד רב למסורות דתיות", כתב. "בגלל האוכלוסייה המוסלמית ההולכת וגדלה שלנו, אנחנו רוצים לעשות כל מה שאפשר כדי שאנשים אלה ירגישו שייכים לאמריקה". מיד אחר כך הוא מציע לחייב את כל הנשים הלבנות לחבוש חיג'אב בסופי שבוע, לאות הזדהות עם נשים מוסלמיות. ומה לגבי היהודים? "הם לא יורשו עוד לכנות את עצמם 'העם הנבחר'. מעתה הכינוי החדש שלהם יהיה 'עם הבייגל'".

משם עובר דיוויד לסכסוך הישראלי-פלסטיני ומציג את הגרסה שלו לפתרון שתי המדינות. "אנחנו מאמינים מאוד בפתרון שתי המדינות", הוא כותב, ומציע שהפלסטינים יקבלו את כל השטח שעליו נמצאת כיום ישראל, ואילו הישראלים יועברו לאי פיטקרן שבדרום האוקיינוס השקט. "מזג האוויר שם נהדר ויש שפע של אשכוליות", הוא מסביר ברצינות מעושה. "אנחנו חושבים שעם הבייגל יהיה מאושר שם".

אבל ישראל והיהודים אינם היחידים שסופגים את ההומור העוקצני שלו. בהמשך המאמר מציע דיוויד לחייב בעלי בתים להשאיר את דלתותיהם פתוחות ולאפשר לכל אדם זר להיכנס ולהתארח אצלם. הוא גם רוצה להעניק לעובדים ימי אבל בתשלום כשהם מאבדים חיית מחמד, וחופשת לידה לאנשים שמאמצים בעלי חיים. במסגרת רעיון נוסף לפיצויים על תקופת העבדות בארצות הברית, הוא מציע שאנשים לבנים יהפכו לעבדים של משפחות שחורות למשך שנה.

לקראת סוף המאמר דיוויד מפנה את הבדיחות גם כלפי היחס של השמאל הפרוגרסיבי להומור ולחופש הביטוי. "אנחנו, הסוציאליסטים הדמוקרטים, אוהבים לצחוק, אבל לא על חשבון אחרים", הוא כותב. "הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא שמישהו ייפגע מבדיחה שמכוונת אליו או למישהו שהוא מכיר. אסור שאף אחד ייפגע ברגשותיו". לכן, הוא מציע שכל קומיקאי שיגרום לאדם אחר אי-נוחות רגשית יישלח למתקן מיוחד, שם יעבור חינוך מחדש וילמד להיות רגיש יותר לסובבים אותו.

ומה יקרה אם החינוך מחדש לא יצליח? גם לזה יש לדיוויד פתרון: הקומיקאי הסורר יישלח לאי פיטקרן, שם יוכל לחיות לצד "עם הבייגל". כך הוא סוגר את המעגל וחוזר לאותה הצעה אבסורדית שהציג קודם לכן לגבי הישראלים.

המאמר עורר תגובות ברשתות החברתיות, ולא כולם הבינו את הבדיחה. חלק מתומכי ה-DSA תקפו את דיוויד, בעוד אחרים התקשו להחליט אם הוא באמת לועג לארגון או דווקא למתנגדיו. בדיון ברדיט, למשל, תהה אחד הגולשים אם הקומיקאי אינו מכוון את הביקורת דווקא כלפי מי שמשמיצים את הסוציאליסטים הדמוקרטים. הוא אף הזכיר את הקשר המשפחתי בין דיוויד לסנאטור ברני סנדרס, קרוב משפחתו של הקומיקאי.