השמיים נסגרים: המלחמות מאריכות את הטיסות - והנוסעים משלמים את המחיר

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

תחקיר שפרסם הוול סטריט ג'ורנל ביום שישי, 23 באוקטובר, חושף כיצד חברות התעופה הגדולות מתמודדות עם מציאות שבה חלקים נרחבים מהשמיים הפכו לאזורי סיכון. ממזרח אירופה ועד המפרץ הפרסי, דרך אפגניסטן, פקיסטן והים האדום, מנהלי חברות התעופה נאלצים לבחור לא תמיד בנתיב הבטוח ביותר, אלא בנתיב שבו הסיכון נחשב נמוך יותר בהשוואה לחלופות.

אחת הדוגמאות הבולטות היא חברת התעופה הבריטית בריטיש איירווייז, שנאלצה לשנות את המסלול של חלק מטיסותיה ממומבאי ללונדון. בעבר עברו טיסות רבות באזור המפרץ הפרסי ובסמוך לסעודיה, אך בעקבות ההסלמה הביטחונית והתקפות החות'ים על יעדים סעודיים, החלה החברה להוביל חלק מהטיסות צפונה, דרך מרכז אסיה. אלא שגם הדרך החלופית הזאת אינה נקייה מסיכונים: בסביבתה נמצאים אזורים המושפעים מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה ומהמתיחות הביטחונית באפגניסטן ובפקיסטן.

כך נוצר מצב כמעט אבסורדי שבו חברת תעופה מנסה להתרחק מאזור עימות אחד, אך מוצאת את עצמה מתקרבת לאזורי עימות אחרים. מנהלי הבטיחות בחברות התעופה נדרשים כעת להעריך לא רק את מצב מזג האוויר, הרוחות וצריכת הדלק, אלא גם את הסיכוי לשיגור טילים, חדירת כטב"מים והפרעות למערכות הניווט.

לדברי מארק זי, מייסד קבוצת אופסגרופ, המתמחה בבטיחות תעופה, כבר אין במזרח התיכון נתיבי טיסה שניתן להגדיר כחסרי סיכון לחלוטין. חברות התעופה נאלצות להסתמך על מידע שמגיע מרגולטורים, שירותי מודיעין וגופים פרטיים, ולעיתים ההמלצות שהן מקבלות אינן זהות.

המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון הופכות את מפת התעופה העולמית למבוך מסוכן ויקר. טיסות בין אירופה לאסיה נאלצות לבצע עיקופים של אלפי קילומטרים, חברות תעופה משנות נתיבים ברגע האחרון, וטיסה אחת מדובאי לפריז התארכה בכחמש שעות. כעת גם נתיבי הטיסה שנחשבו בטוחים נמצאים תחת איום - ומומחים מזהירים שהמצב החדש עלול להימשך שנים.

המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון הופכות את מפת התעופה העולמית למבוך מסוכן ויקר. טיסות בין אירופה לאסיה נאלצות לבצע עיקופים של אלפי קילומטרים, חברות תעופה משנות נתיבים ברגע האחרון, וטיסה אחת מדובאי לפריז התארכה בכחמש שעות. כעת גם נתיבי הטיסה שנחשבו בטוחים נמצאים תחת איום - ומומחים מזהירים שהמצב החדש עלול להימשך שנים.

חברת המשלוחים פדקס נאלצה לבצע שינוי דרמטי עוד יותר. חלק מטיסות המטען שלה בין פריז לדובאי הוסטו למסלול מזרחי ארוך במיוחד, המתקרב לסין, כדי לצמצם את החשיפה למרחב האווירי של אפגניסטן ופקיסטן. לפי הדיווח, השינוי הוסיף כחמש שעות לזמן הטיסה. עבור חברת מטענים בינלאומית, המשמעות אינה מסתכמת בעלות הדלק. כל שעה נוספת באוויר משפיעה על זמני ההגעה של משלוחים, על סבבי המטוסים ועל שרשרת האספקה של לקוחות ברחבי העולם.

גם חברת קוואנטס האוסטרלית נאלצה לבצע שינוי משמעותי. הקו הישיר בין פרת' ללונדון, שנחשב לאחד מסמלי התעופה ארוכת הטווח, נפגע מהקושי לתכנן מסלול יעיל ובטוח דרך מרכז אסיה. בחודש מרץ החליטה החברה להפסיק את ההפעלה הרציפה של הקו ולשלב עצירה בסינגפור, מה שהוסיף כארבע שעות לזמן הנסיעה הכולל.

השינוי בולט במיוחד כאשר בוחנים את מה שהתרחש מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022. לפני המלחמה, טיסות רבות בין אירופה למזרח אסיה עברו מעל סיביר, משום שזהו הנתיב הקצר ביותר בין יעדים רבים בשתי היבשות. לאחר סגירת המרחב האווירי הרוסי בפני חברות תעופה ממדינות מערביות והאיסורים המקבילים שהטילו מדינות אירופה וארצות הברית, נאלצו חברות רבות לבצע עיקופים עצומים.

טיסה בין הלסינקי לטוקיו, שבעבר ארכה כתשע שעות, התארכה לכ-13 שעות. במקרים אחרים, בין אירופה לצפון מזרח אסיה, התווספו בין שעתיים לארבע שעות לטיסה. המשמעות היא שמטוס הממריא מלונדון או מפרנקפורט בדרכו ליפן עלול לבלות באוויר זמן רב משמעותית ממטוס של חברה המורשית להשתמש במרחב האווירי הרוסי.

המצב הזה יצר גם חוסר שוויון תחרותי בין חברות התעופה. חברות מסין וממדינות נוספות שעדיין מורשות לטוס מעל רוסיה יכולות לעיתים לבחור במסלולים קצרים וזולים יותר. חברות אירופיות ואמריקניות, לעומתן, נאלצות להקיף שטחים עצומים, לשרוף יותר דלק ולהעסיק צוותי אוויר במשך שעות נוספות. היתרון הזה עשוי להשפיע גם על מחירי הכרטיסים ועל החלטות הנוסעים באיזו חברה לבחור.

במזרח התיכון המצב נעשה מורכב עוד יותר במהלך 2026. המלחמה עם איראן והמתיחות המתמשכת באזור הובילו לסגירת מרחבים אוויריים ולהחמרת ההמלצות של רשויות הבטיחות. הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה פרסמה אזהרות מיוחדות לגבי איראן, עיראק, לבנון, ירדן, סעודיה ואזור המפרץ הפרסי. חלק מההמלצות כוללות הימנעות מוחלטת מטיסה במרחבים מסוימים, ואחרות מחייבות הערכת סיכונים מוגברת והיערכות לשינויים בהתראה קצרה.

המלחמה בתימן והתקפות החות'ים הוסיפו שכבת סיכון נוספת. מסלולים דרומיים, שבעבר שימשו חברות תעופה כדי לעקוף את המרחב האווירי האיראני, הפכו בעצמם למורכבים יותר בעקבות התקפות על יעדים בסעודיה. במילים אחרות, כאשר נתיב צפוני נסגר, לא תמיד ניתן לעבור בבטחה לנתיב הדרומי.

ההשפעה הכלכלית עצומה. לפי הערכה של חברת הלוגיסטיקה לתדלוק מטוסים איי-סיקס, במהלך 60 הימים הראשונים של המלחמה עם איראן נדרשו חברות התעופה בעולם להוציא בין 2.6 ל-3.9 מיליארד דולר נוספים על דלק, בעקבות הצורך לעקוף אזורים מוגבלים. החברה העריכה כי המשך השיבושים במהלך חודשי הקיץ עלול היה להוסיף מיליארדי דולרים נוספים להוצאות הענף.

לא מדובר רק במרחק. כאשר מטוס נדרש לטוס במסלול ארוך יותר, הוא צריך לשאת יותר דלק, ולעיתים המשקל הנוסף מחייב להפחית מטען או להגביל את מספר הנוסעים. בחלק מהמקרים יש צורך להחליף מטוס לדגם בעל טווח ארוך יותר או להוסיף עצירת תדלוק. גם שעות העבודה המותרות לטייסים ולצוותי האוויר עשויות להפוך לגורם מגביל.

הנוסעים מרגישים את ההשלכות גם אם אינם מודעים לסיבה. טיסה שמתארכת בשעה או שעתיים עלולה לגרום להחמצת טיסת המשך, לשיבוש תוכניות נסיעה או לצורך לשלם עבור לילה נוסף במלון. כאשר חברות התעופה משנות לוחות זמנים כדי להתמודד עם מגבלות המרחב האווירי, גם נוסעים שכבר רכשו כרטיסים עלולים לקבל הודעות על שינוי בשעת ההמראה או הנחיתה.

מנהלי חברות התעופה מזהירים כי ההתייקרות אינה צפויה להיעלם במהירות. מנכ"ל ריינאייר, מייקל או'לירי, אמר בתחילת אוקטובר שמחירי הדלק הסילוני גבוהים בכ-50 אחוזים מהרמות שנרשמו לפני המלחמה עם איראן, והזהיר כי ההשפעה על חברות התעופה עלולה להימשך עוד שנה עד שנה וחצי. לדבריו, חלק מההתייקרות צפוי להתגלגל למחירי הכרטיסים, במיוחד במהלך 2027.

עבור נוסעים ישראלים, מדובר בהתפתחות בעלת משמעות מיוחדת. ישראל נמצאת בלבו של אחד האזורים הרגישים ביותר מבחינת התעופה האזרחית, וחברות זרות הבוחנות את פעילותן בנתב"ג נדרשות להביא בחשבון את האזהרות הביטחוניות ואת האפשרות לשינויים מהירים במצב האזורי. גם כאשר טיסות ממשיכות לפעול, בחירת נתיב חלופי עשויה להשפיע על משך הטיסה, על עלותה ועל היציבות של לוחות הזמנים.

הקושי אינו מוגבל לטיסות מישראל ואליה. ישראלים הטסים לאסיה דרך נמלי תעופה באירופה או במפרץ הפרסי עשויים להיתקל במסלולים ארוכים יותר ובזמני המתנה משתנים. בחלק מהמקרים, מסלול שנראה קצר יותר על הנייר עשוי להתגלות כארוך יותר בפועל בגלל עיקופים שנכפו מסיבות ביטחוניות.

למרות המציאות המורכבת, חברות התעופה אינן מוותרות על הקווים הבינלאומיים. הן משקיעות משאבים בתכנון מסלולים חלופיים, במערכות ניטור מתקדמות ובצוותים מיוחדים הבוחנים כל העת את מצב המרחב האווירי. טכנולוגיות חדשות מאפשרות לעדכן נתיבי טיסה במהירות, אך גם המערכות המתוחכמות ביותר אינן מסוגלות להעלים את הסיכונים הכרוכים בטיסה מעל אזורי עימות.

המציאות החדשה מלמדת עד כמה הפכה התעופה העולמית תלויה בגיאופוליטיקה. במשך עשרות שנים אפשרו השמיים הפתוחים לחברות התעופה לקצר מרחקים ולחבר בין יבשות. כעת, גבולות שלא הורגשו בגובה של עשרה קילומטרים מעל הקרקע חוזרים לקבוע לאן מותר לטוס, כמה זמן יימשך המסע וכמה ישלם הנוסע.

ובעוד חברות התעופה מחפשות בכל יום מחדש את הדרך הבטוחה ביותר בין אירופה, אסיה ואוסטרליה, נראה שלפחות בעתיד הקרוב נוסעים רבים יצטרכו להתרגל לעובדה פשוטה: הדרך הקצרה ביותר ליעד כבר אינה בהכרח הדרך שבה יטוס המטוס שלהם.