מלחמת אזרחים בישראל? הדוח הסודי של הסי-איי-איי, הרומן וההדלפה שמסעירה את וושינגטון

פרשת הדלפות חמורה שמטלטלת את קהילת המודיעין האמריקנית חושפת הצצה נדירה לאופן שבו בוחנת וושינגטון את יציבותה של ישראל. במרכז הפרשה עומד מסמך מודיעיני מסווג, שנכתב על פי הדיווחים בחודש אוגוסט האחרון, ובו נבחנת האפשרות שהשסעים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים בישראל יחריפו עד כדי עימות אזרחי אלים ואפילו התפוררות של מוסדות המדינה. המסמך, הנושא את השם "שבר מבפנים", הוא אחד מחמישה דוחות מודיעיניים שלפי החשד הגיעו לידי עיתונאית אמריקנית באמצעות בן זוגה, עובד קבלן בעל גישה לסודות הביטחוניים הרגישים ביותר של ארצות הברית.

ביום שישי, 23 באוקטובר, עצרו סוכני האף-בי-איי בוושינגטון את איאן ברינקסמן, בן 42, לאחר שערכו חיפוש בביתו. משרד המשפטים האמריקני הודיע כי הוא מואשם בהעברה בלתי חוקית של מידע הנוגע לביטחון הלאומי. ברינקסמן החזיק בסיווג ביטחוני ברמת "סודי ביותר", לצד הרשאה לגישה למידע מודיעיני רגיש במיוחד. על פי התביעה, הוא ניצל את ההרשאות שניתנו לו במסגרת עבודתו כדי לעיין בדוחות שלא היו דרושים לו למילוי תפקידו, ולהעביר את תוכנם לאישה שעמה ניהל קשר רומנטי.

האישה היא העיתונאית אאידה צ'אבס, המפרסמת את הניוזלטר העצמאי "קפיטל אנד אמפייר" בפלטפורמת סאבסטאק. צ'אבס עבדה בעבר בכלי תקשורת אמריקניים, ובהם דה היל, דה אינטרספט ודה ניישן, והתמקדה בין היתר במדיניות החוץ האמריקנית ובפעילות הממשל במזרח התיכון. במסמכי החקירה היא מכונה "אדם מספר 1", ואינה מואשמת בעבירה כלשהי.

לפי התצהיר שהגיש האף-בי-איי, לפחות חמש כתבות שפורסמו במהלך 2026 כללו מידע התואם דוחות מודיעיניים מסווגים שאליהם ניגש ברינקסמן. שלוש מהכתבות עסקו בישראל ובמדיניותה. החוקרים טוענים כי הצליחו לזהות דפוס חוזר: ברינקסמן ניגש למסמך רגיש במתקן מאובטח, זמן קצר לאחר מכן שוחח עם בת זוגו, ובהמשך הופיעה כתבה שכללה פרטים מתוך אותו מסמך.

איאן ברינקסמן, מואשם בהעברה בלתי חוקית של מידע הנוגע לביטחון הלאומי. ברינקסמן החזיק בסיווג ביטחוני ברמת "סודי ביותר", לצד הרשאה לגישה למידע מודיעיני רגיש במיוחד. על פי התביעה, הוא ניצל את ההרשאות שניתנו לו במסגרת עבודתו כדי לעיין בדוחות שלא היו דרושים לו למילוי תפקידו, ולהעביר את תוכנם לאישה שעמה ניהל קשר רומנטי. האישה היא העיתונאית אאידה צ'אבס, המפרסמת את הניוזלטר העצמאי "קפיטל אנד אמפייר" בפלטפורמת סאבסטאק

אחד הפרסומים הרגישים ביותר הופיע ב-28 במאי. לפי הדיווח, גורמים ישראלים לחצו בחשאי על ממשל טראמפ לפעול נגד מוחמד באקר קאליבאף, יו"ר הפרלמנט האיראני, ולהרחיב את התקיפות נגד תשתיות הנפט של איראן. הפרסום ייחס לישראל רצון להחליש את המשטר בטהראן באמצעות פגיעה במוקדי הכוח שלו. חשוב להדגיש כי מדובר בטענות שפורסמו על בסיס מידע מודיעיני נטען, ולא באישור רשמי לכך שישראל אכן הגישה בקשה כזאת או שוושינגטון שקלה להיענות לה.

לפי החוקרים, ברינקסמן ניגש לדוח הרלוונטי ב-26 במאי, ובאותו יום התקשר לבת זוגו שלוש פעמים. יומיים לאחר מכן פורסמה הכתבה. מבחינת התביעה, הסמיכות בין הגישה למידע, שיחות הטלפון והפרסום מהווה חלק מהתשתית הראייתית נגדו, אף שהיא אינה מוכיחה כשלעצמה מה נאמר בשיחות.

פרסום נוסף, מסוף יולי, עסק באופן שבו ישראל מנסה, על פי הערכות שיוחסו למודיעין האמריקני, להבטיח את המשך הקשר האסטרטגי עם ארצות הברית גם במקרה של שינויים פוליטיים בוושינגטון. לפי הדיווח, גורמים ישראלים פעלו לחיזוק הקשרים עם מערכת הביטחון, גופי המודיעין והתעשיות הביטחוניות האמריקניות, באופן שיקשה על ממשלים עתידיים לצמצם את שיתוף הפעולה.

אולם המסמך שעורר את העניין הציבורי הגדול ביותר הוא דווקא זה שעסק במתרחש בתוך ישראל. ב-5 באוקטובר פרסמה צ'אבס, בשיתוף אתר התחקירים דרופ סייט ניוז, דיווח על הערכת מודיעין של יחידת הניתוח החלופי של הסי-איי-איי, המכונה "הצוות האדום". לפי הפרסום, המסמך נכתב באוגוסט בידי מומחים לענייני ישראל ונשא את השם "שבר מבפנים".

תפקידה של היחידה הזאת אינו לחזות בהכרח את ההתפתחות הסבירה ביותר, אלא לבחון תרחישים קיצוניים, לאתגר הנחות מקובלות ולהצביע על סכנות שמקבלי ההחלטות עלולים להתעלם מהן. לכן, אף שהדיווח עסק בסכנת מלחמת אזרחים, אין פירוש הדבר שסוכנות הביון המרכזית קבעה שמלחמה כזאת עומדת לפרוץ. ההבחנה הזאת חיונית להבנת משמעות המסמך.

לפי שני מקורות אמריקניים שתיארו את תוכנו, הדוח הצביע על שילוב של גורמי לחץ העלולים לערער את היציבות בישראל. בין היתר הוזכרו ההוצאות הביטחוניות הכבדות בעקבות שנים של לחימה, שחיקה כלכלית, מתחים סביב גיוס חרדים, משבר האמון במערכת הפוליטית, המאבקים סביב ראש הממשלה בנימין נתניהו והעמקת הקיטוב בין קבוצות בחברה הישראלית.

המסמך התייחס גם לחיילים ולאנשי מילואים שחזרו מתקופות לחימה ממושכות, חלקם כשהם מתמודדים עם פגיעות נפשיות וטראומה. על פי הדיווח, האנליסטים בחנו את האפשרות שהצטברות של מתחים חברתיים ופוליטיים, לצד נוכחותם של אנשים בעלי ניסיון קרבי, תתרום להסלמה במקרה של משבר לאומי חריף. אין בכך טענה שחיילי מילואים ככלל מהווים סכנה, אלא בחינה של גורמי סיכון בתרחיש קיצוני.

הבחירות בישראל, המתוכננות ליום שלישי, 27 באוקטובר, צוינו אף הן כגורם שעלול להגביר את המתיחות. על פי תיאור המסמך, תוצאה פוליטית שנויה במחלוקת, בצירוף משבר חוקתי או מאבק על סמכויות מוסדות השלטון, עלולה להקצין שסעים קיימים. עם זאת, תוכנו המלא של הדוח לא פורסם, ולא ניתן לבדוק באופן עצמאי אם הניסוחים שהובאו בכתבות משקפים במדויק את הערכת מחבריו.

העובדה שהמודיעין האמריקני בוחן תרחישים כאלה אינה בהכרח עדות לחוסר אמון מיוחד בישראל. סוכנויות מודיעין בוחנות דרך קבע את היציבות הפוליטית והחברתית של מדינות, לרבות בעלות ברית קרובות. ואולם, עצם הדיווח על מסמך העוסק באפשרות של סכסוך אזרחי בישראל, בשעה שהמדינה מתקרבת למערכת בחירות רגישה, הפך אותו לחומר נפיץ במיוחד.

ובזמן שהכתבות עוררו דיון ציבורי, אנשי האף-בי-איי החלו, לפי התצהיר, לבנות תמונה מפורטת של פעילותו של ברינקסמן. החוקרים הצליבו נתוני כניסה למתקנים מאובטחים, רישומי גישה למאגרי מידע מודיעיניים, שיחות טלפון ופרסומים ברשת. במתקן שבו עבד נאסר להכניס טלפונים סלולריים, וכל כניסה ויציאה תועדה באמצעות תג זיהוי.

במקרה של הדוח על ישראל, טוענים החוקרים, ברינקסמן ניגש למסמך ב-1 באוקטובר. באותו יום התקיימה בינו לבין בת זוגו שיחת טלפון שנמשכה 47 דקות, ובהמשך שיחה נוספת של 37 דקות. ארבעה ימים לאחר מכן פורסמה הכתבה על הסכנה לעימות אזרחי בישראל.

לפי מסמכי החקירה, במהלך השנה נרשמו בין השניים יותר מ-800 שיחות או ניסיונות התקשרות. הנתון הזה אינו חריג בהכרח כאשר מדובר בבני זוג, אולם החוקרים טוענים כי בשילוב רישומי הגישה לדוחות ומועדי הפרסום הוא מסייע לבסס את החשד.

במהלך החיפוש נמצאה גם מחברת שכמה מפינות דפיה נתלשו. הרשויות ציינו את הממצא, אך לא טענו כי נמצאו במחברת סודות מדינה או כי הדפים החסרים שימשו להעברת מידע מסווג. משום כך אין בסיס לקבוע שהמחברת הייתה כלי להדלפה.

לפרשה נוסף פרט אירוני במיוחד כאשר התברר כי ברינקסמן היה שותף בעבר למחקר אקדמי שעסק באיומים פנימיים על מערכות ביטחוניות, ובהם הסכנה הנובעת מעובדים בעלי הרשאות גישה למידע רגיש. כעת הוא עצמו עומד בפני אישום הנוגע בדיוק לאותו סוג של איום.

מנהל הסי-איי-איי, ג'ון רטקליף, אישר כי ברינקסמן סיפק שירותים לסוכנות וכי מעצרו הגיע בעקבות פנייה של הארגון לאף-בי-איי. רטקליף הדגיש כי חשיפה בלתי מורשית של מידע מסווג מסכנת מקורות מודיעיניים, פעולות מבצעיות ואנשי מודיעין אמריקנים. גם משרד המשפטים הציג את הפרשה כפגיעה חמורה באמון שניתן למי שמחזיקים בסיווג ביטחוני גבוה.

ראש החטיבה לביטחון לאומי במשרד המשפטים, ג'ון אייזנברג, טען כי החשוד חרג במכוון מתחומי תפקידו כדי להשיג מידע רגיש ולהעבירו לבת זוג שידע כי בכוונתה לפרסם אותו. עם זאת, הדברים משקפים את עמדת התביעה. ברינקסמן טרם הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.

הפרשה מזכירה הדלפה אחרת שעסקה בישראל. באוקטובר 2024 נחשפו מסמכים אמריקניים מסווגים שעסקו בהיערכות ישראל לתקיפה באיראן. אנליסט הסי-איי-איי אסיף רחמן הורשע בהדלפת המסמכים ונידון ביוני 2025 ל-37 חודשי מאסר. גם אז התברר עד כמה מידע מודיעיני רגיש הנוגע לישראל יכול להפוך בן רגע למוקד של משבר ביטחוני ודיפלומטי.

אלא שהמקרה הנוכחי שונה. אם אכן הועברו הדוחות המיוחסים לברינקסמן, הם לא חשפו רק היערכות צבאית או תוכניות תקיפה, אלא גם הערכות מודיעיניות אמריקניות בנוגע לכוונותיה של ישראל, למערכת היחסים שלה עם וושינגטון וליציבותה הפנימית. אלה מסמכים הממחישים כיצד עשויה בעלת ברית קרובה להיבחן גם בעיניים ביקורתיות של שירותי המודיעין האמריקניים.

שלושה ימים לפני הבחירות בישראל, הדוח על האפשרות של עימות אזרחי מוסיף ממד חריג לדיון הפוליטי. אבל חשוב לזכור שהתרחיש שתואר בו אינו תחזית מאומתת, ושהמסמך המקורי עדיין אינו פתוח לביקורת ציבורית. פרסום עיתונאי המבוסס על מקורות מודיעיניים אינו שקול לקביעה רשמית שמדינה עומדת בפני קריסה.

כעת עומדות במרכז הפרשה שתי שאלות נפרדות. הראשונה משפטית: האם התביעה תצליח להוכיח שברינקסמן העביר ביודעין מידע מסווג לבת זוגו. השנייה מודיעינית ופוליטית: מה בדיוק נכתב בדוחות על ישראל, וכיצד מפרשים אנשי המודיעין האמריקניים את הסכנות הנשקפות לה מבפנים.

בעוד ברינקסמן ממתין להמשך ההליך המשפטי בוושינגטון, בישראל מתקרבים לקלפיות. איש אינו יודע אם אחד מתרחישי הקיצון שנבחנו במסמך יתממש, וספק אם גם מחבריו התיימרו לדעת. אבל פרשת ההדלפה כבר חשפה עובדה אחת: לצד המעקב האמריקני אחר אויביה של ישראל, בוושינגטון מנתחים מקרוב גם את המתחים והסדקים בתוך החברה הישראלית עצמה.