
אלא שכאשר הגיע יום ראשון בבוקר, סטיבנס הופיעה בכנסייה אחרת. במקום לעמוד לצד המועמד הדמוקרטי, היא נכנסה לכנסיית פרפקטינג בדטרויט כשהיא מחבקת את מייק רוג'רס, המועמד הרפובליקני שמתמודד מולו. היא התיישבה לצדו על אחד הספסלים, השתתפה בתפילה, ובמהלך האירוע פרסמה ברשתות החברתיות סרטון שבו הודיעה על תמיכתה בו.
בתוך דקות הפכה חברת קונגרס דמוקרטית ותיקה, שנחשבה לבעלת ברית של הנהגת המפלגה, למרכז אחת הסערות הפוליטיות החריפות ביותר במערכת הבחירות הנוכחית. ולא מדובר רק בפוליטיקה. בלב המשבר נמצאת ישראל, היחסים בין יהודים למוסלמים באמריקה והשאלה עד כמה המפלגה הדמוקרטית מסוגלת להכיל בתוכה תפיסות מנוגדות לחלוטין לגבי המלחמה בעזה.
ההפתעה הייתה גדולה כל כך, שאפילו אנשיו של רוג'רס לא ידעו מה עומד להתרחש. דוברת הקמפיין הרפובליקני, אבי רונסון, סיפרה כי אנשי המטה גילו על החלטתה של סטיבנס בזמן אמת, כאשר סרטון התמיכה פורסם ברשת. גם עובדי לשכתה בקונגרס הופתעו. ראש הסגל שלה, ג'סטין גרמן, וכמה עובדים נוספים הודיעו על התפטרותם במחאה.
התגובה במפלגה הדמוקרטית הייתה מיידית. צ'אק שומר, מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, שכמה חודשים קודם לכן תמך בסטיבנס במאבק על מועמדות מפלגתה, כינה את המהלך "בגידה נתעבת". יו"ר המפלגה הדמוקרטית במישיגן, קרטיס הרטל, אמר כי סטיבנס נטשה את הערכים שהיא מתיימרת לייצג, והבהיר שהמפלגה דוחה ניסיונות לפלג את שורותיה ברגע הקריטי שלפני הבחירות.
אבל כדי להבין כיצד הגיעה סטיבנס אל הכנסייה הלא נכונה מבחינת חבריה למפלגה, צריך לחזור כמה חודשים לאחור, למאבק על מועמדות הדמוקרטים לסנאט במישיגן.

חברת בית הנבחרים היילי סטיבנס, דמוקרטית ממישיגן, מצטרפת למועמד הרפובליקני לסנאט מייק רוג'רס כדי לשוחח עם כתבים בדטרויט, לאחר שהביעה בו תמיכה.
סטיבנס, בת 43, נחשבה במשך שנים לאחת הדמויות הבולטות באגף המתון של המפלגה הדמוקרטית. היא נבחרה לבית הנבחרים ב-2018, לאחר שניצחה במחוז שהיה בשליטה רפובליקנית, ובנתה לעצמה מוניטין של פוליטיקאית המתמקדת בתעשייה האמריקאית, בכלכלה וביצירת מקומות עבודה. לפני שנבחרה לקונגרס עבדה בממשל אובמה, בין היתר במסגרת המאמצים להצלת תעשיית הרכב האמריקאית.
מולה התמודד בפריימריז עבדול אל-סייד, רופא ואיש בריאות הציבור ממוצא מצרי, ששימש בעבר מנהל מחלקת הבריאות של מחוז ויין. אל-סייד, בן 41, מזוהה עם האגף הפרוגרסיבי של המפלגה ומציג עמדות ביקורתיות במיוחד כלפי ישראל ומדיניותה בעזה.
המאבק ביניהם היה חריף. סטיבנס זכתה לתמיכה משמעותית של ארגונים פרו-ישראליים, ובהם איפא"ק, שהשקיעו באמצעות זרועות פוליטיות סכומי עתק בקמפיין. אל-סייד, לעומתה, זכה לתמיכתם של פעילים פרוגרסיביים וקבוצות המבקרות את הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל. לבסוף ניצח אל-סייד בפער של פחות מנקודת אחוז.
לכאורה, הסיפור היה אמור להסתיים שם. סטיבנס הכירה בתוצאות הבחירות המקדימות, הביעה תמיכה במועמד הדמוקרטי והבטיחה לסייע במאבק מול הרפובליקנים. אלא שהמחלוקות סביב ישראל לא נעלמו, אלא הלכו והחריפו.
אחד האירועים שהציתו את המשבר היה תשדיר בחירות שפרסמה ועדת פעולה פוליטית עצמאית בשם רבליון. בתשדיר נקשר הסיוע האמריקאי לישראל ליוקר המחיה בארצות הברית, ובפרט למחירי המזון. המסר עורר כעס בקרב גורמים יהודיים ופרו-ישראליים, שטענו כי הוא יוצר זיקה מטעה בין התמיכה בישראל לבין מצוקותיהם הכלכליות של אזרחים אמריקאים.
אל-סייד הבהיר כי התשדיר לא הופק על ידי הקמפיין שלו וכי אינו שותף לתוכנו. אבל עבור סטיבנס ותומכיה, ההסתייגות הזאת לא הייתה מספקת. הם דרשו ממנו גינוי חד-משמעי, לצד התנצלות על התבטאויותיו שלו בנוגע לסיוע האמריקאי לישראל.
לתוך המחלוקת נכנס גם אדם קרוב במיוחד לסטיבנס: ארוסה, עורך הדין ג'ייסון טרקיש.
טרקיש, יהודי ודמוקרט בעל קשרים פוליטיים במישיגן, הודיע ביום רביעי האחרון כי בכוונתו להצביע דווקא למייק רוג'רס הרפובליקני. הוא הסביר כי החלטתו התגבשה בעקבות עימות הבחירות הראשון בין המועמדים, שבמהלכו השווה אל-סייד בין האיום שמציבה ישראל על ארצות הברית לבין האיום מצד איראן.
טרקיש אמר כי מבחינתו, התבטאויותיו של אל-סייד והאופן שבו התייחס לתשדיר נגד הסיוע לישראל חצו קו אדום. לדבריו, המסרים הללו עלולים לסכן את תחושת הביטחון של יהודים אמריקאים.
ההכרזה הייתה יוצאת דופן. מדובר באדם המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית, שתמך לאורך השנים במועמדים מטעמה, אך החליט להצביע למועמד רפובליקני דווקא באחת ממערכות הבחירות החשובות ביותר מבחינת מפלגתו.
בהמשך השתתף טרקיש באירוע של הקואליציה היהודית הרפובליקנית לצד רוג'רס והסנאטור טד קרוז. גם יו"ר הקמפיין הקודם של סטיבנס הודיע כי יתמוך ברוג'רס.
ההתפתחויות עוררו מיד ספקולציות לגבי עמדתה של סטיבנס עצמה, אך היא מיהרה להבהיר שהיא עדיין תומכת באל-סייד. בראיון לרשת סי-אן-אן הסבירה כי היא וארוסה מחזיקים בדעות שונות בנושא, והדגישה שהיא מעוניינת בניצחון המועמד הדמוקרטי.
באותה עת, בכירים במפלגה ניסו לתווך בין הצדדים. תוכננה הופעה משותפת בכנסייה בדטרויט, בהשתתפות חבר הקונגרס הוותיק ג'יימס קלייברן, שנחשב לדמות בעלת השפעה רבה בקרב בוחרים אפרו-אמריקאים. מטרת האירוע הייתה להציג אחדות מפלגתית ולמנוע מהסכסוך לפגוע במאמצי ההצבעה.
אבל ביום שישי פרסמה סטיבנס הודעה שבה חזרה על דרישתה מאל-סייד להתנצל על דבריו בנוגע לישראל ולגנות בצורה מפורשת את התשדיר של הארגון העצמאי. תגובתו של אל-סייד לא סיפקה אותה, ואנשי הקמפיין שלו ביקשו ממנה שלא להשתתף עמו באירועי בחירות נוספים עד יום ההצבעה.
מבחינת סטיבנס, זה היה הרגע שבו הסתיים הניסיון לשמור על אחדות. בסרטון שפרסמה ביום ראשון הסבירה כי המועמד הדמוקרטי הבהיר שאינה רצויה בקמפיין שלו, ולכן החליטה לתמוך ברוג'רס.
אלא שלפי התחקיר שפרסם הוושינגטון פוסט, מאחורי ההחלטה הסתתרה השתלשלות אירועים מורכבת הרבה יותר.
בימים שקדמו להודעה הבטיחה סטיבנס לכמה מבכירי המפלגה שלא תתמוך ברפובליקני. בין השאר שוחחה עם שומר, עם מושלת מישיגן גרטשן ויטמר ועם חברת הקונגרס דבי דינגל. לדברי גורמים המעורים בשיחות, היא הבהירה להם שאינה מתכוונת לחצות את הקווים.
חבר הקונגרס ג'יימי ראסקין סיפר כי שוחח עמה במשך כ-25 דקות במוצאי שבת, והיא נתנה לו להבין שתישאר לצד הדמוקרטים בליל הבחירות.
למחרת בבוקר התברר שכל ההבטחות הללו לא מנעו את המהלך.
בעוד סטיבנס יושבת לצד רוג'רס בכנסיית פרפקטינג, אל-סייד השתתף בתפילה בכנסייה אחרת בדטרויט, לצד קלייברן, דינגל ובכירים דמוקרטים נוספים. במקום תמונה חגיגית של איחוד שורות, הציבור האמריקאי קיבל שתי תמונות מנוגדות לחלוטין: הדמוקרטים עם מועמדם הרשמי, וחברת קונגרס דמוקרטית עם יריבו הרפובליקני.
אנשי רוג'רס חגגו את ההפתעה. הנשיא דונלד טראמפ כינה את סטיבנס אמיצה ואמר שישמח לראות אותה מצטרפת למפלגה הרפובליקנית. יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון הביע אף הוא הערכה למהלך.
האירוניה הייתה בולטת במיוחד לנוכח העובדה שרק חודשים אחדים קודם לכן הזהירה סטיבנס כי רוג'רס יהיה נאמן לסדר היום של טראמפ, ואף תיארה אותו כמי שלא יעמוד מול הנשיא הרפובליקני.
עבור הדמוקרטים, השינוי עורר תחושת בגידה לא רק משום שסטיבנס תמכה ביריב פוליטי, אלא משום שעשתה זאת פחות מ-48 שעות לפני פתיחת הקלפיות, כאשר כל אירוע תקשורתי עשוי להשפיע על השיח הציבורי.
בראיונות שהעניקה לאחר ההכרזה ניסתה סטיבנס להסביר את החלטתה באמצעות ביקורת על המסרים של אל-סייד ועל האופן שבו התייחס למחלוקות סביב ישראל. היא טענה כי חלק מהתבטאויותיו ומעשיו היו אנטישמיים.
אל-סייד דוחה את הטענות המופנות כלפיו, ומדגיש כי ביקורתו על מדיניות ממשלת ישראל אינה צריכה להתפרש כעוינות כלפי יהודים. הוא טוען כי הקמפיין שלו עוסק בראש ובראשונה ביוקר המחיה, בשירותי הבריאות ובמאבק במדיניותו של טראמפ.
ההבדל בין העמדות הללו הוא לב הפרשה. עבור חלק מהבוחרים היהודים במישיגן, התבטאויותיו של אל-סייד והמסרים שהופיעו סביב הקמפיין שלו נתפסים כקו אדום. עבור תומכיו, לעומת זאת, הביקורת על הסיוע הצבאי לישראל היא עמדה פוליטית לגיטימית, והניסיון לקשור אותה באופן גורף לאנטישמיות נועד לפגוע במועמדותו.
גם בתוך הקהילה היהודית אין עמדה אחידה. לצד דמוקרטים יהודים שהודיעו שלא יצביעו לאל-סייד, ישנם אחרים שממשיכים לתמוך בו. אחת הדמויות הבולטות היא הסנאטורית הדמוקרטית אליסה סלוטקין ממישיגן, יהודייה התומכת במועמדותו למרות חילוקי הדעות ביניהם בנוגע לישראל.
המשבר מקבל משמעות מיוחדת משום שאל-סייד עשוי, אם ייבחר, להיות הסנאטור המוסלמי הראשון בתולדות ארצות הברית. עבור חלק מתומכיו, עצם ההתמודדות שלו מסמלת התקדמות בייצוגן של קהילות שלא זכו בעבר לנוכחות משמעותית בסנאט. מבקריו מדגישים כי הביקורת על עמדותיו אינה נובעת מדתו אלא מהתבטאויותיו ומבחירותיו הפוליטיות.
מישיגן עצמה היא אחת המדינות המורכבות ביותר מבחינה דמוגרפית ופוליטית. לצד קהילות יהודיות מבוססות באזור דטרויט פועלת במדינה אחת הקהילות הערביות-אמריקאיות הגדולות בארצות הברית. המלחמה בעזה והיחסים עם ישראל הפכו בשנים האחרונות לנושאים רגישים במיוחד בתוך הקהילות הללו, והבחירות הנוכחיות ממחישות עד כמה עמוקות המחלוקות.
אל-סייד ורוג'רס מתמודדים על מושבו של הסנאטור הדמוקרטי הפורש גארי פיטרס. הסקרים האחרונים מצביעים על מרוץ צמוד, כאשר בכמה מהמדידות הוביל אל-סייד בפער של מספר נקודות אחוז. אולם הסקרים אינם יכולים לקבוע כיצד ישפיע המהלך של סטיבנס על דפוסי ההצבעה, אם בכלל.
גם ההשלכות הלאומיות משמעותיות. הדמוקרטים מבקשים להשיג שליטה בסנאט, וכל מושב במדינה מתנדנדת עשוי להיות חשוב למאזן הכוחות לאחר הבחירות. מבחינת הנהגת המפלגה, המשימה המרכזית כעת היא להחזיר את תשומת הלב לסוגיות הכלכליות והחברתיות במקום לעסוק בסכסוך הפנימי.
אבל סיפור הכנסייה בדטרויט הוא כבר הרבה יותר מאירוע בחירות מקומי. הוא ממחיש את השינוי שעובר על המפלגה הדמוקרטית ביחסה לישראל, ואת הקושי לגשר בין פעילים פרוגרסיביים, בוחרים יהודים, קהילות מוסלמיות והאגף המתון של המפלגה.
המחלוקת עשויה להמשיך ללוות את הדמוקרטים הרבה אחרי ספירת הקולות ביום שלישי, במיוחד לקראת המאבקים על הנהגת המפלגה והבחירות לנשיאות בשנת 2028.
בינתיים, היילי סטיבנס נותרה חברת קונגרס דמוקרטית שהודיעה בפומבי על תמיכתה במועמד רפובליקני. היא לא הכריזה על מעבר רשמי למפלגה הרפובליקנית, אבל הקרע בינה לבין חבריה הפוליטיים עמוק מתמיד.
ג'ים בלנשרד, המושל לשעבר שקיבל ממנה במוצאי שבת את כתובת הכנסייה שבה הייתה אמורה להופיע לצד אל-סייד, התקשה להסתיר את תדהמתו. לדבריו, זו אינה היילי שהוא מכיר, וגם לא האישה שעמה סעד רק יומיים קודם לכן.
בפוליטיקה האמריקאית כבר נראו עריקות, בגידות ומהפכים דרמטיים. אבל הפעם, כל מה שנדרש כדי לחשוף את עומק המשבר היה ביקור אחד בכנסייה הלא נכונה. עבור סטיבנס זו הייתה בחירה פוליטית ואישית. עבור המפלגה הדמוקרטית, זו הייתה תזכורת כואבת לכך שהוויכוח על ישראל כבר אינו מתנהל רק בין שתי המפלגות האמריקאיות, אלא גם בתוך הבית שלה עצמה.