פרארי, שאנל והטבות מס לעניים: הסוד של שכונת המיליונרים במיאמי

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

אלא שלפי רשויות המס הפדרליות, חלק גדול מהשכונה הזאת נחשב דווקא לאזור הזקוק לסיוע כלכלי.

תחקיר שפרסם ביום שני הוול סטריט ג'ורנל חושף כיצד רובע העיצוב של מיאמי, המשתרע על שטח של כ-120 דונם, נהנה ממעמד מיוחד במסגרת תוכנית פדרלית שנועדה במקור לעודד השקעות בשכונות מעוטות הכנסה. המשמעות היא שיזמים ומשקיעים יכולים, בתנאים מסוימים, ליהנות מהטבות מס משמעותיות על השקעות בפרויקטים באזור.

התוכנית, המכונה "אזורי הזדמנות", נוצרה במסגרת רפורמת המס של הנשיא דונלד טראמפ בשנת 2017. הרעיון המקורי היה פשוט: במקום שהממשלה תשקיע ישירות מיליארדי דולרים בשיקום שכונות מוזנחות, היא תעודד משקיעים פרטיים להזרים אליהן כסף באמצעות תמריצי מס.

משקיעים שמוכרים נכס ברווח ומשקיעים את הכסף בקרן ייעודית הפועלת באזור הזדמנות עשויים לזכות בדחיית תשלום מס רווחי הון. במקרים מסוימים, השקעה המוחזקת עשר שנים לפחות עשויה ליהנות גם מפטור ממס על עליית הערך של ההשקעה החדשה.

אלא שבמיאמי נוצר מצב יוצא דופן. רובע העיצוב היוקרתי נכלל באותו אזור סטטיסטי שבו נמצאות גם שכונות עניות יותר, ובהן חלקים מליטל האיטי ובואנה ויסטה. מכיוון שהזכאות לתוכנית נקבעת לפי נתוני הכנסה של אזור מפקד האוכלוסין כולו, גם מתחמים יוקרתיים שנמצאים בתחומו יכולים ליהנות מהמעמד המיוחד.

וכך, אזור שבו פועלות כמה מחנויות האופנה היקרות בעולם זכאי לתמריצים שנועדו לעודד השקעה במקומות הסובלים מהזנחה כלכלית.

במיאמי נוצר מצב יוצא דופן. רובע העיצוב היוקרתי נכלל באותו אזור סטטיסטי שבו נמצאות גם שכונות עניות יותר, ובהן חלקים מליטל האיטי ובואנה ויסטה. מכיוון שהזכאות לתוכנית נקבעת לפי נתוני הכנסה של אזור מפקד האוכלוסין כולו, גם מתחמים יוקרתיים שנמצאים בתחומו יכולים ליהנות מהמעמד המיוחד.

אחד האנשים המזוהים ביותר עם השינוי שעבר האזור הוא יזם הנדל"ן קרייג רובינס, מנכ"ל חברת דאקרה. לפני כשני עשורים היה רובע העיצוב אזור של מחסנים ישנים, מגרשים ריקים וחנויות רהיטים שאיבדו את כוח המשיכה שלהן. רובינס ושותפיו החלו לרכוש נכסים, לשפץ מבנים ולמשוך מותגי יוקרה בינלאומיים.

במהלך השנים הפכה השכונה למוקד קניות, אמנות, אדריכלות ובילוי. חברות אופנה מובילות פתחו בה חנויות דגל, מסעדות יוקרה הגיעו בעקבותיהן, ומחירי הקרקע זינקו. לפי נתונים שמסר רובינס בעבר, המכירות ברובע גדלו בכ-350 אחוזים בין 2019 ל-2025.

שותפיו המרכזיים של רובינס כוללים את קרן ההשקעות אל קטרטון, הנתמכת בידי קבוצת היוקרה המזוהה עם ברנאר ארנו, ואת ענקית ההשקעות ברוקפילד.

רובינס אינו מסתיר את תמיכתו בהגדרת השכונה כאזור הזדמנות. לדבריו, התמריצים עודדו משקיעים חיצוניים להיכנס לאזור ולהקים פרויקטים נוספים, גם בשוליו, שבהם הפיתוח היה איטי יותר.

עם זאת, הוא מדגיש כי הוא ושותפיו אינם דורשים בעצמם את הטבות המס במסגרת הפרויקטים המרכזיים שלהם ברובע, בין היתר מפני שחלק גדול מהקרקעות נרכש לפני שהתוכנית נוצרה.

מבחינתו, היתרון הגדול הוא עצם הזרמת הכסף לשכונה. השקעות חדשות מביאות לבנייה, יוצרות מקומות עבודה, מעלות את ערך הנכסים ומגדילות את הכנסות העירייה מארנונה וממסי מקרקעין. לדבריו, בעלי נכסים באזור נמצאים כיום במצב טוב בהרבה מכפי שהיו לפני עשור.

אלא שהמבקרים מעלים שאלה פשוטה: האם באמת צריך להעניק הטבות מס ליזמים שבונים מלונות יוקרה ומגדלי משרדים באזור שכבר מושך השקעות עצומות?

בין הפרויקטים החדשים המתוכננים ברובע נמצא מלון יוקרה תחת המותג פוקה, לצד מגדל משרדים ומסחר בן 20 קומות בשם אורסה, שבו רובינס שותף. פרויקטים כאלה עשויים לעמוד בתנאים לקבלת הטבות המס, אם מבנה ההשקעה ויתר הדרישות החוקיות יאפשרו זאת.

המבקרים טוענים כי חלק מההשקעות היו מתבצעות גם ללא התמריצים הפדרליים. אם הטבות המס רק מגדילות את הרווח של משקיעים שכבר התכוונו לבנות באזור, קשה לראות כיצד הן מסייעות למשפחות העניות שבשמן נוצרה התוכנית.

בעיה נוספת היא המחסור בנתונים שמאפשרים לעקוב אחר השפעת ההטבות על התושבים. לא תמיד ברור כמה מקומות עבודה חדשים נוצרו עבור תושבי השכונות החלשות, כמה משפחות נהנו מההשקעות וכמה נאלצו לעזוב בעקבות עליית מחירי הדיור.

דו"ח של משרד המבקר הממשלתי האמריקאי, שפורסם באוגוסט, קבע כי ההשפעה הכוללת של תוכנית אזורי ההזדמנות עדיין אינה ידועה במידה רבה. לפי הדו"ח, חלק ניכר מהכספים שהוזרמו במסגרת התוכנית הופנה דווקא לפיתוח נדל"ן.

במיאמי הבעיה בולטת במיוחד. העיר מושכת בשנים האחרונות מיליונרים ומשקיעים אמידים מכל רחבי ארצות הברית, אך במקביל משפחות ממעמד הביניים ועובדים בעלי הכנסה נמוכה מתקשים להתמודד עם הזינוק במחירי הדיור.

לפי נתונים שפורסמו השנה, כמחצית ממשקי הבית במחוז מיאמי-דייד מוציאים על דיור שיעור גבוה מהכנסתם. עובדים בענפי המסעדנות, המלונאות והמסחר נאלצים לעיתים להתרחק ממרכז העיר כדי למצוא דירות במחיר שיוכלו לעמוד בו.

הוויכוח מקבל כעת משמעות חדשה, משום שהממשל הפדרלי האריך את תוכנית אזורי ההזדמנות והפך אותה להסדר קבוע בחוק. החל מינואר 2027 צפויה להיכנס לתוקף מערכת חדשה של אזורים זכאים, עם קריטריונים מעודכנים שנועדו למקד את ההטבות בקהילות הזקוקות להן יותר.

לכן אחת השאלות המרכזיות היא אם גם בעתיד ימשיך רובע העיצוב היוקרתי של מיאמי ליהנות ממעמד דומה, או שהממשלה תבחר להפנות את התמריצים לאזורים שבהם העוני בולט יותר.

מבחינת יזמי נדל"ן וקבלנים, הסיפור ממחיש עד כמה החלטה ממשלתית על סיווג סטטיסטי יכולה להשפיע על כדאיות של פרויקט בשווי עשרות או מאות מיליוני דולרים. לעיתים הגבול בין עסקה משתלמת להשקעה יקרה במיוחד אינו עובר ברחוב או במחיר הקרקע, אלא במפת אזורי המס של הממשל.

ובינתיים, ברובע העיצוב של מיאמי, הלקוחות ממשיכים לצאת מחנויות היוקרה עמוסים בשקיות, מכוניות הפאר ממשיכות למלא את הרחובות והיזמים מתכננים את הפרויקטים הבאים.

מבחינת מי שמביט בחלונות הראווה, זו אחת השכונות העשירות במיאמי. מבחינת חוקי המס, היא עדיין חלק מאזור הזקוק לעידוד כלכלי. הפער בין שתי התמונות האלה הוא בדיוק השאלה שהתוכנית הפדרלית תצטרך להתמודד איתה: האם הכסף שנועד לסייע לעניים באמת מגיע אליהם, או שהוא מוצא את דרכו דווקא למקומות שבהם העשירים כבר מרוויחים?