גל כחול באמריקה: טראמפ חושש מהקונגרס, ישראל עלולה לשלם את המחיר

פחות מיממה לפני שבוחרי ארצות הברית יגיעו לקלפיות, הנשיא דונלד טראמפ ניצב בפני מבחן פוליטי שעשוי לשנות את המחצית השנייה של כהונתו. סקרים חדשים מעניקים לדמוקרטים יתרון בשבעה מרוצים מרכזיים לסנאט, ובהם מדינות שנחשבו במשך שנים למעוזים רפובליקניים. במקביל, הנשיא כבר נשאל על האפשרות שיעניק חנינות למקורביו אם הדמוקרטים ישתלטו על הקונגרס ויפתחו נגדם בחקירות. אבל עבור ישראל, השאלה החשובה אינה רק כמה כוח יאבד טראמפ, אלא מה יקרה לתמיכה האמריקאית במדינה כאשר המערכת הפוליטית בוושינגטון תשתנה.

בראיון לפודקאסט שפורסם ערב הבחירות, נשאל טראמפ כיצד יגיב אם קונגרס בשליטה דמוקרטית יפתח בחקירות נגד אילון מאסק ואנשי ממשלו. הנשיא השיב כי יהיה צורך להגן עליהם, ולא שלל שימוש בסמכות החנינה הנשיאותית. הדברים המחישו את המתיחות במפלגה הרפובליקנית, אף שאין בהם הוכחה לכך שטראמפ כבר השלים עם הפסד.

הסיבה לדאגה הרפובליקנית נמצאת בסקרים האחרונים של ניו יורק טיימס ומכון סיינה, שפורסמו ב-1 בנובמבר. במישיגן מוביל המועמד הדמוקרטי עבדול אל-סייד על מייק רוג'רס הרפובליקני בתוצאה של 53 מול 42 אחוזים. בטקסס, שבה לא נבחר סנאטור דמוקרטי מאז 1988, מוביל ג'יימס טלאריקו על קן פקסטון בשבע נקודות. במיין מוביל טרוי ג'קסון בשש נקודות, בקנזס ובאוהיו נרשם יתרון דמוקרטי של חמש נקודות, ובאלסקה ובאייווה הפערים קטנים במיוחד.

המשמעות הפוליטית גדולה. הרפובליקנים מחזיקים כיום ברוב של 53 מול 47 בסנאט, והדמוקרטים צריכים להוסיף ארבעה מושבים נטו כדי לקבל שליטה. בבית הנבחרים המרוץ נראה נוח יותר מבחינתם, אך התוצאות עדיין אינן ידועות. גם בסנאט, מרבית היתרונות שנמדדו נמצאים בטווח טעות הדגימה, ולכן אין לקבוע שהשליטה כבר עברה לידיים דמוקרטיות.

בראיון לפודקאסט שפורסם ערב הבחירות, נשאל טראמפ כיצד יגיב אם קונגרס בשליטה דמוקרטית יפתח בחקירות נגד אילון מאסק ואנשי ממשלו. הנשיא השיב כי יהיה צורך להגן עליהם, ולא שלל שימוש בסמכות החנינה הנשיאותית. הדברים המחישו את המתיחות במפלגה הרפובליקנית, אף שאין בהם הוכחה לכך שטראמפ כבר השלים עם הפסד.

אלא שבירושלים הסיפור המרכזי אינו מי ינצח בטקסס או באוהיו. הוא נוגע לעתיד היחסים עם בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל, ובראש ובראשונה להסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי.

מזכר ההבנות הנוכחי, שנחתם בשנת 2016 בתקופת ממשל אובמה, מעניק לישראל מסגרת סיוע של 38 מיליארד דולר לעשר שנים, עד שנת 2028. מדובר בכ-3.8 מיליארד דולר בשנה, שחלקם מיועד למימון רכש צבאי וחלקם להגנה מפני טילים. הסכם חדש אמור לקבוע את מסגרת הסיוע בשנים הבאות, והקונגרס שייבחר כעת עשוי למלא תפקיד משמעותי בעיצובו.

חשוב להדגיש שהמזכר אינו מעביר את הכספים באופן אוטומטי: התקציבים דורשים אישור של הקונגרס. גם אם הדמוקרטים יזכו בשליטה בשני הבתים, הם לא יוכלו לבטל לבדם את כל הסיוע לישראל, אך יוכלו להשפיע על הקצאת הכספים, לקבוע תנאים ולהפעיל לחץ על הממשל.

אחת האפשרויות הנדונות בחוגים דמוקרטיים היא להתנות חלק ממכירות הנשק והסיוע בהתחייבויות ישראליות הנוגעות לשימוש בנשק אמריקאי, להגנה על אזרחים ולהתנהלות מול הפלסטינים. מנגד, דמוקרטים אחרים ממשיכים לתמוך בסיוע הביטחוני ומבחינים בין ביקורת על ממשלת ישראל לבין המחויבות לביטחונה.

הנתון המדאיג ביותר מבחינת ישראל מגיע מסקר פיו שפורסם באפריל. לפי הסקר, 80 אחוזים מהדמוקרטים והעצמאים הנוטים למפלגה מחזיקים בדעה שלילית על ישראל, לעומת 69 אחוזים שנה קודם לכן ו-53 אחוזים בשנת 2022. גם בקרב רפובליקנים צעירים נרשמה תפנית: 57 אחוזים מבני 18 עד 49 המחזיקים בעמדה רפובליקנית הביעו דעה שלילית על ישראל.

הנתונים אינם מלמדים בהכרח שכל הנשאלים מתנגדים לסיוע הביטחוני. אבל הם מצביעים על שינוי ארוך טווח בדעת הקהל האמריקאית, שעלול להקשות על ישראל לשמור על התמיכה הדו-מפלגתית שממנה נהנתה במשך עשרות שנים.

ביטוי חריף במיוחד לקרע הזה הגיע ממישיגן. חברת הקונגרס הדמוקרטית היילי סטיבנס, שהפסידה לעבדול אל-סייד בבחירות המקדימות, הודיעה במפתיע על תמיכתה דווקא ברוג'רס הרפובליקני. ברקע עומדת מחלוקת עמוקה סביב ישראל, הסיוע הצבאי האמריקאי והתבטאויות שנתפסו בקרב חלק מהקהילה היהודית כאנטישמיות. אל-סייד דוחה את הטענות נגדו ומדגיש את זכותו לבקר את מדיניות ישראל.

הסערה ממחישה כי ישראל כבר אינה נושא שמאחד באופן אוטומטי את המחוקקים האמריקאים. גם אם דמוקרטים פרו-ישראליים ותיקים יישארו בתפקידיהם, כניסת דור חדש של מחוקקים המבקרים בחריפות את ישראל עשויה להשפיע על השיח, על השימועים בקונגרס ועל מאבקי התקציב.

בינתיים, המאבק על הבחירות עצמן הגיע גם לבתי המשפט. ביום שני הורה שופט פדרלי לממשל טראמפ להפסיק לדרוש מקליפורניה להפריד כ-20 אלף פתקי הצבעה בדואר, בעקבות חשדות שלא הוכחו לגבי אזרחותם של הבוחרים. במקביל פנה הממשל לבית המשפט העליון בניסיון לקבל צו שיאפשר את הפרדת הקולות.

מבחינת ישראל, קיימים כמה תרחישים שונים. אם הרפובליקנים ישמרו על השליטה בשני בתי הקונגרס, טראמפ יוכל להמשיך לקדם את מדיניותו עם התנגדות פרלמנטרית מצומצמת יותר. אם הדמוקרטים ישלטו בבית הנבחרים בלבד, הם יוכלו לפתוח בחקירות, להשפיע על התקציב ולהגביר את הפיקוח. שליטה דמוקרטית גם בסנאט תעניק למפלגה יכולת רחבה יותר להשפיע על מינויים, חקיקה ותקציבי סיוע.

עם זאת, מדיניות החוץ נמצאת במידה רבה בידי הנשיא. גם קונגרס עוין לא יוכל להכתיב לטראמפ כל החלטה בנוגע לישראל, איראן או המזרח התיכון.

הבחירות ייערכו ביום שלישי, 3 בנובמבר, ותוצאות חלק מהמרוצים הצמודים עשויות להתברר רק כעבור ימים. אבל עבור ירושלים, המבחן הגדול אינו מסתכם בספירת המושבים. הוא יהיה בשאלה אם ארצות הברית של השנים הבאות תמשיך לראות בסיוע לישראל מחויבות אסטרטגית רחבה, או תהפוך אותו לעוד נושא למאבק פוליטי מתמשך.

גם אם טראמפ ישרוד את הלילה בשלום, ישראל עלולה לגלות שהאתגר האמיתי שלה אינו הנשיא היושב בבית הלבן, אלא הדור הבא של הפוליטיקה האמריקאית.