
דהן היא אחת משישה תושבים נוספים של מחוז לוס אנג'לס שנגדם נפתחו הליכים פליליים במסגרת מבצע פדרלי רחב היקף המכונה "מבצע הגנה על ההצבעה". לפי הודעת משרד המשפטים האמריקאי מ-2 בנובמבר, כולם מחזיקים במעמד של תושבי קבע חוקיים, המוכר כגרין קארד, אך איש מהם אינו אזרח אמריקאי. המעמד מאפשר להם להתגורר ולעבוד בארצות הברית, אולם אינו מקנה זכות להצביע בבחירות פדרליות.
על פי המסמכים שהוגשו לבית המשפט, דהן נרשמה להצבעה ב-5 בנובמבר 2024, יום הבחירות לנשיאות ארצות הברית, ואף הצביעה באותו יום בקלפי. התביעה טוענת כי בעת ההרשמה הצהירה, תחת אזהרה בדבר מסירת עדות שקר, שהיא אזרחית אמריקאית, אף שידעה כי הדבר אינו נכון.
אולם הסיפור לא הסתיים בהצבעה עצמה. שנה ויום לאחר מכן, ב-6 בנובמבר 2025, הגישה דהן בקשה לקבלת אזרחות אמריקאית. בטופס הרשמי היא נשאלה אם אי פעם הציגה את עצמה כאזרחית ארצות הברית ואם נרשמה בעבר להצבעה בבחירות במדינה. לפי התביעה, היא השיבה בשלילה לשתי השאלות.
הפער בין ההצהרות בטופס ההתאזרחות לבין רישומי ההצבעה הוא שעומד כעת במרכז האישום הפלילי נגדה. חשוב להדגיש כי האישום הרשמי מתמקד במסירת הצהרות כוזבות בבקשת ההתאזרחות, כאשר ההרשמה וההצבעה הבלתי חוקיות לכאורה הן חלק מהעובדות שעליהן מבוסס התיק.

דהן היא אחת משישה תושבים נוספים של מחוז לוס אנג'לס שנגדם נפתחו הליכים פליליים במסגרת מבצע פדרלי רחב היקף המכונה "מבצע הגנה על ההצבעה". לפי הודעת משרד המשפטים האמריקאי מ-2 בנובמבר, כולם מחזיקים במעמד של תושבי קבע חוקיים, המוכר כגרין קארד, אך איש מהם אינו אזרח אמריקאי. המעמד מאפשר להם להתגורר ולעבוד בארצות הברית, אולם אינו מקנה זכות להצביע בבחירות פדרליות.
דהן נעצרה ביום שני והייתה אמורה להתייצב באותו אחר הצהריים לדיון ראשוני בבית המשפט הפדרלי בלוס אנג'לס. אם תורשע בעבירה המיוחסת לה, היא עלולה להישלח לעד חמש שנות מאסר פדרלי. מדובר בעונש המרבי הקבוע בחוק ולא בעונש שנקבע בעניינה. בשלב זה, כל הטענות נגדה הן בגדר אישומים, והיא נחשבת חפה מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתה בבית המשפט.
ווסט הילס, שכונת מגורים מוכרת במערב עמק סן פרננדו, היא חלק מהאזור שבו מתגוררת קהילה ישראלית גדולה. לכן למעצר יש גם משמעות מקומית, מעבר להיבט המשפטי. הפרשה ממחישה את ההבדל המהותי בין תושבות קבע לאזרחות אמריקאית, הבדל שלעיתים עשוי להיראות טכני, אך מבחינת חוקי הבחירות הוא חד וברור.
לצדה של דהן הוגשו אישומים נגד חמישה תושבים נוספים של מחוז לוס אנג'לס. בין הנאשמים אזרח פיליפיני בן 43 מפאלמדייל, אזרחית מקסיקנית בת 31 מאותה עיר, אזרח קנדי בן 52 מאגואה דולסה, אזרח איראני בן 35 מקנוגה פארק ואזרח מקסיקני נוסף בן 46 מפאלמדייל.
לפי הודעת התביעה, החשדות נגדם מתייחסים למועדי הצבעה שונים, החל מבחירות שהתקיימו לפני שנים ועד לבחירות של 2026. בחלק מהמקרים נטען כי הנאשמים הצביעו יותר מפעם אחת, ובאחרים כי מסרו מידע לא נכון בנוגע לאזרחותם או להיסטוריית ההצבעה שלהם בעת שהגישו בקשות להתאזרחות.
המקרה של דהן הוא השני בתקופה קצרה שבו אזרח ישראלי מסתבך בהליכים פליליים הקשורים להצבעה בבחירות בארצות הברית. כשבוע וחצי קודם לכן הודיע משרד המשפטים על הליכים נגד יהודה פאר, ישראלי בן 30 המתגורר במריון סטיישן, פרבר של פילדלפיה שבפנסילבניה. גם פאר מחזיק בגרין קארד, ולפי האישומים נגדו השתתף בבחירות לנשיאות בנובמבר 2024 אף שלא היה אזרח אמריקאי.
שני המקרים אינם מוצגים על ידי הרשויות כפרשה משותפת, ולא פורסם מידע המעיד על קשר בין השניים. המכנה המשותף הוא אזרחותם הישראלית והחשד להשתתפות אסורה בבחירות פדרליות.
המבצע בקליפורניה נחשף לראשונה ב-19 באוקטובר, כאשר משרד המשפטים הודיע על הגשת אישומים נגד 28 בעלי גרין קארד ועל מעצרם של 11 מהם. ששת הנאשמים החדשים העלו את המספר הכולל במדינה ל-34. על פי התביעה, כל הנאשמים זוהו ברשימה שהעבירו הרשויות הפדרליות לגורמי הבחירות בקליפורניה.
ביל אסיילי, המשמש בתפקיד בכיר בפרקליטות הפדרלית במחוז המרכזי של קליפורניה, הצהיר כי הממשל ימשיך לפעול נגד מי שהצביעו שלא כחוק. לדבריו, הרשויות זיהו אלפי אנשים שלגביהם קיים חשד שאינם אזרחים אמריקאים אף שהם רשומים להצבעה, וקליפורניה נדרשת לשתף פעולה בבדיקת מעמדם.
אלא שהפרשה הפלילית מתנהלת על רקע מאבק פוליטי ומשפטי רחב בהרבה בין ממשל טראמפ לבין הרשויות בקליפורניה. ב-15 באוקטובר הגיש הממשל תביעה נגד המדינה, בטענה שזוהו יותר מ-20 אלף נרשמים להצבעה שלכאורה אינם אזרחים אמריקאים. הרשויות בקליפורניה דחו את הטענות בדבר הונאת בחירות נרחבת וחלקו על מהימנות הנתונים שהוצגו.
חשוב להבחין בין מספר הנאשמים בתיקים הפליליים לבין המספר הגדול בהרבה של אנשים שהממשל טוען שיש לבדוק את אזרחותם. עצם הופעתו של אדם ברשימה חשודה אינה מוכיחה שהצביע שלא כחוק, או שביצע עבירה כלשהי.
העיתוי מעניק לפרשה משמעות ציבורית נוספת. ביום שלישי, 3 בנובמבר, האמריקאים בוחרים את נציגיהם לקונגרס, וביטחון הציבור בהליכי ההצבעה הוא אחד הנושאים הנדונים במערכת הפוליטית. הממשל הרפובליקני מציג את פעולות האכיפה כחלק מהמאבק לשמירה על טוהר הבחירות, בעוד שבקליפורניה מתנגדים להסקת מסקנות גורפות ממקרים בודדים או מרשימות שטרם אומתו במלואן.
מבחינת הישראלים המתגוררים בארצות הברית, התיק מחדד נקודה משפטית חשובה: גרין קארד אינו דרכון אמריקאי. גם מי שמתגורר במדינה עשרות שנים, משלם מסים, מחזיק בבית, מנהל עסק ומגדל ילדים אמריקאים, אינו רשאי להצביע בבחירות הפדרליות כל עוד לא השלים את הליך ההתאזרחות.
ההשלכות של הצבעה אסורה עלולות לחרוג מההליך הפלילי עצמו. במקרים מסוימים, מסירת הצהרת אזרחות כוזבת או השתתפות בלתי חוקית בבחירות עלולות להשפיע גם על האפשרות לקבל אזרחות בעתיד ועל המעמד ההגירתי של האדם, בהתאם לנסיבות ולדין החל עליו.
בינתיים, השאלה למי הצביעה מוריה דהן בבחירות לנשיאות 2024 נותרת ללא תשובה פומבית. הרשויות לא פרסמו את בחירתה, וגם אין צורך במידע הזה לצורך האישום: עצם ההצבעה ללא אזרחות, לצד ההצהרות הכוזבות לכאורה, עומדת במרכז ההליך.
שנתיים אחרי מערכת הבחירות שבה התמודדו דונלד טראמפ וקמלה האריס, ובשעה שארצות הברית שבה לקלפיות, ישראלית אחת מווסט הילס מוצאת את עצמה בפני אפשרות של עונש מאסר משמעותי. מה שהחל, לפי החשד, בהרשמה להצבעה ביום הבחירות הפך לתיק פלילי פדרלי, שעשוי להשפיע גם על עתידה בארצות הברית.