
כל 435 המושבים בבית הנבחרים ו-35 מתוך 100 המושבים בסנאט עומדים לבחירה, לצד מרוצים למושלות ולעשרות אלפי תפקידים מקומיים. הרפובליקנים מחזיקים כיום ברוב צר בבית הנבחרים וביתרון של 53 מול 47 בסנאט, ולכן הפסדים בכמה מרוצים מרכזיים בלבד יכולים לשנות את מאזן הכוחות בוושינגטון. אם הדמוקרטים ישתלטו על שני הבתים, טראמפ יישאר כמובן נשיא - אבל יתקשה הרבה יותר להעביר חקיקה, לאשר מינויים ולקדם את סדר היום שלו בשנתיים שנותרו לכהונתו.
הבעיה עבור הרפובליקנים היא שטראמפ עצמו עלול להפוך מנכס לנטל. בסקר Daily Mail/Ipsos שנערך בימים האחרונים, 55% מהמצביעים הרשומים אמרו שהנשיא פוגע בסיכויי מפלגתו בבחירות, ורק 20% סברו שהוא מסייע לה. בקרב העצמאים הנתון חריף עוד יותר - 60% חושבים שטראמפ מקשה על הרפובליקנים. אפילו בתוך המפלגה, 48% אמרו שהמעורבות שלו בקמפיין מועילה למועמדים.

טראמפ והרפובליקנים עשויים לאבד את כוחם בעוד הסוציאליסטים מתחזקים
המספרים מגיעים אחרי חודשים שבהם טראמפ השקיע מאמץ רב בבחירות, ביקר ביותר מ-20 מדינות וקיים לפחות 20 אירועי קמפיין מאז ספטמבר. הוא ביקש מתומכיו להגיע לקלפיות באותה נחישות שבה היו מצביעים עבורו לנשיאות, אבל מצביעים רבים מגיעים לבחירות כשהדאגה המרכזית שלהם היא אחרת לגמרי: יוקר המחיה והכלכלה. בסקר Daily Mail/Ipsos, 45% ציינו אותם כשיקול המרכזי בהצבעה - הרבה לפני הגירה, שחיתות או נושאים אחרים.
גם מצב הרוח של הבוחרים נוטה כרגע לכיוון הדמוקרטים. 48% מהמצביעים הרשומים בסקר העריכו שהדמוקרטים יגדילו את כוחם בבית הנבחרים, לעומת 24% בלבד שציפו להתחזקות רפובליקנית. הדמוקרטים גם מדווחים על התלהבות גבוהה יותר מההצבעה: 56% מהם אמרו שהם נלהבים יותר מהבחירות הנוכחיות לעומת מערכות קודמות, בהשוואה ל-37% מהרפובליקנים. סקר Reuters/Ipsos שפורסם ערב הבחירות הציב את שיעור התמיכה בטראמפ על 32% בלבד והעניק לדמוקרטים יתרון בהעדפה הארצית לקונגרס.
אבל אם אכן יגיע גל דמוקרטי, השאלה עבור ישראל היא לא רק כמה מושבים המפלגה תכבוש - אלא מי יהיו הדמוקרטים החדשים שייכנסו לקונגרס. מועמדים המזוהים עם Democratic Socialists of America ועם האגף הפרוגרסיבי מתמודדים בכמה מחוזות שבהם ניצחונם כמעט מובטח, ואחרים נמצאים במרוצים צמודים. חלקם קוראים להפסקת משלוחי נשק לישראל, להתניית הסיוע הביטחוני, לסנקציות ואף לתמיכה ב-BDS.
המקום שבו הקרע הזה נראה בצורה הברורה ביותר הוא מישיגן. עבדול אל-סייד, המועמד הדמוקרטי לסנאט, מתמודד מול הרפובליקני מייק רוג'רס, לאחר קמפיין שבו ישראל הפכה לאחד הנושאים הנפיצים ביותר. אל-סייד האשים את ישראל ברצח עם בעזה ותומך בהגבלות על הסיוע הצבאי. יומיים לפני הבחירות הפתיעה חברת הקונגרס הדמוקרטית היילי סטיבנס, שהפסידה לו בפריימריז ונחשבת לתומכת ישראל מובהקת, כשהודיעה שתצביע דווקא לרוג'רס הרפובליקני.
העימות החריף סביב פרסומת של גוף עצמאי שתמך באל-סייד וקשרה בין יוקר המחיה בארה"ב לבין הסיוע לישראל. סטיבנס הגדירה את המסר כאנטישמי ודרשה ממנו להתנער ממנו; אל-סייד השיב שהקמפיין שלו לא היה מעורב בהפקת הפרסומת וכי הוא אינו מסכים עם תוכנה. ימים לאחר מכן, בראיון ל-60 Minutes, נשאל אם לישראל יש זכות להתקיים והשיב בחיוב - אך קשר את תשובתו להסדר שיוסכם בין הישראלים לפלסטינים, בניגוד לתשובה הישירה שנתן כשנשאל על זכותם של הפלסטינים למדינה.
המתח סביב ישראל אינו מוגבל למישיגן. בניו יורק, מישיגן, ניו ג'רזי וקליפורניה צפויים להיבחר או מתמודדים מועמדים פרוגרסיבים שקוראים לשינוי משמעותי במדיניות האמריקאית כלפי ישראל. בקליפורניה, למשל, אנחלה גונזלס-טורס מתמודדת במחוז ה-34 מול חבר הקונגרס הדמוקרטי המכהן ג'ימי גומז, כשהיא תומכת בהפסקת העברת נשק לישראל וב-BDS. במקביל, בלוס אנג'לס מנסה ה-DSA להרחיב את כוחו גם בזירה המקומית באמצעות התמיכה בניתיה ראמאן במרוץ לראשות העיר מול קארן באס.
גם אם הדמוקרטים ינצחו, אין פירוש הדבר שהסיוע האמריקאי לישראל עומד להיעלם. במפלגה עדיין פועל מחנה גדול שתומך בברית הביטחונית עם ישראל, ולא כל מועמד פרוגרסיבי מחזיק באותן עמדות. אבל העובדה שיותר מועמדים מצליחים לנצח בפריימריז גם כשהם קוראים בגלוי לצמצום הסיוע או להפסקתו מצביעה על שינוי בשיח הפנימי של המפלגה - שינוי שעשוי להיות משמעותי עוד יותר לקראת הבחירות לנשיאות ב-2028.
לכן הבחירות היום עשויות לייצר שתי תוצאות במקביל: טראמפ עלול למצוא את עצמו בשנתיים האחרונות לכהונתו מול קונגרס עוין יותר, בזמן שבתוך המחנה הדמוקרטי עצמו יתחזק אגף שרוצה להזיז את המפלגה שמאלה - גם בנושאי כלכלה, דיור ובריאות וגם ביחס לישראל. עבור המצביעים האמריקאים זו הכרעה על הכיס, על הממשל ועל השליטה בוושינגטון; עבור הישראלים בארה"ב ובישראל, זה גם מבחן למקומה של ישראל במפלגה הדמוקרטית של השנים הבאות.