
הדרמה הגדולה ביותר מתרחשת בלוס אנג'לס, שם ראש העיר המכהנת קארן באס נאבקת על כהונה שנייה מול חברת מועצת העיר נית'יה ראמן, המזוהה עם הזרם הסוציאליסטי במפלגה הדמוקרטית. רק לפני חודש נראה היה שבאס בדרך להפסד. בסקר שנערך בספטמבר הובילה ראמן עם 39 אחוזי תמיכה לעומת 28 אחוזים בלבד לראש העיר. אלא שהנתונים השתנו באופן משמעותי בשבועות האחרונים, וכעת אף אחת מהשתיים אינה יכולה להצביע על יתרון ברור.
סקר של המכון ללימודי ממשל באוניברסיטת ברקלי, שנערך עבור הלוס אנג'לס טיימס בקרב 2,197 מצביעים צפויים בין 19 ל-25 באוקטובר, מצא שוויון מוחלט: 40 אחוזי תמיכה לבאס ו-40 אחוזים לראמן. עוד 19 אחוזים מהנשאלים טרם החליטו למי להצביע. טווח הטעות של הסקר עומד על כשלוש נקודות אחוז, כך שהמרוץ נותר פתוח לחלוטין.

על הפרק עומדים שלושה מאבקים מרכזיים: המרוץ הצמוד לראשות עיריית לוס אנג'לס, הבחירות למושל שיחליף את גווין ניוסום, והצעת חוק חסרת תקדים שתטיל מס מיוחד על הונם של המיליארדרים המתגוררים במדינה. עבור מיליוני בעלי בתים, בעלי עסקים, עובדים ומשפחות, ההכרעות הללו עשויות להשפיע על החיים בקליפורניה הרבה אחרי שתסתיים ספירת הקולות.
הבחירות הפכו למשאל ציבורי על ארבע השנים האחרונות בלוס אנג'לס. באס, בת 73, הגיעה לתפקיד עם הבטחה להתמודד עם משבר חסרי הבית, לשפר את הביטחון האישי ולהחזיר את האמון בעירייה. אלא שכהונתה לוותה בביקורת על מצב הרחובות, על התנהלות העירייה מול משבר הדיור ועל הטיפול בשריפות ההרסניות של ינואר 2025. ראמן, בת 45, מבקשת לשכנע את התושבים שהעיר זקוקה לשינוי יסודי באופן שבו היא מנוהלת.
במסע הבחירות שלה מצביעה ראמן על אלפי פנסי רחוב שאינם פועלים, מדרכות מוזנחות, שירותים עירוניים שאינם מספקים פתרונות ועל המשך מצוקתם של חסרי הבית. היא מציעה להרחיב את פתרונות הדיור ואת פעילות צוותי הסיוע ברחובות, והציבה יעד לצמצום משמעותי במספר מאהלי האוהלים עד 2028. באס מצידה מדגישה את ניסיונה הניהולי, את הרחבת פתרונות הלינה לחסרי הבית ואת הצורך בהנהגה מנוסה לקראת המשחקים האולימפיים שייערכו בעיר בשנת 2028.
אף ששתי המתמודדות משתייכות למפלגה הדמוקרטית, המרוץ משקף מחלוקת אידיאולוגית עמוקה. באס מייצגת את הזרם הממסדי ונהנית מתמיכתם של בכירים דמוקרטים ובהם גווין ניוסום, קמלה האריס וננסי פלוסי. ראמן זוכה לתמיכת ארגון הסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה וקבוצות פרוגרסיביות, המבקשות להרחיב את המעורבות הציבורית בתחום הדיור והשירותים החברתיים.
אחד הגורמים המרכזיים לשינוי בסקרים הוא ציבור המצביעים של ספנסר פראט, כוכב הריאליטי שהתמודד בסיבוב הראשון וזכה לתמיכה משמעותית מצד בוחרים שמרנים. לאחר שלא עלה לסיבוב ההכרעה, הפכו מצביעיו לקבוצה ששתי המתמודדות מעוניינות לגייס. לפי הסקר האחרון, 41 אחוזים מהם מתכוונים לתמוך בבאס, לעומת 14 אחוזים בלבד בראמן. ראש העיר קיבלה גם את תמיכתו של המיליארדר ויזם הנדל"ן ריק קרוסו, שהתמודד נגדה בבחירות הקודמות.
אבל לא רק זהות ראש העיר עומדת להכרעה. בכל רחבי קליפורניה מצביעים היום על אחת מהצעות המס השנויות ביותר במחלוקת בתולדות המדינה. הצעה מספר 40 מבקשת להטיל מס חד-פעמי בגובה חמישה אחוזים על הונם של תושבים שהשווי הנקי שלהם עולה על מיליארד דולר. מדובר במס על העושר עצמו, ולא רק על ההכנסה השנתית. לצורך קביעת החבות במס נבחנת התושבות בקליפורניה ב-1 בינואר 2026, והתשלום אמור להתבצע בשנת 2027, עם אפשרות לפריסה על פני חמש שנים בתנאים מסוימים.
על פי ההצעה, 90 אחוזים מהכנסות המס יופנו לשירותי בריאות, והיתרה לתוכניות חינוך, סיוע במזון ועלויות ניהול המנגנון. התומכים טוענים שהמס יאפשר להגן על שירותים חיוניים בתקופה של קיצוצים בתקציבים הפדרליים. בין התומכים הבולטים נמצאים הסנאטור ברני סנדרס ואיגוד עובדי הבריאות הגדול של קליפורניה.
המתנגדים מציגים תמונה שונה לחלוטין. לטענתם, מיסוי ישיר של הון עלול לעודד בעלי הון להעביר את מקום מגוריהם ואת פעילותם הכלכלית למדינות אחרות, לפגוע בהשקעות ולהקטין בעתיד את הכנסות קליפורניה ממס הכנסה. המאבק הפך לאחד היקרים ביותר בהיסטוריה של יוזמות ההצבעה במדינה. עד אמצע אוקטובר גייסו מתנגדי המס יותר מ-205 מיליון דולר, כאשר לפחות 102 מיליון דולר הגיעו ממייסד גוגל סרגיי ברין.
אפילו בתוך המפלגה הדמוקרטית אין הסכמה. מושל קליפורניה ניוסום מתנגד להצעה, אף שהיא זוכה לתמיכתם של אישים דמוקרטים בולטים אחרים. גם שני המועמדים להחליפו, חאבייר בסרה וסטיב הילטון, מתנגדים למס. סקר שפרסם המכון למדיניות ציבורית של קליפורניה בסוף אוקטובר מצא כי 52 אחוזים מהמצביעים הצפויים מתנגדים להצעה, לעומת 46 אחוזים שתומכים בה.
אלא שגם אם ההצעה תזכה לרוב, עדיין לא בטוח שתיכנס לתוקף. שתי הצעות נוספות, מספר 41 ומספר 42, נועדו להגביל סוגים מסוימים של מיסוי חדש. אם אחת מהן תאושר ותקבל יותר קולות בעד מהצעה 40, עשויה להתעורר התנגשות משפטית שתמנע את יישום מס המיליארדרים. במילים אחרות, ייתכן שהבוחרים יאשרו מס עושר, אך בתי המשפט יידרשו בסופו של דבר להכריע אם הוא יכול להיכנס לתוקף.
במקביל מתנהל המרוץ לתפקיד מושל קליפורניה. גווין ניוסום מסיים שתי כהונות רצופות ואינו רשאי להתמודד פעם נוספת, ושני המועמדים המבקשים לרשת אותו הם הדמוקרט חאבייר בסרה והרפובליקני סטיב הילטון.
בסרה, שכיהן בעבר כתובע הכללי של קליפורניה וכשר הבריאות בממשל ג'ו ביידן, מדגיש את ניסיונו בממשל ואת התנגדותו לחלקים מרכזיים ממדיניות טראמפ. הילטון, יועץ פוליטי בריטי לשעבר ומגיש לשעבר ברשת פוקס ניוז, מבטיח שינוי חד במדיניות הכלכלית של המדינה, הפחתת יוקר המחיה והקלה על עסקים ותושבים.
סקר ברקלי האחרון העניק לבסרה 61 אחוזי תמיכה לעומת 34 אחוזים להילטון. סקר אחר, של המכון למדיניות ציבורית של קליפורניה, הציג 61 אחוזים לבסרה מול 37 אחוזים להילטון. אם ייבחר, בסרה יהיה המושל הלטיני הראשון שנבחר בקליפורניה והראשון ממוצא לטיני שיכהן בתפקיד זה כ-150 שנה.
המרוץ למושל מתנהל על רקע מציאות כלכלית מורכבת. מחירי הבתים בקליפורניה נמנים עם הגבוהים בארצות הברית, משפחות רבות מתקשות לעמוד בהוצאות המחיה, ובעלי עסקים וקבלנים מתמודדים עם עלויות בנייה, רגולציה ומסים. חילופי השלטון בסקרמנטו עשויים להשפיע על מדיניות הבנייה, ההיתרים, האנרגיה וההשקעות בתשתיות.
סוגיה נוספת שמעסיקה את הבוחרים היא הצעה מספר 39, המחייבת הצגת תעודה מזהה ממשלתית בהצבעה פיזית והוספת ארבע הספרות האחרונות של מספר מזהה ממשלתי מאושר על מעטפת ההצבעה בדואר. התומכים טוענים שהדרישה תחזק את אמון הציבור בטוהר הבחירות. המתנגדים מזהירים מפני מכשולים חדשים עבור אזרחים הזכאים להצביע, לצד עלויות יישום של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים בשנה.
ההשלכות של יום הבחירות עשויות להיות משמעותיות במיוחד עבור הקהילה הישראלית הגדולה בלוס אנג'לס, שמרוכזת בין היתר באזורי סן פרננדו ואלי, אנצ'ינו, טרזנה, וודלנד הילס ונורת' הוליווד. החלטות בנוגע למיסוי, לרישיונות בנייה, לשירותים העירוניים ולביטחון האישי משפיעות ישירות על משפחות, בעלי בתים, קבלני שיפוצים ובעלי עסקים ישראלים.
הקלפיות בקליפורניה נסגרות בשמונה בערב, אך במרוצים הצמודים התמונה הסופית עשויה להתבהר רק לאחר כמה ימים, עם המשך ספירת פתקי ההצבעה שנשלחו בדואר. בתום היום תדע קליפורניה טוב יותר לאיזה כיוון מבקשים תושביה להוביל אותה, אך ייתכן שלוס אנג'לס תצטרך להמתין עוד זמן לפני שתדע מי תנהל את העיר בארבע השנים הקרובות.
בין מאבק פוליטי על הנהגת העיר, בחירת מושל חדש וניסיון להטיל מס על הונם של האנשים העשירים במדינה, תושבי קליפורניה אינם מצביעים היום רק על שמות בקלפי. הם מכריעים בשאלות שיקבעו כיצד תיראה המדינה, כמה יעלה לחיות ולעשות בה עסקים, ומי יישא בעלויות של השירותים הציבוריים בשנים הבאות.