היום שבו אמריקה התהפכה: טראמפ חטף מכה קשה, הדמוקרטים כבשו מעוזים רפובליקניים

אמריקה צועדת למציאות פוליטית שונה לחלוטין. שורת ניצחונות דמוקרטיים, חלקם במדינות שנחשבו במשך שנים למעוזים רפובליקניים כמעט בלתי חדירים, הפכה את בחירות האמצע של 2026 לאחד הלילות הדרמטיים בפוליטיקה האמריקנית בשנים האחרונות. הנשיא דונלד טראמפ, שהשקיע את כוחו הפוליטי בניסיון לשמר את הרוב הרפובליקני, ניצב כעת בפני האפשרות ששנתיים לפני סיום כהונתו, הקונגרס יהפוך ממקור כוח למוקד של התנגדות וחקירות.

הסיפור הגדול הגיע מטקסס, המדינה שמסמלת יותר מכל את עוצמתה של המפלגה הרפובליקנית בדרום ארצות הברית. ג'יימס טלריקו, מחוקק דמוקרטי צעיר מאוסטין, התמודד מול התובע הכללי של המדינה, קן פקסטון, במרוץ יקר וסוער במיוחד. פוליטיקו דיווח בשעת לילה מאוחרת כי טלריקו ניצח והפך לדמוקרט הראשון שנבחר מטקסס לסנאט מאז 1988. עם זאת, בשעה שחלק מכלי התקשורת כבר הכריזו על ניצחונו, דיווחים אחרים עדיין תיארו מרוץ שלא הוכרע סופית.

עצם העובדה שהדמוקרטים הצליחו לאיים בצורה כה ממשית על השליטה הרפובליקנית בטקסס היא התפתחות פוליטית יוצאת דופן. במשך יותר משלושה עשורים לא הצליחה המפלגה הדמוקרטית לנצח בבחירות כלל-מדינתיות בטקסס, למרות השקעות של מאות מיליוני דולרים וניסיונות חוזרים לשנות את המפה הפוליטית. טלריקו בנה את הקמפיין שלו סביב יוקר המחיה, שחיתות פוליטית וביקורת על השפעתם של מיליארדרים על השלטון. פקסטון, שנהנה מתמיכתו של טראמפ, הציג את יריבו כאיש שמאל קיצוני ואיים כי ניצחון דמוקרטי ישנה את פניה של המדינה.

בדרום קרוליינה התרחשה הפתעה גדולה נוספת. אנני אנדרוז, רופאת ילדים דמוקרטית, ניצחה במרוץ לסנאט במדינה שבה הרפובליקנים נהנו משליטה ממושכת. מדובר בניצחון הדמוקרטי הראשון במרוץ לסנאט במדינה זה יותר מעשרים שנה. התוצאה הייתה משמעותית במיוחד משום שדרום קרוליינה נחשבה לאחת המדינות שבהן המפלגה הרפובליקנית אמורה הייתה להרגיש בטוחה יחסית.

מאחורי התוצאות עומד בעיקר הכעס הכלכלי. למרות הבטחות חוזרות מצד טראמפ לשפר את מצב המשק ולהקל על משקי הבית, מיליוני אמריקנים המשיכו להתמודד עם מחירי מזון, דיור ואנרגיה גבוהים. סקרי מצביעים שנערכו ביום הבחירות הראו כי כמחצית מהנשאלים ראו בהצבעתם הזדמנות להביע התנגדות לנשיא, וכשבעים אחוזים רצו שהקונגרס יפעיל פיקוח משמעותי יותר על הבית הלבן.

בצפון קרוליינה הגיע מהפך נוסף. המושל לשעבר רוי קופר ניצח את מייקל ווטלי, מועמד שנהנה מתמיכה אישית של טראמפ ומקשר הדוק למנגנון המפלגה הרפובליקנית. קופר, שהדגיש לאורך הקמפיין את מחירי המזון והאנרגיה ואת הקשיים הכלכליים של משפחות אמריקניות, הצליח להעביר מושב שהיה בידי הרפובליקנים למחנה הדמוקרטי.

גם באוהיו נרשם ניצחון שהדהד ברחבי המערכת הפוליטית. איימי אקטון, לשעבר מנהלת מחלקת הבריאות של המדינה, גברה במרוץ למושלות על ויווק רמאסוואמי, איש עסקים שהיה לאחד התומכים הבולטים של טראמפ. רמאסוואמי זכה לחשיפה ארצית ונחשב לאחת הדמויות המזוהות עם המחנה הטראמפיסטי. ההפסד שלו המחיש את הקשיים שניצבו בפני מועמדים רפובליקנים גם במדינות שבהן טראמפ זכה בעבר לתמיכה נרחבת.

בג'ורג'יה הצליח הסנאטור הדמוקרטי ג'ון אוסוף לשמור על מושבו, ובמקביל נבחרה קיישה לאנס בוטומס למושלת המדינה, והפכה לאישה השחורה הראשונה שנבחרה לתפקיד מושלת מדינה בארצות הברית. בפנסילבניה זכה המושל הדמוקרטי ג'וש שפירו בכהונה נוספת, ובניו המפשייר הצליח כריס פפאס לשמור את המושב הפתוח בסנאט בידי הדמוקרטים.

התוצאות הללו אינן רק סדרה של ניצחונות מקומיים. הן עשויות לשנות את יחסי הכוחות בוושינגטון. הדמוקרטים התקרבו להשתלטות על בית הנבחרים, בעוד שבסנאט נמשך הקרב על הרוב. התוצאה הסופית בכמה מרוצים מרכזיים עדיין לא הייתה ברורה בשעות הלילה, ולכן מוקדם לקבוע שהמפלגה הדמוקרטית כבר השתלטה על שני בתי הקונגרס.

מאחורי התוצאות עומד בעיקר הכעס הכלכלי. למרות הבטחות חוזרות מצד טראמפ לשפר את מצב המשק ולהקל על משקי הבית, מיליוני אמריקנים המשיכו להתמודד עם מחירי מזון, דיור ואנרגיה גבוהים. סקרי מצביעים שנערכו ביום הבחירות הראו כי כמחצית מהנשאלים ראו בהצבעתם הזדמנות להביע התנגדות לנשיא, וכשבעים אחוזים רצו שהקונגרס יפעיל פיקוח משמעותי יותר על הבית הלבן.

מבחינת טראמפ, המשמעות עלולה להיות קשה במיוחד. אם הדמוקרטים ישתלטו על בית הנבחרים, הם יקבלו לידיהם את ראשות הוועדות, יוכלו לזמן בכירים בממשלו לעדויות, לדרוש מסמכים ולפתוח בחקירות בנושאים הנוגעים להתנהלות הבית הלבן. שליטה דמוקרטית גם בסנאט תעניק להם יכולת לעכב מינויים בכירים ושופטים. עם זאת, טראמפ ימשיך להחזיק בסמכויותיו כנשיא, לרבות זכות הווטו והסמכות לנהל חלקים נרחבים ממדיניות החוץ.

אבל לדרמה הפוליטית יש גם משמעות ישירה לישראל. במשך שנים נהנתה ישראל מתמיכה רחבה בשתי המפלגות, גם בתקופות של מחלוקות עמוקות בין נשיאים אמריקנים לממשלות בירושלים. בשנים האחרונות התמיכה הזאת נעשתה מורכבת יותר, בעיקר באגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, שבו גברו הקריאות להגביל את הסיוע הצבאי לישראל או להתנות אותו בשינויים במדיניותה.

כבר בחודש יולי האחרון התגלו הסדקים כאשר חלק ניכר מחברי בית הנבחרים הדמוקרטים תמכו ביוזמה להפסקת מימון צבאי אמריקני לישראל. היוזמה נדחתה, אך ההצבעה המחישה עד כמה השתנה היחס לסיוע הביטחוני בתוך המפלגה. אם הדמוקרטים ישיגו רוב בבית הנבחרים, הוויכוחים הללו עלולים לעבור משולי השיח הפוליטי אל מרכז סדר היום של הקונגרס.

עם זאת, חשוב להבחין בין המפלגה הדמוקרטית כולה לבין המחנה הפרוגרסיבי בתוכה. לצד מבקריה החריפים של ישראל פועלים בה גם תומכים ותיקים של הברית האמריקנית-ישראלית, בהם מחוקקים הרואים בסיוע הביטחוני אינטרס אסטרטגי אמריקני. ניצחון דמוקרטי אינו מבטיח אפוא הפסקת סיוע או שינוי מיידי במדיניות, אך הוא עשוי להקשות על קידום יוזמות עתידיות ולהעניק כוח רב יותר למי שמבקשים להציב תנאים לסיוע.

עבור ירושלים, זהו רגע שמחייב היערכות למציאות פוליטית חדשה. ממשלת ישראל תצטרך להתמודד לא רק עם טראמפ והבית הלבן, אלא גם עם האפשרות שקונגרס עוין יותר לחלק ממדיניותה ידרוש תשובות בנושאי הסיוע הצבאי, המלחמות במזרח התיכון והיחסים עם הפלסטינים.

תמונת המצב הסופית עדיין תלויה בספירת הקולות בכמה מדינות, אולם כבר כעת ברור שבחירות האמצע של 2026 חרגו הרבה מעבר לקרב רגיל על מושבים בקונגרס. ניצחונות דמוקרטיים במדינות רפובליקניות, הפסדים של מועמדים המזוהים עם טראמפ והכעס הכלכלי של הבוחרים הפכו את הלילה הזה לאזהרה פוליטית משמעותית עבור הנשיא.

וושינגטון נכנסת לתקופה חדשה של מאבקי כוח, וישראל עשויה לגלות שהשינוי במאזן הכוחות בקונגרס ישפיע גם על אחת ממערכות היחסים החשובות ביותר לביטחונה.