מס המיליארדרים בדרך להתרסקות: קליפורניה מצביעה על עתיד הדיור והבנייה

לוס אנג'לס - קליפורניה הלכה לקלפיות ביום שלישי כדי לבחור מושל ונציגים לקונגרס, אבל אחת ההכרעות הכלכליות הגדולות ביותר של הבחירות הסתתרה דווקא ברשימת ההצעות שהופיעו על פתק ההצבעה. האם המדינה שבה מתגוררים כמה מהאנשים העשירים ביותר בעולם תטיל עליהם מס הון חסר תקדים? האם הבוחרים יסכימו לגייס מיליארדי דולרים כדי להתמודד עם משבר הדיור? והאם יאפשרו לקבלנים לקדם פרויקטים במהירות, גם במחיר צמצום חלק מההליכים הסביבתיים?

על פי התוצאות הראשוניות של בחירות האמצע ב-3 בנובמבר, התשובות מתחילות להתבהר. ההצעה להטיל מס חד-פעמי של חמישה אחוזים על מיליארדרים זוכה להתנגדות רחבה, בעוד שיוזמות להגדלת היצע הדיור ולסיוע לרוכשי בתים זוכות לתמיכה. מדובר בתוצאות חלקיות בלבד, אך הן כבר מסמנות את הכיוון שאליו עשויה קליפורניה לפנות בשנים הקרובות.

במרכז תשומת הלב עמדה הצעה מספר 40, שכונתה "מס המיליארדרים". היוזמה ביקשה להטיל מס חד-פעמי בשיעור חמישה אחוזים על הונם של תושבים המחזיקים בנכסים בשווי של יותר ממיליארד דולר. המס תוכנן לחול על כ-200 מיליארדרים, בהם כמה מהדמויות המוכרות ביותר בתעשיית הטכנולוגיה האמריקנית.

בניגוד למס הכנסה רגיל, ההצעה לא ביקשה למסות את הכסף שאותם מיליארדרים הרוויחו במהלך השנה, אלא את שווי הנכסים שצברו: מניות, אחזקות בחברות, השקעות ונכסים פיננסיים נוספים. נכסי נדל"ן הוחרגו ברובם מחישוב ההון החייב במס, והחבות הייתה אמורה לחול על מי שהתגוררו בקליפורניה ב-1 בינואר 2026.

בעוד שמס המיליארדרים נתקל בהתנגדות, יוזמות אחרות הכוללות הוצאה ציבורית גדולה דווקא זוכות לתמיכה. הצעה מספר 1 מבקשת לאפשר למדינה לגייס 11.25 מיליארד דולר באמצעות איגרות חוב למימון דיור בר-השגה, כולל סיוע לדיור של יוצאי צבא. התוצאות הראשוניות מצביעות על רוב התומך ביוזמה.

יוזמי ההצעה, ובראשם איגוד עובדי מערכת הבריאות, טענו שהמס עשוי להכניס לקופת המדינה כ-100 מיליארד דולר במשך כמה שנים. תשעים אחוזים מההכנסות יועדו למערכת הבריאות, והיתר לתוכניות חינוך וסיוע במזון. התומכים הציגו את היוזמה כפתרון לפער שבין העושר העצום שנצבר בעמק הסיליקון לבין הקשיים התקציביים של השירותים הציבוריים.

אלא שהמיליארדרים לא נשארו אדישים. מתנגדי ההצעה השקיעו סכומי עתק במודעות, בקמפיינים ציבוריים וביוזמות נגדיות. בין הדמויות הבולטות במאבק היה סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, שהזרים יותר מ-100 מיליון דולר למאמצים לבלימת המס.

המתנגדים הזהירו שהמס עלול לגרום לבעלי הון לעזוב את קליפורניה, להעביר עסקים למדינות אחרות ולפגוע בהשקעות ובמקומות עבודה. התומכים טענו מנגד כי דווקא העושר שנוצר במדינה מחייב את הנהנים ממנו להשתתף במימון השירותים הציבוריים.

המחלוקת חצתה גם את המפלגה הדמוקרטית. הסנאטור ברני סנדרס ואיגודי עובדים תמכו ביוזמה, בעוד שהמושל היוצא גאווין ניוסם התנגד לה, מחשש לפגיעה בכלכלה ובבסיס המס של המדינה.

לפי אחת מספירות הקולות הראשוניות שפורסמו בליל הבחירות, כ-62 אחוזים מהמצביעים התנגדו למס ורק כ-38 אחוזים תמכו בו. נתונים אחרים שפורסמו בהמשך הצביעו אף הם על יתרון ברור למתנגדים. אם המגמה תימשך, אחד הניסיונות השאפתניים ביותר בארצות הברית להטיל מס ישיר על הונם של מיליארדרים יסתיים בכישלון.

במקביל, הבוחרים התבקשו להכריע בשתי הצעות נגדיות, מספר 41 ומספר 42, שנועדו להגביל אפשרות להטלת מיסים חדשים על הון ונכסים. הצעה 42, המבקשת לאסור סוגים מסוימים של מיסוי רכוש אישי ומיסוי רטרואקטיבי, זכתה לתמיכה משמעותית בתוצאות הראשוניות. אם תאושר, היא עשויה להציב חסמים נוספים בפני ניסיונות עתידיים למסות הון בקליפורניה.

אבל בעוד שמס המיליארדרים נתקל בהתנגדות, יוזמות אחרות הכוללות הוצאה ציבורית גדולה דווקא זוכות לתמיכה. הצעה מספר 1 מבקשת לאפשר למדינה לגייס 11.25 מיליארד דולר באמצעות איגרות חוב למימון דיור בר-השגה, כולל סיוע לדיור של יוצאי צבא. התוצאות הראשוניות מצביעות על רוב התומך ביוזמה.

עבור לוס אנג'לס, שבה מחירי השכירות והבתים נמנים עם הגבוהים בארצות הברית, מדובר במהלך שעשוי להיות משמעותי במיוחד. הכסף נועד לתמוך בבניית דירות להשכרה במחירים נגישים יותר, בשיקום נכסים ובפרויקטים שיספקו פתרונות דיור לאוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה ולמחוסרי בית.

גם הצעה מספר 37, שנועדה לסייע לבני מעמד הביניים לרכוש בתים חדשים, זוכה לתמיכה. היא מאפשרת הקמת תוכנית הלוואות בהיקף של עד 25 מיליארד דולר, שתסייע לרוכשים העומדים בתנאי הזכאות באמצעות משכנתאות משלימות בתנאים מיוחדים.

היוזמה עשויה לעניין במיוחד משפחות צעירות, ובהן ישראלים המתגוררים בלוס אנג'לס ובערים הסובבות אותה, שמתקשים לצבור את ההון העצמי הנדרש לרכישת בית. עם זאת, התוכנית מיועדת לנכסים שעומדים בתנאים מסוימים ואינה מעניקה סיוע אוטומטי לכל רוכש.

גם ענף הבנייה עשוי לקבל בשורה. הצעה מספר 45 מבקשת לצמצם ולעדכן חלק מהדרישות בחוק הסביבתי של קליפורניה, המוכר בשם סיקווה. במשך שנים טענו קבלנים ויזמים שהחוק, שנועד להגן על הסביבה, משמש לעיתים גם לעיכוב פרויקטים באמצעות הליכים משפטיים ממושכים.

תומכי ההצעה מבקשים לקבוע לוחות זמנים ברורים יותר לבדיקות ולהקל על אישור פרויקטים מסוימים של דיור ותשתיות. מתנגדי ההצעה מזהירים שצמצום הפיקוח עלול לפגוע בשכונות ובסביבה. על פי התוצאות הראשוניות, התומכים מובילים בפער קטן יחסית, ולכן ההכרעה עדיין אינה סופית.

סוגיה אחרת שהגיעה לקלפיות הייתה הדרישה להציג תעודה מזהה בעת הצבעה. הצעה מספר 39 ביקשה להחמיר את דרישות הזיהוי של המצביעים ולחייב הצגת מסמכים ממשלתיים. הרפובליקנים ותומכי היוזמה טענו שהדבר יחזק את אמון הציבור בהליך הבחירות, בעוד שמתנגדיה הזהירו מפני יצירת קשיים לאוכלוסיות שאין ברשותן מסמכים זמינים. בספירת הקולות הראשונית הסתמן יתרון למתנגדי ההצעה.

גם בתחום המיסוי השוטף עמדה להכרעה יוזמה משמעותית. הצעה מספר 3 מבקשת להפוך לקבוע את שיעורי מס ההכנסה הגבוהים החלים על בעלי הכנסות גבוהות, במקום לאפשר להם לפוג בשנת 2031. ההכנסות נועדו בעיקר למימון שירותי חינוך, והתוצאות הראשוניות הצביעו על תמיכה בהמשך המיסוי.

בסופו של ליל הבחירות התגבשה בקליפורניה תמונה כלכלית מורכבת. אותם בוחרים שמסתמנים כמי שדוחים מס חד-פעמי על המיליארדרים, תומכים בהמשך מיסוי הכנסות גבוהות ובהשקעות של מיליארדים בפתרונות דיור. הם גם מביעים נכונות להקל על תהליכי בנייה, אך אינם מעניקים בהכרח תמיכה גורפת לכל שינוי רגולטורי.

הספירה תימשך בימים הקרובים, ורק לאחר השלמתה יתברר אילו מהיוזמות אושרו באופן סופי. אולם המסר הכלכלי העולה מהתוצאות הראשוניות כבר ברור: משבר הדיור ממשיך להעסיק את תושבי קליפורניה, והם מחפשים דרכים להתמודד איתו באמצעות בנייה, מימון וסיוע לרוכשים.

המיליארדרים עשויים להינצל ממס של עשרות מיליארדי דולרים, אבל עבור משפחות שמתקשות לקנות דירה בלוס אנג'לס, השאלה הגדולה היא אחרת: האם מיליארדי הדולרים שיופנו לדיור וההקלות האפשריות לקבלנים יצליחו סוף סוף להפוך את החלום על בית בקליפורניה למציאות.