הדור הראשון שגדל עם טכנולוגיה דיגיטלית הגיע כעת לגיל שבו תסמיני דמנציה נוטים להתפתח. בעוד רבים חוששים שהטכנולוגיה הדיגיטלית עלולה לפגוע ביכולות הקוגניטיביות, מחקר חדש מאוניברסיטת ביילור מגלה תמונה הפוכה לחלוטין.
"כמעט בכל יום אפשר לשמוע בחדשות אנשים מדברים על הנזק שהטכנולוגיות גורמות לנו", מסביר מייקל סקאלין, אחד מעורכי המחקר, בהודעה לעיתונות. "אנשים מדברים על 'דלדול המוח' ועל 'ריקבון מוחי', וכעת מתפתח המונח 'דמנציה דיגיטלית'. כחוקרים, רצינו לבדוק אם יש בסיס לטענות הללו."
החוקרים סקרו מחקרים קודמים כדי לבחון את השפעת הטכנולוגיה על הזדקנות מנטלית. ממצאיהם, שפורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Human Behaviour, מצביעים על כך שטכנולוגיות דיגיטליות עשויות דווקא לשמר יכולות קוגניטיביות.
במטא-אנליזה מקיפה, החוקרים בחנו יותר מ-136 מחקרים שכללו 400,000 מבוגרים, עם מעקב ממוצע של שש שנים. מסקנת הצוות הייתה מפתיעה: שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית קשור לסיכון נמוך ב-58% לירידה קוגניטיבית, גם לאחר התחשבות בגורמים כמו מגדר, גיל ורמת השכלה.
לדברי סקאלין, דווקא הקושי שחווים מבוגרים בהתמודדות עם טכנולוגיה עשוי להיות מועיל. "אחד הדברים הראשונים שמבוגרים אומרים הוא 'המחשב הזה מתסכל אותי. קשה לי ללמוד אותו'", הוא מציין. "למעשה, זו עדות לאתגר הקוגניטיבי, שעשוי להועיל למוח גם אם החוויה עצמה אינה נעימה."
יתרונה של הטכנולוגיה נובע מכך שהיא משתנה תדיר, מחייבת למידה והסתגלות, ובכך "מתרגלת" את המוח ומסייעת לשמור על חדות מחשבתית.
אבחנות דמנציה כוללות לרוב אובדן היכולת לבצע משימות יומיומיות באופן עצמאי, כמו נטילת תרופות, ניהול פגישות וניווט. כאן נכנסים לתמונה כלים דיגיטליים כמו יומנים מקוונים, תזכורות בטלפון ואפליקציות ניווט, המסייעים למבוגרים לשמור על עצמאות.
המחקר הגדיר את התופעה כ"תמיכה דיגיטלית" - השימוש בכלים טכנולוגיים לביצוע משימות יומיומיות - שתורמת לתפקוד טוב יותר גם כאשר היכולות הקוגניטיביות הכלליות יורדות.
היבט נוסף וחשוב של הטכנולוגיה הדיגיטלית הוא החיבור החברתי שהיא מאפשרת. "כיום אפשר להתחבר למשפחה לאורך דורות", מדגיש סקאלין. "אפשר לא רק לשוחח, אלא גם לראות זה את זה, לשתף תמונות ולהחליף הודעות - והכל בתוך שנייה. זה יוצר הזדמנות משמעותית להפחתת בדידות", גורם שקשור לסיכון מופחת לדמנציה.