טרגדיה משפחתית: נער מלאס וגאס הודה בהריגת אביו בעקבות ויכוח על מכשירים אלקטרוניים

נער בן 15 מלאס וגאס הודה אתמול באשמת הריגה בכוונה (voluntary manslaughter) לאחר שירה והרג את אביו בסוף דצמבר, בעקבות ויכוח משפחתי על גישה למכשירים אלקטרוניים. המקרה מדגיש את הסכנות הטמונות בנגישות לכלי נשק במשקי בית עם קטינים, וממחיש כיצד מריבות משפחתיות יכולות להסלים במהירות לאירועים טרגיים.

לינקולן פיטרסון, נער קטן קומה עם משקפיים, הופיע אתמול (18 באפריל, 2025) בפני השופטת טיירה ג'ונס בבית המשפט המחוזי של לאס וגאס, כשהוא מדבר בשקט בעת שהשופטת שאלה אותו על הסכם הטיעון שלו. הוא אישר כי הרג את אביו וכי הוא עושה את הודאתו מרצונו החופשי.

פרט מטריד במיוחד שעולה מהחקירה הוא כי שבועות לפני הירי, אחותו של פיטרסון דיווחה שהוא נופף באקדח לא טעון מול משפחתו, ואז כיוון אותו לראשו ומשך בהדק, כפי שמראים רישומי בית המשפט. אינדיקציה זו להתנהגות מסוכנת, שהייתה עשויה לשמש כסימן אזהרה, לא הובילה למניעת הטרגדיה שאירעה מאוחר יותר

ג'רמי פיטרסון, בן 45, נורה למוות ב-28 בדצמבר בביתו ברחוב טמפה קורט 6600, במה שהמשטרה הגדירה כמריבה משפחתית. על פי עסקת הטיעון, התובעים הסכימו להגביל את המלצתם בגזר הדין לשש עד 15 שנות מאסר, כפי שציינה השופטת ג'ונס.

עורך דינו של פיטרסון, ריאן הלמיק, טען בעבר כי ההריגה לא הייתה מכוונת.

על פי תיעוד המשטרתי, אמו של פיטרסון סיפרה לחוקרים כי הציונים של בנה היו בירידה, ולכן המשפחה לקחה ממנו את המכשירים האלקטרוניים כעונש. היא ובעלה "האמינו שהוא התגנב לקחת מכשירים אלקטרוניים", מה שהוביל לוויכוח, כפי שמציינים מסמכי בית המשפט.

"היא ראתה שג'רמי נורה ולינקולן ברח עם אקדח בידו," נכתב בצו אישור להעמדה לדין כבגיר.

על פי הצו, פיטרסון אמר למשטרה כי הוא ברח מהוריו כשהרים אקדח שהיה מונח על מייבש כביסה וירה לכיוון חדר הכביסה. "הוא הכחיש כל ידיעה על פגיעה במישהו," נכתב בצו.

פרט מטריד במיוחד שעולה מהחקירה הוא כי שבועות לפני הירי, אחותו של פיטרסון דיווחה שהוא נופף באקדח לא טעון מול משפחתו, ואז כיוון אותו לראשו ומשך בהדק, כפי שמראים רישומי בית המשפט. אינדיקציה זו להתנהגות מסוכנת, שהייתה עשויה לשמש כסימן אזהרה, לא הובילה למניעת הטרגדיה שאירעה מאוחר יותר.

מקרה זה מצטרף לשורה ארוכה של תקריות דומות ברחבי ארצות הברית, שבהן נערים מתבגרים נכנסים לעימותים אלימים עם הוריהם, לעתים עם תוצאות קטלניות. על פי נתוני ה-FBI, בין השנים 2020-2024 היו למעלה מ-200 מקרים מתועדים של קטינים שהרגו הורה או אפוטרופוס, וכמעט שליש מהמקרים התרחשו בעקבות ויכוחים על משמעת, חוקי בית או הגבלות טכנולוגיות.

נבאדה, המדינה שבה התרחש האירוע, מדורגת באופן עקבי בין עשר המדינות העליונות בשיעורי רצח באמצעות כלי נשק בארה"ב. המדינה מאופיינת בחוקי נשק מקלים יחסית, ואינה דורשת רישום נשק, בדיקת רקע אוניברסלית, או הגבלות על רכישת כלי נשק בעסקאות פרטיות.

מומחים בתחום בריאות הנפש והתפתחות מתבגרים מציינים כי מריבות על טכנולוגיה ומכשירים אלקטרוניים הפכו לנקודת מתח מרכזית במשפחות רבות, במיוחד בשנים האחרונות. ד"ר סוזן ברנשטיין, פסיכולוגית קלינית המתמחה בהתבגרות ויחסי משפחה, הסבירה בראיון קודם ל-Las Vegas Review-Journal: "המכשירים הדיגיטליים של היום אינם רק מכשירי בידור עבור בני נוער – הם מהווים את הקשר העיקרי שלהם לעולם החברתי. לקיחתם יכולה להיחוות כניתוק חברתי מוחלט, מה שמוביל לתגובות רגשיות קיצוניות."

משמעותי במיוחד הוא הפער בין תפיסת בני הנוער את המכשירים הדיגיטליים לבין תפיסת ההורים. מחקר שנערך ב-2023 על ידי מכון פיו מצא כי 83% מההורים מאמינים שהטכנולוגיה משפיעה לרעה על בני הנוער, בעוד שרק 42% מבני הנוער מסכימים עם הערכה זו.

בארצות הברית, ישנה גם מגמה מדאיגה של עלייה בדיכאון ואובדנות בקרב מתבגרים. מרכז CDC האמריקאי דיווח על עלייה של 40% בשיעורי האובדנות בקרב בני נוער בין 2010 ל-2023, ומחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין בעיות בריאות נפשית לבין שימוש מוגזם במסכים ורשתות חברתיות.

במקרה של לינקולן פיטרסון, הנושא של בריאות הנפש מקבל חשיבות מיוחדת לאור דיווח אחותו על התנהגות אובדנית קודמת. בית המשפט הדגיש את חשיבות הסיוע הנפשי, וצירף בסוף הכתבה מידע על קו החיים למניעת התאבדות הזמין 24/7 בחיוג או בשליחת הודעה לרשת קו החיים ב-988.

גזר דינו של פיטרסון נקבע ל-5 ביוני. הוא הואשם קודם לכן ברצח עם נשק קטלני ותקיפה עם נשק קטלני. הודאתו בהריגה מרצון (Voluntary Manslaughter) מייצגת הכרה מסוימת באחריותו למעשה, אך גם מבטאת את ההבנה של מערכת המשפט כי המקרה אינו רצח מתוכנן מראש.

מקרה זה ממחיש את החשיבות של שמירת כלי נשק במקום מאובטח במשקי בית עם ילדים ובני נוער, ומדגיש את הצורך בדיאלוג פתוח בין הורים לילדיהם בנושאים שעלולים להוביל לקונפליקט, במיוחד בתקופת ההתבגרות הסוערת.