בזמן שממשל טראמפ מחריף את מאבקו נגד סטודנטים בינלאומיים ופעילים פלסטינים, יהודים רבים בניו יורק דוחים את הטענה שמאמצי הנשיא נועדו למעשה להילחם באנטישמיות.
לאחר שסטודנט קולומביה מוחסן מהדאווי נעצר במבחן האזרחות האמריקאי שלו בוורמונט, קבוצה מחבריו לכיתה הישראלים כתבו מכתב נגד מעצרו, אותו כינו "בלתי מוסרי". יום לאחר מכן, קואליציה רחבה של ארגונים יהודיים פרסמה הצהרה הדוחה מה שהם מכנים "בחירה מזויפת" בין בטחון יהודי לבין הגנה על עקרונות דמוקרטיים.
לאחר שסטודנט קולומביה מוחסן מהדאווי נעצר במבחן האזרחות האמריקאי שלו בוורמונט, קבוצה מחבריו לכיתה הישראלים כתבו מכתב נגד מעצרו, אותו כינו "בלתי מוסרי". יום לאחר מכן, קואליציה רחבה של ארגונים יהודיים פרסמה הצהרה הדוחה מה שהם מכנים "בחירה מזויפת" בין בטחון יהודי לבין הגנה על עקרונות דמוקרטיים
"לטראמפ לא אכפת בכלל מיהודים," אמרה שרה צ'ין, פרופסורית לאנגלית בהאנטר קולג' שיש לה משפחה בישראל. "זהו חלק מהתקפה מתואמת על ההשכלה הגבוהה - זה הכל."
במהלך יום ארצי של מחאות בקמפוסים, דובר יהודי אחד במנהטן התחתונה אמר שהרגיש מחויב לדבר נגד מאמצי הגירוש של טראמפ כיהודים "בעלי מצפון". במעלה העיר, קבוצה יהודית שמאלנית קיימה "סדר ברחובות", שם פעילים גינו את פעולות הממשל הפדרלי.
עבור אהרון דרדיק, 24, סטודנט אמריקאי-ישראלי בקולומביה, המאבק של ממשל טראמפ אינו רק כותרות בעיתונים, אלא איום פעיל על חבריו.
דרדיק, שעזר להקים קבוצה יהודית בקולומביה הקוראת להפסקת אש, ומהדאווי למדו יחד בקורס על עשיית שלום ומשא ומתן. הם עבדו על מסגרת בת 65 עמודים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאשר הפעיל החל להתרחק מחיי היומיום.
לאחר שמחמוד חליל, פעיל פלסטיני אחר בקולומביה, נעצר ב-8 במרץ, מהדאווי הפסיק לשלוח הודעות טקסט לחברים, והסתמך על פלטפורמת ההודעות המוצפנת סיגנל לתקשורת, לפני "מעצר בית שהטיל על עצמו" כי פחד מהממשל, אמר דרדיק. הוא נעצר ביום שני על ידי רשויות ההגירה הפדרליות.
"כישראלים שהכירו אותו היטב, רצינו לכתוב קצת על מה זה אומר שהממשל עושה את זה בשמנו," אמר דרדיק, "וכמה פשוט היה לנו, כאנשים שמכירים את מוחסן היטב, לראות כמה מגוחכת ההבנה של האינטרסים היהודיים שיש לממשל ארצות הברית - אם זה בכלל משהו שאכפת להם ממנו."
המכתב הפתוח של דרדיק וחבריו לכיתה עבר את ה-400 חתימות עד סוף השבוע.
"רבים מאיתנו חוו את השנה וחצי האחרונות בקמפוס של קולומביה בצורה אישית ורגשית עמוקה," נכתב בתזכיר, שפורסם לראשונה באתר החדשות היהודי "דה פורוורד". "אנו מושפעים עמוקות מחוויות של אנטישמיות ושנאה בקמפוס שלנו, ומאוכזבים מהיעדר דיאלוג מורכב בקמפוס ובחברה בכלל על הסכסוך הישראלי-פלסטיני."
"עם זאת, אנו מתנגדים בתוקף לשימוש במערכת ההגירה ככלי פוליטי עונשי וכאלטרנטיבה למערכת המשפט הפלילי כאשר לא בוצעה עבירה."
ביום שלישי, ארגונים יהודיים אמריקאיים משלושה זרמים - רפורמי, קונסרבטיבי ורקונסטרוקציוניסטי - פרסמו הצהרה משותפת נגד מעצר פעילים בגלל ביטוי המוגן חוקתית ואיומים על מימון מחקר פדרלי.
"אנחנו ב-JCPA מדברים על כך מאז המעצר הראשון, ומבהירים ששני דברים נכונים בו-זמנית," אמרה איימי ספיטלניק, מנכ"לית המועצה היהודית לענייני ציבור במנהטן, שכינסה את הקבוצות.
ספיטלניק המשיכה ואמרה שנפגשה בשבוע שעבר עם כ-50 סטודנטים יהודים בקולומביה, חלק מתוכנית מנהיגות בהלל, שחלקו את רגשות היהודים האמריקאים באופן רחב יותר: "החששות העמוקים והמוצדקים שיש להם לגבי האופן בו האוניברסיטה שלהם טיפלה באנטישמיות במהלך השנה וחצי האחרונות - וחששות שהממשל מנצל כעת את הפחד הזה."
ממשל טראמפ הגן על פעולותיו, באומרו שזו זכות יתר ולא זכות ללמוד בקמפוסים של מכללות אמריקאיות. בשבועות האחרונים, הממשל הפדרלי נקט בפעולות הגירה נגד מחזיקי ויזה וחלק ממחזיקי הגרין קארד בגלל אקטיביזם פרו-פלסטיני ועבירות משפטיות קלות, כמו דו"ח על מהירות מופרזת. במקרים של חליל ומהדאווי, הממשל טען שהסנגור שלהם עלול להשפיע לרעה על אינטרסים של מדיניות חוץ במאבק באנטישמיות. (עורכי הדין שלהם מכחישים את הטענה.)
אגודת בוגרי קולומביה היהודים, ארגון שנוסד במהלך מחאות הקמפוס בשנה שעברה, גינתה את שני הפעילים ברשתות החברתיות והטילה ספק באהדה הציבורית כלפיהם בעקבות מעצרם.
אך צ'ין, הפרופסורית בהאנטר, חלק ממערכת אוניברסיטת העיר ניו יורק, אמרה שאנטישמיות היא "בבירור תירוץ" לפעולות ממשל טראמפ.
ביום חמישי, מאות מרצים וסטודנטים מקולומביה, CUNY ומכללות אחרות בניו יורק השתתפו ביום פעולה לאומי למען השכלה גבוהה, שם סטודנטים וסגל קיימו עצרות בקמפוס, לפני שצעדו מוושינגטון סקוור פארק לפולי סקוור.
ג'ונה אינסרה, סטודנט באוניברסיטת ניו יורק וחבר באיגוד הסטודנטים לתארים מתקדמים, פתח את נאומו בכיכר הפדרלית, רק כמה צעדים מהמקום בו חליל הוחזק לראשונה בבית משפט להגירה, בטענה לחשיבות העמידה "כיהודי בעל מצפון".
"ההתנערות המוחלטת מאחריות לחיים ולרווחה של הסטודנטים שלהם על ידי הדרגים הגבוהים ביותר של הנהלת האוניברסיטה הותירה את המשימה של הבטחת הבטיחות והעתיד שלנו לחלוטין לנו," הוא המשיך. "ומספר האנשים כאן היום אומר לי שאנחנו מתייצבים למשימה."