Hebrew News - חברת ענק של אדם אחד: כך בנה יזם מלוס אנג'לס אימפריה של 1.8 מיליארד דולר

בסוף שנת 2024 התארח סם אלטמן, מנכ"ל חברת אופן־איי־איי, בפודקאסט והעלה תחזית שנשמעה דמיונית: חברה בשווי מיליארד דולר עם עובד אחד בלבד. לדבריו, מה שבעבר היה בלתי אפשרי — הופך למציאות בעידן הבינה המלאכותית. רבים ראו בכך רעיון עתידני. מתיו גלאגר הפך אותו למציאות.

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

גלאגר, בן 41 מלוס אנג'לס, לא צמח מתוך מסלול קלאסי של יזמות הייטק. ילדותו התאפיינה בחוסר יציבות כלכלית, כולל תקופות מגורים במוטלים ובמכוניות, עד שמשפחתו השתקעה בסינסינטי. שם קיבל מחשב, ולמד תכנות בכוחות עצמו — תחילה מתוך רצון לבנות אתר מעריצים, ובהמשך כבסיס לקריירה שלמה.

המסלול המקצועי שלו היה מפותל: בניית אתרים לעסקים מקומיים, מכירת מוצרים באינטרנט, ניסיון קצר כשחקן בלוס אנג'לס, ולבסוף הקמת מיזם מנויים לשעוני יד שהעסיק עשרות עובדים אך לא הצליח להגיע לרווחיות. הלקח המרכזי שלמד היה חד: מספר עובדים אינו מדד להצלחה — ולעיתים אף להפך.

עלות ההקמה עמדה על כ־20 אלף דולר בלבד, וזמן הפיתוח נמשך כחודשיים. בתוך זמן קצר החלה הצמיחה: מאות לקוחות בחודש הראשון, אלפים בחודשים שלאחר מכן. בשנת 2025, שנת הפעילות המלאה הראשונה, רשמה החברה הכנסות של כ־401 מיליון דולר ורווח נקי של כ־16 אחוז. בשנת 2026 היא כבר מתקרבת למחזור של 1.8 מיליארד דולר.

בספטמבר 2024 הקים את חברת מדווי — פלטפורמת טלה־רפואה המספקת תרופות מסוג ג'י־אל־פי־אחת לירידה במשקל. את רוב מערכות החברה בנה באמצעות כלי בינה מלאכותית: פיתוח האתר, יצירת תוכן שיווקי, שירות לקוחות אוטומטי, תיאום מול ספקים ואפילו מערכת קולית המדמה את קולו לצורך ניהול פגישות.

רק לאחר שנה של פעילות גייס גלאגר עובד נוסף — אחיו הצעיר, אליוט, שתפקידו לסנן פניות ולנהל משימות שוטפות. מעבר לכך, כמעט כל פעילות החברה מתבצעת באמצעות מערכות אוטומטיות.

עם זאת, ההצלחה אינה חפה מבעיות. רשות המזון והתרופות של ארצות הברית שלחה לחברה מכתב אזהרה בעקבות טענות שיווקיות מטעות באתר, ובהן הצגה שגויה של מקור התרופות ואישורן. בנוסף, הוגשה נגדה תביעה בטענה להפרת חוקי תקשורת אלקטרונית בקליפורניה.

גם מערכות הבינה המלאכותית עצמן לא היו חפות מטעויות. שירות הלקוחות האוטומטי סיפק לעיתים מידע שגוי, כולל הצגת מוצרים שלא קיימים או מחירים לא מדויקים — והחברה נאלצה לעמוד מאחורי ההבטחות שניתנו ללקוחות. במקרה אחר, שינוי טכני קטן הוביל לקריסת מערכת ההזמנות, וגרם לאובדן לקוחות פוטנציאליים.

אך מעבר להיבטים העסקיים והטכנולוגיים, הסיפור מעלה שאלה אנושית יותר. למרות ההצלחה הכלכלית יוצאת הדופן, גלאגר הודה כי הוא שוקל לגייס עובדים — לא מסיבות מקצועיות, אלא בשל תחושת בדידות.

המודל שהוא מציג אינו מתאים לכל יזם, ודורש שילוב נדיר של כישורים, עיתוי ושליטה עמוקה בכלים טכנולוגיים. ובכל זאת, הוא מערער הנחות יסוד בעולם העבודה: מהו ערכו של כוח אדם, ומה מקומו של האדם בתוך מערכת שמסוגלת לפעול כמעט בלעדיו.

גלאגר לא המציא תחום חדש — הוא לקח מודל עסקי קיים ושילב בו בינה מלאכותית באופן קיצוני. אולי זו המשמעות העמוקה ביותר של הסיפור: לא העתיד הרחוק הגיע, אלא ההווה השתנה מהר מהצפוי.