סנקציות על הלל: לראשונה בהיסטוריה האמריקנית, אוניברסיטה שללה מימון מארגון יהודי ודורשת ממנו להתנתק מישראל

בהצבעה שנערכה בשבוע שעבר באוניברסיטת ניו סקול שבגריניץ' וילג', קיבל סנאט הסטודנטים החלטה חריגה: השעיית מימון ושיתוף פעולה עם סניף הילל בקמפוס. מדובר במהלך חסר תקדים בהשכלה הגבוהה האמריקנית — גוף סטודנטיאלי רשמי שמנתק קשר פיננסי עם ארגון יהודי מרכזי.

הסנאט נימק את החלטתו בדו"ח בן 38 עמודים, שבו נטען כי פעילות הקשורה להילל — לרבות השתתפות סטודנטים בתוכניות בישראל ובסיורים חינוכיים — קשורה, לכאורה, להפרות של המשפט הבינלאומי. עם זאת, הטענות מבוססות על קביעות פוליטיות ואינן נשענות על פסיקות של ערכאות בינלאומיות מוסמכות.

לפי דרישות הסנאט, סניף הילל בקמפוס נדרש לנתק את קשריו עם הילל הבינלאומי, הגוף שמאגד מאות סניפים ברחבי ארצות הברית, ולהפסיק כל פעילות הקשורה לישראל, כולל תוכניות חינוכיות ונסיעות סטודנטים.

לצד ההחלטה, הוצב תנאי לחידוש המימון — תנאי שמשנה את מהות הארגון. לפי דרישות הסנאט, סניף הילל בקמפוס נדרש לנתק את קשריו עם הילל הבינלאומי, הגוף שמאגד מאות סניפים ברחבי ארצות הברית, ולהפסיק כל פעילות הקשורה לישראל, כולל תוכניות חינוכיות ונסיעות סטודנטים.

המשמעות ברורה: כדי לשוב ולקבל מימון, הילל יידרש לוותר על רכיבים מרכזיים בזהותו.

התגובות לא איחרו לבוא. גורמים ציבוריים ובוגרי האוניברסיטה מתחו ביקורת חריפה על ההחלטה. חבר מועצת העיר ניו יורק, אריק דינוביץ, הגדיר את המהלך “מתקפה ישירה על החיים היהודיים בקמפוס” וקרא להנהלת האוניברסיטה להתערב.

גם בקרב בוגרי המוסד נרשמה מחאה. רבים הביעו ברשתות החברתיות אכזבה עמוקה, וטענו כי מוסד אקדמי אמור להגן על כלל קהילות הסטודנטים — לא להחרים אחת מהן.

ההחלטה בניו סקול אינה עומדת לבדה. מאז אוקטובר 2023 נרשמת עלייה ביוזמות בקמפוסים שונים בארצות הברית לנתק קשרים עם הילל או להגביל את פעילותו. מוסדות כמו קולג' בארוק, האנטר קולג', אוניברסיטת פיטסבורג, דרקסל ואוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז היו בין הזירות שבהן הועלו דרישות דומות — אך ניו סקול היא הראשונה שמימשה צעד כה מרחיק לכת.

ארגון הליגה נגד השמצה דירג בעבר את ניו סקול בציון הנמוך ביותר בכל הנוגע לאנטישמיות בקמפוס. על רקע זה, ההחלטה האחרונה נתפסת בעיני מבקרים כהמשך ישיר לאקלים מתוח שבו סוגיות פוליטיות חודרות למרחב הקהילתי והזהותי.

הילל, הפועל במאות מוסדות אקדמיים, משמש עבור סטודנטים יהודים רבים מרכז חברתי, תרבותי ולעיתים גם דתי. עבור חלקם, זהו המרחב המרכזי — ולעיתים היחיד — לביטוי זהותם במהלך שנות הלימודים.

לכן, הדרישה להתנתק מישראל כתנאי לקבלת מימון אינה נתפסת בעיני רבים כמהלך מנהלי בלבד, אלא כמהלך בעל משמעות עמוקה יותר — כזה שנוגע ישירות להגדרת הזהות היהודית בקמפוס.

השאלה שנותרה פתוחה היא האם מדובר באירוע נקודתי — או בתחילתה של מגמה רחבה יותר. ניסיון העבר בקמפוסים אמריקניים מלמד כי החלטות מסוג זה נוטות להדהד — ולעיתים גם לשכפל את עצמן במוסדות נוספים.