
שוטרי משטרת ניו יורק שהוזעקו למקום מצאו את איצקוביץ שוכב סמוך לאגם קיסנה עם פצעי ירי בצוואר ובגב. ליד גופתו נמצא תרמיל בודד, אך הנשק שממנו נורו היריות לא אותר. עד כה אין חשודים, אין עדי ראייה ברורים, ואין אפילו כיוון חקירה חד־משמעי. בתוך עיר שמורגלת בפשיעה ובאלימות, דווקא המקרה הזה הותיר גם בלשים ותיקים מול תעלומה כמעט בלתי נתפסת: מי ירצה לרצוח גבר בן 75, סב לנכדים, אדם דתי ושקט, באמצע פארק ציבורי בשעות היום?
הידיעה על מותו התפשטה במהירות בקהילה היהודית בפלאשינג והכתה בהלם עמוק את התושבים. איצקוביץ היה דמות מוכרת מאוד בשכונה. במשך שנים פקד כמעט מדי יום את מאפיית “ג’י אנד איי כושר בייקרי”, מוסד ותיק בקהילה היהודית המקומית, והיה מעורב בפעילויות חסד שונות. הוא התנדב לאורך השנים בארגון “הצלה”, ארגון החירום הרפואי של הקהילה היהודית, ונודע כאדם שתמיד הגיע לעזור בלי לשאול שאלות ובלי לחפש הכרה.
“הוא היה פשוט אדם טוב”, סיפרו מכריו שוב ושוב לכלי התקשורת המקומיים. “מהאנשים שאתה בטוח שלא יכולים להיות להם אויבים”.

חבר ילדות של איצקוביץ, שהכיר אותו עשרות שנים, התקשה לעצור את הדמעות כשעמד מול המצלמות ושאל את השאלה שכל הקהילה שואלת עכשיו. “למה שמישהו יעשה דבר כזה לאדם כמוהו?” אמר. “הוא היה אדם אוהב, מסור, אבא וסבא מדהים. הוא לא הסתכסך עם אנשים, לא היה אלים, לא חיפש צרות. למה לכבות חיים כאלה?”
בבית הכנסת שבו התפלל במשך כמעט ארבעים שנה התקשו לעכל את הבשורה. הלן אלבום, רעיית הרב המקומי, דיברה בקול חנוק מדמעות כשניסתה לתאר את גודל הזעזוע. “הוא היה אדם מדהים. אדם שקט, נדיב ואהוב על כולם”, אמרה. “אם מישהו היה צריך עזרה — אלברט היה שם”. ואז הוסיפה את המשפט שהפך את הטרגדיה לבלתי נתפסת כמעט: “אשתו נפטרה רק לפני שלושה שבועות. עוד לא הספקנו להתאושש מזה, ועכשיו גם הוא איננו”.
פארק קיסנה, שבו נרצח איצקוביץ, נחשב בדרך כלל לאחד האזורים השקטים והנעימים בקווינס. משפחות מגיעות אליו לפיקניקים, קשישים מטיילים סביב האגם, ותושבים מחפשים בו מעט שקט מהמולת ניו יורק. דווקא המקום הזה — עם שבילי ההליכה, הברווזים והספסלים הפזורים סביב המים — הפך לפתע לזירת רצח.
המשטרה הגבירה מאז את הסיורים באזור והציבה ניידות סמוך לביתו של איצקוביץ ובקרבת בית הכנסת שבו נהג להתפלל. חוקרים אוספים כעת צילומי אבטחה מכל הרחובות הסמוכים ומנסים להבין אם מישהו עקב אחריו לפני הירי. אחת האפשרויות שנבדקות היא שמדובר בשוד שהסתבך, אך בשלב זה אין ראיות ברורות לכך. גם האפשרות של תקיפה אקראית עדיין נמצאת על השולחן.
נכון לעכשיו הרשויות בניו יורק מתייחסות למקרה כאל חקירת רצח, לא כהתאבדות. לפי הדיווחים שפורסמו, אלברט איצקוביץ נמצא עם פצעי ירי בצוואר ובגב, ובזירה אותר תרמיל אך לא נמצא נשק. העובדה שלא אותר אקדח ליד הגופה היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהמשטרה אינה מתייחסת בשלב הזה לאפשרות של התאבדות.
בנוסף, עצם העובדה שהירי היה בגב ובצוואר נחשבת חריגה יחסית למקרי התאבדות בירי, ולכן החוקרים בודקים בעיקר אפשרויות של תקיפה או רצח. עם זאת, המשטרה עדיין לא הודיעה רשמית על מעצר, על מניע או על שחזור מלא של האירוע, ולכן החקירה מוגדרת פתוחה וכל כיווני הבדיקה עדיין נבחנים.
כלומר, בשלב הזה אין קביעה סופית פומבית של המשטרה, אבל כל הסימנים והדיווחים בתקשורת האמריקאית מצביעים על כך שהאירוע נחקר כרצח.
חבר ילדות של איצקוביץ, שהכיר אותו עשרות שנים, התקשה לעצור את הדמעות כשעמד מול המצלמות ושאל את השאלה שכל הקהילה שואלת עכשיו. “למה שמישהו יעשה דבר כזה לאדם כמוהו?” אמר. “הוא היה אדם אוהב, מסור, אבא וסבא מדהים. הוא לא הסתכסך עם אנשים, לא היה אלים, לא חיפש צרות. למה לכבות חיים כאלה?”
השאלה הזאת הפכה בינתיים למרכז הפרשה כולה. לא רק מי לחץ על ההדק — אלא למה. ככל שמתבררים עוד פרטים על חייו של איצקוביץ, כך נדמה שהפער בין האדם שהיה לבין האופן שבו מת רק הולך וגדל. אדם שהקדיש שנים לעזרה לאחרים, שבילה את השבועות האחרונים באבל על אשתו, מצא את עצמו לבדו בפארק — קורבן לרצח שאין לו עדיין הסבר.
עבור משפחת איצקוביץ, הכאב כבר הפך לכמעט בלתי נסבל. בתוך פחות מחודש איבדו הילדים והנכדים את שני עמודי התווך של המשפחה. בקהילה היהודית בפלאשינג כבר מדברים על “אבל כפול”, כזה שהותיר שכונה שלמה בתחושה שמשהו עמוק נשבר בה.
בינתיים החקירה נמשכת, והמשטרה מבטיחה שלא להרפות עד שתמצא את הרוצח. אבל בלב קווינס, ליד האגם השקט שבו הסתיימו חייו של אלברט איצקוביץ, נשארת עדיין אותה שאלה קשה: מי ירה באדם שכל חייו היו נתינה — ומדוע?