השמיים מתרוקנים: גל קריסות חסר תקדים מטלטל את חברות התעופה בעולם

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הסימן הבולט ביותר למשבר הגיע עם קריסתה הסופית של ספיריט איירליינס, אחת מחברות הלואו־קוסט המוכרות בארצות הברית. לאחר שניצלה בעבר משני הליכי פשיטת רגל שונים, הפסיקה החברה את פעילותה לחלוטין וסגרה את שעריה. עבור מיליוני נוסעים אמריקאים הייתה זו תזכורת לכך שגם חברות שנראו יציבות יחסית אינן חסינות כאשר עלויות הדלק יוצאות משליטה.

אך ספיריט היא רק חלק מתמונה רחבה בהרבה. במקסיקו הגישה חברת מגניצ'ארטרס בקשה להגנה מפני נושים לאחר שניסיונה לעצור זמנית את פעילותה ולהתארגן מחדש נכשל. בסין נסגרה חברת ג'וי אייר. בבריטניה חדלה חברת זניט אוויאיישן לפעול. בשוודיה הוכרזה חברת H-Bird כפושטת רגל. בסלובניה נסגרה חברת אלפאוויה, ובטקסס איבדה סטארפלייט אוויאיישן את רישיונה בעקבות ליקויים חמורים שהתגלו במערך הכשרת הטייסים שלה.

ההסלמה במזרח התיכון והחשש מפגיעה באספקת הנפט העולמית גרמו לעלייה משמעותית במחירי הנפט הגולמי. עבור חברות התעופה, שמשלמות על דלק הסילון בין חמישית לשליש מהוצאותיהן השוטפות, מדובר במכה ישירה בלב המודל העסקי.

החוליה האחרונה בשרשרת היא חברת המטען הבריטית יורופיאן קרגו לימיטד. החברה, שהוקמה בתקופת מגפת הקורונה כדי להעביר ציוד רפואי חיוני מאסיה לאירופה, נכנסה להליך פירוק מנוהל לאחר שלא הצליחה להתמודד עם תנאי השוק החדשים. עבור עובדיה, הסוף הגיע בשיחת וידאו קצרה שבה נמסר להם כי פעילות החברה מופסקת.

מאחורי כל המקרים הללו עומד גורם אחד שחוזר שוב ושוב: מחירי הדלק. ההסלמה במזרח התיכון והחשש מפגיעה באספקת הנפט העולמית גרמו לעלייה משמעותית במחירי הנפט הגולמי. עבור חברות התעופה, שמשלמות על דלק הסילון בין חמישית לשליש מהוצאותיהן השוטפות, מדובר במכה ישירה בלב המודל העסקי.

הפגיעות ביותר הן חברות הלואו־קוסט. בניגוד לענקיות התעופה, אין להן בדרך כלל עתודות מזומנים גדולות, הסכמי דלק ארוכי טווח או קהל לקוחות עסקי שמוכן לשלם מחירים גבוהים. הן בונות את הצלחתן על כרטיסים זולים במיוחד ועל רווח קטן מכל נוסע. כאשר עלות הדלק מזנקת, כל הטיסה עלולה להפוך מהכנסה להפסד.

המשבר אינו פוגע רק בחברות שמטיסות נוסעים. גם חברות בתחום החדשנות האווירית חשות את הלחץ. מאוו איירוספייס, מיזם הולנדי שפיתח מטוסים חשמליים־היברידיים וזכה להתעניינות מצד חברות תעופה גדולות, הוכרז חדל פירעון. המשקיעים, כך נראה, מעדיפים כעת להפנות כסף להצלת הפעילות הקיימת במקום לממן את עתיד התעופה.

עבור הנוסע הממוצע, המשמעות מתחילה להיות מוחשית. פחות חברות פעילות פירושו פחות תחרות. פחות תחרות פירושה מחירים גבוהים יותר. במקביל, הסיכון לביטולי טיסות, צמצום קווים ושינויים בלוחות זמנים הולך וגדל. נוסעים שהתרגלו להזמין כרטיס זול חודשים מראש עלולים לגלות שהחברה שמכרה להם את הכרטיס כבר אינה קיימת כאשר מועד הטיסה מגיע.

חברות הענק — דלתא, יונייטד, אמריקן איירליינס ואל על — אינן עומדות כיום בפני סכנת קריסה דומה. הן נהנות ממקורות הכנסה מגוונים, מלקוחות עסקיים, מחוזי דלק ארוכי טווח ומגישה קלה יותר למימון. אולם גם הן כבר מאותתות על התאמות, צמצומים ועליות מחירים שנועדו להגן על הרווחיות.

עבור ישראלים־אמריקאים, שרבים מהם טסים בתדירות גבוהה בין ארצות הברית לישראל או בין ערים מרכזיות ברחבי היבשת, התקופה הקרובה צפויה להיות יקרה ומורכבת יותר. אם בעבר הבחירה נעשתה בעיקר לפי המחיר, כעת נכנסים למשוואה גם יציבות פיננסית, גודל החברה והסיכוי שהיא תשרוד עד מועד ההמראה.

תעשיית התעופה העולמית כנראה לא תיעלם. היא שרדה משברים גדולים בעבר ותשרוד גם את זה. אולם כאשר האבק ישקע, ייתכן שנגלה ענף קטן יותר, יקר יותר ומרוכז יותר בידי מספר מצומצם של חברות גדולות. עבור הנוסעים, המשמעות פשוטה: עידן הטיסות הזולות והבלתי מוגבלות עלול להתקרב לסיומו — והמחיר האמיתי של המשבר הנוכחי עוד רחוק מלהתברר.