הבנקים סוגרים את הברז: אלפי אמריקאים עלולים לאבד נקודות והטבות בכרטיסי האשראי

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

עבור חלק מהאמריקאים, זה כבר מזמן אינו תחביב. מדובר בפעילות שיטתית הדורשת מעקב אחרי מבצעים, ניהול מספר רב של כרטיסים, תכנון מועדי רכישות ומעקב אחר תנאי ההטבות. אבל כעת, כפי שחושף תחקיר חדש של הוול סטריט ג'ורנל, הבנקים הגדולים החליטו להקשות על המשחק.

צ'ייס, סיטי ואמריקן אקספרס מחמירים את הכללים המאפשרים לצבור נקודות ובונוסים, ומנסים לזהות לקוחות שלדעתם חוצים את הגבול בין שימוש לגיטימי בהטבות לבין ניצול שיטתי של התוכניות. במקרים מסוימים, התגובה כוללת שלילת נקודות, חסימת זכאות לבונוסים ואף סגירת חשבונות.

אחד המקרים הבולטים בתחקיר הוא של ג'ארד פרידמן, יוצר תוכן אמריקאי העוסק בנקודות אשראי ובתוכניות נאמנות, שלו יותר מ-200 אלף עוקבים ברשתות החברתיות. פרידמן פרסם שיטה שבאמצעותה, לטענתו, ניתן היה לקבל נקודות פיצוי מחברת צ'ייס בעקבות תקלה באתר למכירת כרטיסים למונדיאל.

לפי התחקיר, לאחר פרסום השיטה ביטלה צ'ייס שניים מכרטיסי האשראי שלו, בטענה לניצול לרעה של תוכנית הנקודות. המקרה המחיש את המתח שהולך וגובר בין הבנקים לבין קהילת חובבי ההטבות, המכונים בארצות הברית לעיתים "ציידי נקודות".

עבור חלק מהאמריקאים, זה כבר מזמן אינו תחביב. מדובר בפעילות שיטתית הדורשת מעקב אחרי מבצעים, ניהול מספר רב של כרטיסים, תכנון מועדי רכישות ומעקב אחר תנאי ההטבות. אבל כעת, כפי שחושף תחקיר חדש של הוול סטריט ג'ורנל, הבנקים הגדולים החליטו להקשות על המשחק.

מבחינת הבנקים, הבעיה אינה לקוח שמשתמש בנקודות שצבר כדי לרכוש כרטיס טיסה. זה בדיוק מה שתוכניות הנאמנות נועדו לעודד. הבעיה מתחילה, לטענתם, כאשר לקוחות מוצאים פרצות במבצעים, פותחים חשבונות רק לצורך קבלת הבונוס או מבצעים פעולות חוזרות שתכליתן היחידה היא להפיק הטבות בלי לנהל פעילות אשראי רגילה לאורך זמן.

הלקוחות המתוחכמים מציגים טענה אחרת. אם הבנק מציע בונוס של עשרות אלפי נקודות למי שמוציא סכום מסוים בתוך כמה חודשים, והלקוח עומד בתנאים, מדוע שהבנק יוכל לשלול ממנו את ההטבה? מבחינתם, מדובר בשימוש יעיל במערכת שהבנקים עצמם יצרו.

אבל החוזים שעליהם חותמים בעלי הכרטיסים מעניקים למנפיקים שיקול דעת רחב יחסית. תנאים רבים מאפשרים לבנק לבטל בונוסים, לחסום חשבונות או לשלול נקודות כאשר הוא סבור שהתרחש ניצול לרעה. התוצאה היא מערכת שבה גם צרכן משוכלל אינו תמיד יודע מראש איזו פעולה תיחשב לגיטימית ואיזו עלולה להוביל לסנקציות.

אחד הכללים המוכרים ביותר בתחום שייך לצ'ייס, שמפעילה זה שנים את מדיניות חמשת הכרטיסים ב-24 חודשים. לפי הכלל, המכונה בארצות הברית חמש על עשרים וארבע, לקוח שפתח חמישה כרטיסי אשראי או יותר בתקופה של שנתיים עלול להידחות כאשר יבקש כרטיס נוסף של הבנק. לצורך הספירה נחשבים בדרך כלל גם כרטיסים שהונפקו בידי בנקים אחרים.

המשמעות עבור מי שנהגו לפתוח כרטיסים בזה אחר זה כדי לקבל בונוסים היא הגבלה משמעותית על יכולתם להמשיך בשיטה. אדם שפתח מספר כרטיסים כדי לצבור נקודות לטיסות עלול לגלות שכרטיס חדש ומבוקש של צ'ייס אינו נגיש לו, גם אם דירוג האשראי שלו טוב והוא משלם את חשבונותיו בזמן.

במקביל, צ'ייס הרחיבה את המגבלות על קבלת בונוסים בכרטיסי ספיר, הנחשבים למבוקשים במיוחד בקרב נוסעים מתמידים. הזכאות לבונוס חדש מושפעת גם מהיסטוריית הכרטיסים וההטבות שקיבל הלקוח בעבר, ולא רק מעמידה בתנאי ההצטרפות הנוכחיים.

גם סיטי מצמצמת את האפשרות לקבל בונוס הצטרפות שוב ושוב. בחלק מכרטיסיה נדרשת תקופת המתנה של ארבע שנים בין בונוסים, ואילו בכרטיסים מסוימים ממשפחת סטראטה נוספו מגבלות מחמירות יותר, לרבות הגבלת זכאות לאורך חיי הלקוח.

השינוי הזה חשוב במיוחד לצרכנים שנהגו לבטל כרטיס לאחר שנה או שנתיים, להמתין תקופה מסוימת ואז לפתוח אותו מחדש כדי לקבל שוב את בונוס ההצטרפות.

אמריקן אקספרס נוקטת גישה אחרת, הכוללת גם מעקב פעיל אחר פעילות חריגה. החברה מפעילה צוות ייעודי לבדיקת תקינות השימוש בהטבות ולזיהוי מה שהיא מגדירה כדליפה של תגמולים, כלומר הטבות שניתנו בדרכים שלא תאמו את הכוונה המקורית של התוכנית.

בין היתר, החברה בוחנת דפוסים של פתיחת כרטיסים, קבלת בונוסים וניצול זיכויים. לקוח שמחזיק בכרטיס פרימיום עשוי לקבל זיכויים על רכישות בחנויות מסוימות, מסעדות, שירותי משלוחים או שירותים אחרים, אבל הזיכויים כפופים לתנאים ולעיתים אינם תקפים לרכישת כרטיסי מתנה.

גם כאן נוצר משחק מתמשך: הלקוחות מנסים למצוא כיצד למצות את מלוא ההטבות, והחברות משנות את התנאים כדי למנוע שימושים שלדעתן חורגים ממטרת ההטבה.

השינויים מורגשים במיוחד בכרטיסי היוקרה, שדמי החברות השנתיים שלהם יכולים להגיע למאות דולרים ואף להתקרב לאלף דולר. הבנקים מצדיקים את המחירים בהבטחה לשירותים משודרגים, כניסה לטרקליני נמלי תעופה, זיכויים ברשתות קמעונאיות וצבירת נקודות מואצת.

אלא שככל שדמי הכרטיס עולים, כך גובר הרצון של בעלי הכרטיסים להחזיר לעצמם את ההוצאה באמצעות ניצול מלא של ההטבות.

לדוגמה, בעלי כרטיס פלטינום של אמריקן אקספרס נדרשים כיום לעמוד בהוצאה שנתית של 75 אלף דולר כדי להכניס אורחים ללא תשלום לטרקלינים מסוימים. בעבר הגישה הייתה נדיבה יותר, והחמרת הכללים משקפת גם את רצונן של החברות לצמצם את העומס במתחמי האירוח בנמלי התעופה.

לישראלים החיים בארצות הברית יש לסיפור משמעות מיוחדת. רבים מהם טסים בקביעות לישראל, מבקרים קרובי משפחה באירופה או נוסעים לעיתים תכופות לצורכי עסקים. עבורם, נקודות אשראי אינן רק משחק פיננסי אלא דרך ממשית להפחית את עלויות הטיסה.

משפחה ישראלית בלוס אנג'לס המוציאה מדי שנה אלפי דולרים על כרטיסי טיסה עשויה להשתמש בנקודות כדי לשדרג מחלקת טיסה, להזמין לינה במלון או לממן חלק מהנסיעה. אבל מי שמתבססים על בונוסים חוזרים כדי לצבור במהירות נקודות צריכים כעת לבדוק היטב את התנאים לפני הגשת בקשה לכרטיס חדש.

חשוב להבחין בין שני סוגי פעילות. צבירת נקודות באמצעות רכישות רגילות, תשלום חשבונות ושימוש יומיומי בכרטיס אינה עומדת כשלעצמה במוקד המאבק. הבנקים ממשיכים לעודד פעילות כזאת, משום שהיא מייצרת להם הכנסות מעמלות ומחזקת את נאמנות הלקוחות.

המחלוקת מתמקדת בעיקר בדרכים שבהן חלק מהמשתמשים מצליחים למקסם בונוסים והטבות, לעיתים באמצעות פתיחת כרטיסים רבים, ביטולם לאחר קבלת התגמול או ניצול פרצות בתנאים.

עם זאת, כל בנק וכל תוכנית מפעילים כללים שונים, ולא כל פעולה כזאת נחשבת בהכרח להפרת תנאים. לכן גם אין בסיס לקבוע שכל מי שפותח מספר כרטיסים או מנצל בונוסים רבים פועל בניגוד לכללים.

הסיכון עבור הלקוחות אינו מסתיים באובדן הנקודות. פתיחת כרטיסים רבים בתקופה קצרה עלולה להשפיע גם על דירוג האשראי, בעיקר כאשר מתווספות בדיקות אשראי חדשות או משתנה הגיל הממוצע של החשבונות. סגירת כרטיסים יכולה להשפיע על שיעור ניצול מסגרת האשראי, ובמקרים מסוימים התנהלות כזאת עלולה להקשות על קבלת הלוואה או משכנתה.

בנוסף, מי שמשלם ריבית גבוהה על יתרות בכרטיסי אשראי עלול לגלות שכל ההטבות שצבר אינן מפצות על ההוצאה. כמה טיסות או לילות במלון אינם בהכרח משתלמים אם הדרך להשגתם כרוכה בחוב יקר.

מבחינה עסקית, הבנקים נמצאים בפני דילמה. מצד אחד, תוכניות הנקודות הן אחד מכלי השיווק החשובים ביותר שלהן. הן מושכות לקוחות בעלי הכנסה גבוהה, מעודדות שימוש בכרטיסים ומשמרות קשר ארוך טווח עם לקוחות רווחיים.

מצד שני, ככל שהלקוחות לומדים כיצד למקסם את ההטבות, כך גדלה העלות של התוכניות עבור המנפיקים. הבנקים רוצים להמשיך להציע בונוסים אטרקטיביים, אבל אינם מעוניינים שכל לקוח יצליח להפיק מהם ערך גבוה יותר מזה שתוכנן.

הבעיה היא שהידוק הכללים עלול לפגוע גם בתפיסת ההוגנות של התוכניות. לקוח ששילם דמי חבר שנתיים גבוהים, צבר נקודות בהתאם לתנאים ואז גילה שהבנק אינו מוכן להעניק לו בונוס נוסף או שביטל את חשבונו, עשוי להרגיש שההבטחות השיווקיות אינן תואמות את המציאות.

קהילות חובבי הנקודות, שפועלות בפורומים, בקבוצות פייסבוק, בערוצי יוטיוב ובאתרים ייעודיים, ממשיכות לשתף שיטות חדשות לצבירת תגמולים. כל שינוי מצד הבנקים מוביל במהירות לדיונים ולניסיונות להבין כיצד ניתן להמשיך ליהנות מההטבות במסגרת התנאים החדשים.

זו מלחמת חתול ועכבר שבה שני הצדדים לומדים זה את צעדיו של האחר. הבנקים מעדכנים את החוקים, והלקוחות לומדים אותם מחדש.

עבור הצרכן האמריקאי הרגיל, המסקנה המעשית פשוטה: לפני פתיחת כרטיס חדש כדאי לבדוק אם בונוס ההצטרפות אכן זמין, מהן מגבלות הזכאות, כמה עולים דמי החבר ואילו הטבות ניתן לנצל בפועל. מי שמחזיקים במספר כרטיסים צריכים גם לעקוב אחרי מועדי חידוש והתחייבויות הוצאה, ולא להניח שכל מבצע שהיה זמין בעבר יהיה זמין גם בעתיד.

בשורה התחתונה, הבנקים אינם מבטלים את עולם הנקודות. להפך, הם ממשיכים להתחרות על הלקוחות באמצעות הבטחות לטיסות, מלונות וחוויות יוקרה. אבל התקופה שבה אפשר היה לעבור בקלות יחסית מכרטיס לכרטיס ולצבור שוב ושוב בונוסים גדולים הופכת למורכבת יותר.

במשך שנים לימדו הבנקים את האמריקאים לרדוף אחרי נקודות. כעת הם מגלים שיש לקוחות שלמדו את המשחק טוב מדי לטעמם - ומחליטים לשנות את החוקים.