השעון מתקתק: ארה״ב וישראל נערכות למכת מחץ על איראן

וושינגטון וירושלים נערכות לאפשרות של אחת ממערכות התקיפה הנרחבות ביותר מאז פרוץ העימות עם איראן. על פי דיווחים של רשת סי־בי־אס והעיתון וול סטריט ג'ורנל, כבר בסוף השבוע עשויים להתחיל גלי תקיפה נגד תחנות כוח, בתי זיקוק ומתקני אנרגיה מרכזיים ברחבי הרפובליקה האסלאמית. אם התוכנית תצא לפועל, היא תסמן הסלמה משמעותית במלחמה המתנהלת מאז סוף פברואר ותפגע באחד ממוקדי הכוח האסטרטגיים החשובים ביותר של המשטר האיראני.

לפי הדיווחים, הנשיא דונלד טראמפ כבר אישר לצבא האמריקאי גל תקיפות חדש שנועד להגביר את הלחץ על טהרן. במקביל מתנהל תיאום ביטחוני שוטף עם ישראל, אף שבירושלים מדגישים באופן רשמי כי לא התקבלה בקשה להצטרף למבצע. עצם ההיערכות המשותפת והיקף היעדים שנבחנים מעידים על שינוי משמעותי במדרגת הלחץ שמפעילות וושינגטון וירושלים על המשטר האיראני.

בישיבת הקבינט שנערכה בקמפ דייוויד ביום שישי לא הסתיר טראמפ את כוונותיו. "נכה בהם חזק מאוד", אמר לכתבים. לדבריו, "בשלב מסוים הם יגידו שפשוט אי אפשר לעמוד בזה יותר". כשנשאל אם עדיין קיימת אפשרות לחידוש המגעים הדיפלומטיים עם איראן, השיב בקצרה: "אנחנו פשוט רוצים לנצח".

במהלך ביקורו האחרון בוושינגטון הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא טראמפ כמה חלופות להמשך הלחימה, ובהן הרחבת התקיפות נגד תשתיות אסטרטגיות וצירי אספקה. נתניהו נפגש גם עם שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת'.

על פי וול סטריט ג'ורנל, בבית הלבן אף התקיים דיון בשאלה אם לסיים את המבצע לפני פתיחת השווקים הפיננסיים ביום שני, כדי לצמצם את הזעזוע בשווקים העולמיים. עם זאת, טרם התקבלה החלטה לגבי משך הפעילות הצבאית, והאפשרות למבצע שיימשך כמה ימים עדיין נמצאת על הפרק.

דוברת הבית הלבן, קרוליין לויט, מסרה כי "כפי שאמר הנשיא, ארצות הברית תנצח, ואיראן לא תשיג נשק גרעיני בתקופת כהונתו". דובר הפנטגון, שון פרנל, הוסיף כי משרד ההגנה האמריקאי "מוכן לבצע את הנחיות הנשיא בכל רגע".

לפי מקורות המעורים בתכנון, יעדי התקיפה כוללים תחנות כוח, בתי זיקוק ותשתיות אנרגיה חיוניות. בכירים אמריקאים לשעבר הסבירו כי מטרת המהלך היא לשבש את יכולת המשטר האיראני להפעיל את מערכות המדינה, לפגוע בלוגיסטיקה הצבאית ולהקשות על אספקת שירותים חיוניים. בין האפשרויות שנבחנו אף עלתה האפשרות לניתוק אספקת החשמל לטהרן, אם כי טרם התקבלה החלטה בנושא.

מדובר בהמשך ישיר לאיומיו של טראמפ מהשבוע שעבר, כאשר כתב ברשת טרות' סושיאל כי כל מתקפה איראנית על כלי שיט במצר הורמוז תיענה בהפצצת גשרים או מתקני אנרגיה באיראן. מאז תחילת הלחימה כבר תקפה ארצות הברית תשתיות בעלות שימוש אזרחי וצבאי גם יחד.

בישראל שומרים בינתיים על מסרים זהירים. גורם רשמי אמר לרשת סי־בי־אס כי ישראל אינה מכירה החלטה אמריקאית על חידוש פעילות צבאית רחבת היקף ולא התבקשה להשתתף בתקיפות. עם זאת, גורמים מדיניים מעריכים כי ההצהרות הפומביות אינן משקפות בהכרח את עומק התיאום הביטחוני בין המדינות.

שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר בעבר כי ישראל מעוניינת לתקוף את מתקני האנרגיה של איראן, אך ארצות הברית לא אישרה זאת באותה עת. הדיווחים האחרונים מעלים את האפשרות שהעמדה האמריקאית השתנתה. במהלך ביקורו האחרון בוושינגטון הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא טראמפ כמה חלופות להמשך הלחימה, ובהן הרחבת התקיפות נגד תשתיות אסטרטגיות וצירי אספקה. נתניהו נפגש גם עם שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת'.

להיערכות הצבאית יש כבר השפעה כלכלית. מחיר הנפט האמריקאי מסוג WTI זינק ביום שישי אל מעל ל־86 דולר לחבית, נתון שעלול להתגלגל במהירות לעלייה במחירי הדלק, ההובלה והסחורות בארצות הברית. עבור מיליוני ישראלים החיים בארצות הברית מדובר בהתייקרויות שעשויות להיות מורגשות כמעט בכל תחום – מהוצאות הדלק ועד עלויות השיפוצים, ההובלה והמזון.

במקביל גובר גם הלחץ הפוליטי על הבית הלבן. על פי הדיווחים, חלק מיועציו הפוליטיים של טראמפ הביעו הסתייגות מהרחבת המערכה בשל החשש מהשפעתה על הכלכלה האמריקאית, במיוחד חודשים ספורים לפני בחירות האמצע. במקביל ממשיכה איראן להגיב באמצעות שיגור כטב"מים לעבר מתקנים אמריקאיים באזור וטענות לפגיעה במכליות במצר הורמוז.

לדברי טראמפ, גם מתקפת רקטות איראנית שסוכלה לא תישאר ללא מענה. "הם ירו חמש רקטות, כולן יורטו – אבל הם בכל זאת ירו, ועכשיו הגיע תורנו", אמר.

כעת השאלה המרכזית כבר אינה אם תצא לדרך מתקפה רחבת היקף, אלא מתי בדיוק היא תחל, עד כמה תהיה עוצמתה, ומה יהיו המחירים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים שישלמו איראן, ארצות הברית, ישראל והעולם כולו.