
לפי נתוני American Time Use Survey, בשנת 2025 רק 30% מהאמריקאים הקדישו זמן ביום ממוצע למפגשים או לשיחות עם אחרים, לעומת 38% בשנת 2015. גם הזמן הממוצע שהוקדש לפעילות חברתית ירד בתוך עשור מ-41 דקות ל-35 דקות ביום. באותה תקופה, הזמן הפנוי שהוקדש למשחקים, מחשב ורשתות חברתיות עלה מ-25 ל-37 דקות ביום.
אצל בני 15 עד 19 התמונה בולטת עוד יותר: הם מבלים בממוצע כשעה וחצי ביום מול מחשב או טלפון - יותר מכל קבוצת גיל אחרת שנבדקה. וויליאם צ'ופיק, פרופסור לפסיכולוגיה ומדען נתונים באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, אומר שבני דור ה-Z מתקשים היום יותר ליצור קשרים חברתיים בקלות.

חיי החברה של האמריקאים ממשיכים להצטמצם
לדבריו, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הקורונה. רבים מבני הדור הזה עברו את גיל ההתבגרות או את תחילת חייהם הבוגרים בזמן הסגרים, דווקא בשנים שבהן לומדים איך להכיר אנשים, לבנות חברויות ולהבין מה מתאים לנו. "אי אפשר לקבל את השנים האלה בחזרה, ואי אפשר פשוט להשלים עליהן", אמר צ'ופיק, שהוסיף כי גם חוסר היציבות הכלכלי של אותה תקופה השפיע.
הירידה במפגשים חברתיים בתקופת הקורונה הורגשה בכל הגילים, אבל לדברי צ'ופיק, אצל חלק מבני דור ה-Z נוצר גם קושי מתמשך יותר להתקרב לאחרים ולחזור להרגלים חברתיים. מחקרים נוספים מצאו שבני הדור הזה גם מקיימים פחות יחסי מין ושותים פחות אלכוהול בהשוואה לדורות קודמים כשהיו באותו גיל.
אבל הקורונה היא לא כל הסיפור. צ'ופיק מצביע גם על כך שיש היום פחות מפגשים ספונטניים ופחות מקומות שבהם אפשר פשוט לשבת עם חברים בלי להוציא הרבה כסף. לדבריו, המקומות האלה עדיין קיימים, אבל יש פחות מהם, ובמקביל יוקר המחיה הופך גם מפגש חברתי פשוט לפחות נגיש.
גם המעבר לתקשורת דרך מסכים משפיע, לדבריו, על הכישורים החברתיים עצמם. צעירים מקבלים פחות הזדמנויות לתרגל הקשבה, לפתור אי-הסכמות פנים אל פנים או פשוט לקבוע עם מישהו ולהגיע. ובכל זאת, צ'ופיק מדגיש שהרצון בקשר לא נעלם: במחקרים שלו צעירים הראו "רעב" אמיתי לקשרים משמעותיים, ותרגול של מיומנויות חברתיות בסיסיות עזר להם ליצור חברויות ולהרגיש טוב יותר. ממצאים ראשוניים על דור האלפא אף מעודדים אותו, משום שלדבריו הם דווקא מראים רצון חזק להיפגש ולהיות בחברה.