Hebrew News - איחור של 132 שנה: החזיר מגזין לספרייה וניצל מקנס של 12 אלף דולר

יש אנשים שמחזירים ספר לספרייה באיחור של שבוע, אחרים מגלים אותו בבית אחרי כמה חודשים. ג'ון הנסון מניו המפשייר הגיע לאחרונה לספרייה הציבורית בקונקורד עם פריט שהיה קשה קצת יותר להסביר: גיליון של מגזין שהושאל מהספרייה בשנת 1894 – והוחזר 132 שנה מאוחר יותר.

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

המספר המדויק כמעט בלתי נתפס: 48,220 ימים באיחור. אילו הייתה הספרייה ממשיכה לגבות את הקנסות הרגילים שלה, החשבון התיאורטי היה מגיע ל־12,055 דולר. אלא שהנסון בחר, במקרה או שלא במקרה, את הרגע המושלם להחזיר את החוב העתיק ביותר שלו לספרייה.

הפריט הוא גיליון ספטמבר 1894 של "The Century Illustrated Monthly Magazine", כתב עת אמריקאי חשוב בתקופתו ששילב ספרות, היסטוריה ואקטואליה ופרסם במהלך שנותיו גם יצירות של סופרים בולטים כמו מארק טוויין והנרי ג'יימס. לפי הסימון שנותר עליו, הקורא המקורי הורשה להחזיק אותו במשך שבוע אחד בלבד. השבוע הזה התארך מעט.

הנסון, בן 84, סיפר כי גם הוא אינו יודע מי בדיוק שאל את המגזין. הוא מצא אותו בין חפציו כשעבר דירה בשנת 1966, כלומר גם אז הפרסום כבר היה באיחור של יותר מ־70 שנה. מאז הוא נשאר ברשותו במשך עשרות שנים.

גם הניסיון לפתור את התעלומה המשפחתית לא עזר. לדבריו, להוריו לא היו כרטיסי קורא בספרייה בקונקורד. אשתו המנוחה, קרול, אמנם הייתה קוראת נלהבת והשתמשה בספרייה לעיתים קרובות, אבל הנסון משוכנע שהיא לא הייתה משאירה אצלה פריט מושאל במשך עשרות שנים. האפשרויות שנותרו כוללות מתנה שקיבל ממישהו או פריט שאסף בשלב כלשהו מערימת ספרים שחולקו בחינם. את התשובה האמיתית, ככל הנראה, כבר לא יהיה אפשר לדעת.

מה שגרם לו סוף סוף לעשות מעשה היה שינוי במדיניות הספרייה. הספרייה הציבורית של קונקורד פתחה ב־1 בספטמבר בניסוי בן שנה שבו הוקפאו קנסות על פריטים שמוחזרים באיחור. המטרה היא לבדוק האם ביטול החשש מקנסות יעודד תושבים לחזור להשתמש בשירותי הספרייה ולהחזיר פריטים שנשארו אצלם זמן רב.

הנסון קרא בעיתון המקומי על הקפאת הקנסות והבין שזה כנראה הזמן המתאים להגיע עם המגזין העתיק.

גם הספרנים לא היו מוכנים למה שיצא מהתיק שלו. ג'ניפר נידהם, הארכיונאית ורכזת הפעילות הקהילתית של הספרייה, סיפרה כי הנסון הודיע לה שיש ברשותו פריט להחזיר ושכנראה מעולם לא ראתה משהו דומה. היא הניחה שמדובר בספר משנות ה־80, ה־90 או אולי מתחילת שנות האלפיים. ואז הוא הוציא גיליון מהמאה ה־19.

למעשה, כאשר המגזין הושאל, הספרייה עצמה הייתה מוסד צעיר. הספרייה הציבורית של קונקורד נוסדה ב־1873, כך שהיא פעלה רק כ־21 שנה כאשר מישהו נכנס אליה בשנת 1894 ויצא עם הגיליון.

אמריקה של אותה שנה נראתה אחרת לחלוטין. גרובר קליבלנד היה נשיא ארצות הברית, המכונית עדיין הייתה חידוש נדיר, והאחים רייט היו רחוקים כמעט עשור מהטיסה הממונעת הראשונה שלהם. מדינת יוטה אפילו עדיין לא הייתה חלק מארצות הברית – היא הצטרפה לאיחוד רק ב־1896.

גם תוכנו של הגיליון הפך עם השנים למסמך היסטורי בפני עצמו. בין הנושאים המופיעים בו נמצאים דיונים על חשיבותם של מגרשי משחקים לילדים בבתי ספר עירוניים, לצד פרסומות וטקסטים שמספקים הצצה לחיי היומיום בארצות הברית בסוף המאה ה־19.

והקנס? הוא נשאר רק מספר משעשע על הנייר. לפי חישובי הספרייה, 48,220 ימי האיחור היו יכולים להסתכם ב־12,055 דולר. אלא שבזכות הקפאת הקנסות הזמנית, הנסון לא נדרש לשלם את הסכום. הספרייה עדיין עשויה לגבות תשלום על פריטים שאבדו או ניזוקו, והמדיניות כוללת מגבלות במקרים שבהם לקורא יש יותר מחמישה פריטים שלא הוחזרו – אבל המגזין בן 132 השנים חזר בדיוק בחלון הנכון.

הספרייה, מצדה, כבר הבהירה דבר אחד: אף אחד לא יקבל הזדמנות לשאול אותו שוב.

בשל גילו ומצבו, גיליון 1894 לא יחזור למדפי ההשאלה. אנשי הספרייה שוקלים להעביר אותו ל"חדר קונקורד", שבו נשמרים חומרים היסטוריים הקשורים לעיר. אחרי מסע של יותר ממאה שנה מחוץ לספרייה, הוא עשוי להפוך מפריט להשאלה לפריט ארכיוני.

ויש אולי גם לקח שימושי לכל מי שמחזיק בבית ספר ספרייה ישן ולא מעז להחזיר אותו בגלל המבוכה: קשה מאוד להתחרות באיחור של 48,220 ימים.