דרום קליפורניה: שישה כרטיסים, שישה מיליונרים - שלושה מהזוכים החדשים גירדו את מזלם בלוס אנג'לס

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

בין הזוכים שעליהם דווח נמצאים סרג'יו פלורס, שרכש את הכרטיס ב-Johnnie's Market בלוס אנג'לס; הילאריו קנילאו, שקנה את שלו ב-Seafood City בקרסון; וסרג'יו אורגל, שהכרטיס שלו נמכר בתחנת G&M Oil בפומונה. הזוכים האחרים רכשו את הכרטיסים בסטוקטון, בדוס פאלוס ובנשיונל סיטי, ליד סן דייגו.

הרשימה הזו מספרת משהו גם על העסק שמאחורי הזכיות. המקומות שבהם נמכרו הכרטיסים אינם בתי קזינו נוצצים או מועדוני יוקרה. אלה סופרמרקטים, מכולות ותחנות דלק — בדיוק המקומות שבהם הפכה קניית כרטיס גירוד לעוד פעולה יומיומית כמעט כמו קניית קפה או מילוי מכל הדלק.

בין הזוכים שעליהם דווח נמצאים סרג'יו פלורס, שרכש את הכרטיס ב-Johnnie's Market בלוס אנג'לס; הילאריו קנילאו, שקנה את שלו ב-Seafood City בקרסון; וסרג'יו אורגל, שהכרטיס שלו נמכר בתחנת G&M Oil בפומונה. הזוכים האחרים רכשו את הכרטיסים בסטוקטון, בדוס פאלוס ובנשיונל סיטי, ליד סן דייגו.

"Money Mania" עולה 10 דולר ומציע עד 20 הזדמנויות לזכייה בכרטיס אחד, יחד עם מכפילים של פי 2, 5, 10, 20 או 50. הפרס הגדול הוא מיליון דולר. לפי הנתונים הרשמיים של מפעל הפיס, הסיכוי לזכות בפרס כלשהו הוא 1 ל-3.42. הסיכוי לזכות בפרס כספי, בנפרד מכרטיס חינם, עומד על כ-1 ל-3.96.

המספר שנשמע הרבה פחות מזמין נמצא בקצה השני של הטבלה: הסיכוי המקורי לזכות במיליון דולר הוא בערך 1 ל-1.95 מיליון. כלומר, התחושה של "אני כמעט תמיד מקבל משהו" אינה דומה כלל לסיכוי להגיע לפרס שבגללו הכרטיס מופיע בכותרות.

וזה בדיוק הכוח של כרטיסי הגירוד. בניגוד ללוטו המסורתי, שבו הקונה ממתין שעות או ימים להגרלה, כאן התוצאה מגיעה בתוך שניות. גירוד, זכייה קטנה, עוד כרטיס. לעיתים מדובר ב-10 או 15 דולר בלבד, לעיתים בכרטיס חינם — אבל עצם התדירות שבה השחקן רואה את המילה "זכית" היא חלק מהקסם הכלכלי של המוצר.

והקסם עובד היטב.

בשנת הכספים 2024–2025 מכר מפעל הפיס של קליפורניה כרטיסים בהיקף של כמעט 9 מיליארד דולר. מתוך הסכום הזה, כרטיסי הגירוד לבדם הכניסו כמעט 6.9 מיליארד דולר והיוו כ-77% מכלל המכירות. במילים אחרות, לא פאוורבול, לא מגה מיליונס ולא חלומות על ג'קפוט של מיליארד דולר הם המנוע המרכזי של הלוטו הגדול ביותר בארה"ב — אלא הכרטיסים הקטנים שמונחים ליד הקופה.

בשנים האחרונות הלכה התעשייה גם לכיוון של כרטיסים יקרים יותר. לצד משחקים של דולר, 5 ו-10 דולר, מציעה קליפורניה כיום גם כרטיסים של 20, 30 ואפילו 40 דולר. המחיר הגבוה מאפשר להציע פרסים גדולים יותר ושיעורי החזר גבוהים יותר, אבל גם הופך רכישה ספונטנית אחת להוצאה שיכולה להגיע לעשרות ואף מאות דולרים בתוך דקות.

מפעל הפיס מדגיש בכל הזדמנות את הצד השני של המשוואה: החינוך הציבורי. מאז שהחל לפעול ב-1985 הוא העביר יותר מ-48 מיליארד דולר לבתי הספר ולמוסדות החינוך הציבוריים של קליפורניה. בשנת הכספים 2024–2025 לבדה הסתכמה ההעברה ביותר מ-1.9 מיליארד דולר.

זה סכום עצום בכל קנה מידה — אבל קטן בהרבה מכפי שהמסר "כשאתה משחק, התלמידים מרוויחים" עלול לגרום לציבור לחשוב.

תקציב החינוך הציבורי בקליפורניה גדול בהרבה. ב-2026–2027 צפוי המימון הכולל של בתי הספר מגן חובה ועד כיתה י"ב לעבור את 150 מיליארד הדולר, בעוד חלקו של הלוטו עומד על פחות משני מיליארד. בפועל, מדובר בערך באחוז אחד מכלל מימון מערכת החינוך.

גם מפעל הפיס עצמו אינו מסתיר זאת. הוא מגדיר את הכסף כ"מימון משלים", ולא כמקור שאמור להחליף את תקציבי המדינה והרשויות המקומיות. היתרון מבחינת בתי הספר הוא שחלק ניכר מהכסף גמיש יחסית ויכול לשמש לציוד, תוכניות, טכנולוגיה, הכשרת מורים והוצאות שבתקציבים רגילים קשה יותר לממן.

אבל התמונה החשבונאית פשוטה: מתוך כמעט תשעה מיליארד דולר שהציבור מוציא בשנה על הלוטו, מעט יותר מחמישית מגיע לחינוך. רוב הכסף חוזר לשחקנים כפרסים, וחלק נוסף משמש עמלות לקמעונאים, הפעלת המערכת והוצאות אחרות.

ומכאן עולה גם השאלה החברתית שהלוטו מלווה מאז לידתו: מי קונה את הכרטיסים האלה.

חוקרים ומבקרים של הגרלות מדינתיות מצביעים כבר שנים על כך שמשקי בית בעלי הכנסה נמוכה נוטים להוציא על הגרלות שיעור גבוה יותר מהכנסתם לעומת משפחות מבוססות. לכן יש מי שמתארים את הלוטו כמעין מס רגרסיבי מרצון — כזה שאיש אינו חייב לשלם, אבל מי שמשלם אותו הם לעיתים קרובות דווקא האנשים שהכי זקוקים לכסף.

אין כמובן דרך להסיק דבר על מצבם הכלכלי של ששת הזוכים החדשים רק לפי המקום שבו קנו כרטיס. אבל מפת נקודות המכירה — מכולות שכונתיות, סופרמרקטים ותחנות דלק — ממחישה עד כמה ההימור נטמע בשגרת החיים הרגילה.

העיתוי הכלכלי הופך את הפיתוי לחזק עוד יותר. השבוע עמדה הריבית הממוצעת על משכנתה קבועה ל-30 שנה בארה"ב על 7.03%, לעומת 6.95% שבוע קודם ו-6.30% לפני שנה. עבור מיליוני אמריקאים, הדרך המסורתית לביטחון כלכלי — רכישת בית, בניית חסכונות והתקדמות הדרגתית — נעשתה יקרה וקשה יותר.

מול המציאות הזאת, מיליון דולר תמורת כרטיס של עשרה נשמעים כמו קיצור הדרך המושלם.

אלא שגם מיליון דולר על הכרטיס אינם מיליון דולר בכיס. קליפורניה אינה מטילה מס הכנסה מדינתי על זכיות בלוטו של המדינה, אך מס ההכנסה הפדרלי בהחלט חל עליהן. על זכיות גדולות מתבצע בדרך כלל ניכוי פדרלי ראשוני של 24%, והחשבון הסופי תלוי בכלל הכנסתו של הזוכה ועשוי להגיע לשיעור המס השולי הגבוה ביותר.

כך שגם אחרי הזכייה, הסכום בפועל יכול להיות נמוך במאות אלפי דולרים מהמספר הענק שמודפס על הכרטיס.

ועדיין, קשה לזלזל ברגע שבו עשרה דולרים הופכים למיליון. עבור שישה אנשים, אותו רגע כבר קרה. עבור מיליוני אחרים, הוא הסיבה לקנות את הכרטיס הבא.

וזה אולי הסיפור האמיתי של "Money Mania": לא ששת המיליונרים שמופיעים בהודעה לעיתונות, אלא מיליוני הכרטיסים שנמכרים כדי לייצר אותם. קליפורניה בנתה תעשייה של כמעט שבעה מיליארד דולר בשנה על פעולה שנמשכת כמה שניות — לגרד שכבה כסופה ולראות אם הפעם החיים השתנו.