
קבוצה קטנה של מפגינים פרו-ישראלים נכנסה ביום שלישי בערב לחנות Book Culture ברחוב 112 במורנינגסייד הייטס, שני רחובות בלבד מאוניברסיטת קולומביה. הם הגיעו עם מגפון, שלט ודגל גדול המשלב את דגלי ישראל וארה"ב.
"זיוניסט ג'וז אר היר" - "היהודים הציונים כאן" - הכריז רוס גליק במגפון עם כניסתו לחנות.
"אנחנו נגד האינתיפאדה", הוא הוסיף.

"זיוניסט ג'וז אר היר" - "היהודים הציונים כאן" - הכריז רוס גליק במגפון עם כניסתו לחנות. "אנחנו נגד האינתיפאדה", הוא הוסיף.
המחאה התרחשה זמן קצר לפני תחילת אירוע ההשקה של ספרו החדש של חליל, "No Land to Stand On: Notes from Detention", שיצא השבוע ומתאר את דרכו ממחנה פליטים פלסטיני בסוריה, דרך לימודיו והמחאה בקולומביה ועד למעצרו בידי רשויות ההגירה האמריקניות.
האירוע היה סולד אאוט. על פי חנות הספרים, כל הכרטיסים נמכרו מראש.
חליל היה אמור לשוחח במקום עם עורך הדין ופעיל זכויות האדם סטיבן דונציגר. אבל עוד לפני שהשיחה החלה, הפוקוס עבר אל המפגינים.
אנשי החנות ניסו להוציא אותם מהמקום. לפי תיאור האירוע ב-Forward, בשלב מסוים התפתח גם עימות פיזי בין אחד המפגינים לבין עובד החנות.
הסצנה הפכה חריגה עוד יותר כאשר אדם נוסף התערב בוויכוח.
זה היה הישראלי שערך את ספרו של חליל.
רוני גלבפיש, עורך ישראלי שהיה מעורב בעריכת המהדורה, התעמת עם המפגינים והבהיר להם כי הוא עצמו ישראלי - אך אינו מסכים עם הדרך שבה בחרו למחות.
כך נוצרה בתוך דקות סיטואציה כמעט סוריאליסטית: מפגינים פרו-ישראלים שנכנסו להשקת ספרו של אחד הפעילים הפלסטינים המוכרים ביותר בארה"ב, ומולם ישראלי שהיה שותף בהוצאת הספר לאור.
העימות לא היה מקרי.
חליל הפך בשנתיים האחרונות לאחד השמות המזוהים ביותר עם גל המחאות נגד ישראל בקמפוסים האמריקניים.
הוא הגיע לארה"ב ב-2022 כדי ללמוד בבית הספר לעניינים בינלאומיים וציבוריים של אוניברסיטת קולומביה, ובהמשך הפך לדמות מרכזית במחאות הפרו-פלסטיניות בקמפוס לאחר טבח 7 באוקטובר והמלחמה בעזה.
חליל, שנולד במחנה פליטים פלסטיני בסוריה ומחזיק באזרחות אלג'יראית, היה סטודנט לתואר שני בקולומביה. הוא לא היה רק אחד המשתתפים בהפגנות - הוא שימש גם כדובר וכמתווך מטעם קבוצות הסטודנטים מול הנהלת האוניברסיטה.
במרץ 2025 הוא נעצר בידי סוכני הגירה בביתו בניו יורק.
המעצר הפך אותו כמעט בן לילה מדמות מוכרת בעיקר בקמפוס לסיפור חדשותי ארצי.
חליל היה אז תושב קבע חוקי בארה"ב ונשוי לאזרחית אמריקנית שהייתה בהיריון. הוא הועבר למתקן מעצר של רשויות ההגירה בלואיזיאנה, שם שהה 104 ימים ואף החמיץ את לידת בנו.
ממשל טראמפ טען כי פעילותו והשתתפותו במחאות פגעו באינטרסים של מדיניות החוץ האמריקנית וקידמו סביבה עוינת לסטודנטים יהודים. עורכי דינו טענו מנגד שהממשל ניסה לגרש תושב חוקי בגלל עמדות פוליטיות שהשמיע במסגרת חופש הביטוי.
המקרה הפך למאבק משפטי וציבורי גדול סביב השאלה עד כמה יכולה הממשלה להשתמש בסמכויות ההגירה שלה נגד תושב קבע בגלל פעילות פוליטית.
ביוני 2025 שוחרר חליל ממעצר.
אבל העימות סביבו לא הסתיים.
בספר החדש, בן 208 עמודים, חליל חוזר אל הטענות שהפכו אותו לדמות כל כך שנויה במחלוקת בקרב יהודים וישראלים בארה"ב.
הוא דוחה את הטענה שהמחאה בקולומביה הייתה אנטישמית וטוען שהשימוש במונח אנטישמיות נועד לעיתים להשתיק ביקורת על ישראל.
חליל מגדיר את עצמו כאנטי-ציוני. הוא טוען כי התנגדות להגדרה העצמית של העם היהודי בארץ אינה כשלעצמה אנטישמיות.
בספר הוא גם חוזר וטוען כי אינו תומך בחמאס.
עם זאת, בראיון קודם ל-Forward הוא עורר ביקורת כאשר אמר שאינו בטוח אם חמאס כיוון לפגיעה באזרחים ב-7 באוקטובר - אף שהרג מכוון של אזרחים וחטיפתם במהלך המתקפה תועדו בהרחבה.
בספר מפנה חליל גם אצבע מאשימה כלפי ישראלים וסטודנטים פרו-ישראלים בקולומביה. הוא טוען כי דווקא גורמים פרו-ישראלים וציוניים היו אחראים בחלק מהמקרים לפרובוקציות, להטרדת סטודנטים פלסטינים ולעימותים פיזיים.
הוא תוקף גם את הקשרים של קולומביה עם ישראל, ובמיוחד את המרכז של האוניברסיטה בתל אביב ואת תוכנית התואר המשותפת שלה עם אוניברסיטת תל אביב.
לדבריו, העובדה שחלק מהסטודנטים הישראלים בתוכנית שירתו בצה"ל גרמה לו לחשוב שאילו היה פוגש אותם בשטחים הפלסטיניים, הם היו עלולים להיות חיילים במחסום או להשתתף בפעילות צבאית נגד פלסטינים.
אלה בדיוק העמדות שהפכו את אירוע ההשקה שלו למטרה כמעט מתבקשת למחאה פרו-ישראלית.
המיקום עצמו הוסיף לסמליות.
Book Culture נמצאת ברחוב 112 מערב, במרחק הליכה קצר מאוד מקמפוס קולומביה - אותו אזור שבו התרחשו חלק מהעימותים החריפים ביותר סביב ישראל מאז 7 באוקטובר.
המחאה של יום שלישי הייתה קטנה במספר המשתתפים, אבל מתוכננת היטב מבחינה חזותית.
המגפון, השלט והדגל הישראלי-אמריקני הגדול הבטיחו שאי אפשר יהיה להתעלם ממנה.
הקריאה "היהודים הציונים כאן" נועדה, לדברי המפגינים, להבהיר שהם אינם מוכנים לקבל את הטענה שלפיה ההתנגדות לציונות מנותקת מהקהילה היהודית.
מנגד, אנשי החנות והמשתתפים באירוע ראו בכניסה למקום הפרעה לאירוע פרטי שכרטיסיו נמכרו מראש.
כאשר עובד בחנות ניסה להתערב ולהוציא את המפגינים, המצב הידרדר למגע פיזי. לפי הדיווח, לא מדובר היה בקטטה רחבת היקף ולא דווח על פציעות משמעותיות או מעצרים.
בסופו של דבר המפגינים הוצאו והאירוע התקיים.
אבל דווקא ההפרעה הקצרה סיפקה תמונה כמעט מושלמת של הקרע שמלווה את חליל מאז הפך לפנים של מחאת קולומביה.
מצד אחד - פעיל פלסטיני שמציג את עצמו כקורבן של ניסיון ממשלתי להשתיק התנגדות למדיניות ישראל.
מהצד השני - יהודים וישראלים הטוענים שהשיח שהוא מייצג הפך את הקמפוסים והמרחב הציבורי למקום עוין עבור מי שמזדהים כציונים.
ובאמצע, באופן כמעט בלתי צפוי, עמד ישראלי שעזר לערוך את הספר של חליל והתעמת דווקא עם המפגינים שהגיעו עם דגל ישראל.
השקת הספר נמשכה לאחר שהמחאה הסתיימה.
אבל כמה דקות של צעקות בתוך חנות ספרים קטנה ליד קולומביה הספיקו כדי להחזיר לרחובות מנהטן את אותו ויכוח שלא עזב את האוניברסיטה מאז 7 באוקטובר - רק שהפעם, במקום מאהל על הדשא, זירת העימות הייתה בין מדפי הספרים.