מול קהל יהודי בלוס אנג'לס: ראמאן התעקשה - בעזה מתרחש רצח עם

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הרגע הטעון ביותר הגיע כאשר ראמאן נשאלה מדוע היא משתמשת במונח "רצח עם" כדי לתאר את פעולות ישראל בעזה. היא לא חזרה בה. ראמאן אמרה שהסתמכה על מומחים בינלאומיים, ובהם לדבריה גם מומחים ישראלים, והוסיפה כי התמונות מעזה, הפגיעה בבתי חולים ומותם של ילדים גרמו לה להרגיש שהיא חייבת להתבטא בנושא.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה ראמאן הביעה עמדה כזאת. בריאיון באביב עם הסטרימר השמאלי חסן פייקר היא נשאלה במפורש אם לדעתה ישראל ביצעה רצח עם והשיבה בחיוב. האמירה הפכה מאז לאחת מנקודות החיכוך הבולטות בינה לבין חלקים מהקהילה היהודית בלוס אנג'לס. נשיא הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס, הרב נואה פרקס, אמר עוד לפני האירוע שהשימוש במונח היה פוגע מאוד בעיני הארגון וחלקים בקהילה.

עבור ראשת עיריית לוס אנג'לס אין כמובן סמכות לנהל את מדיניות החוץ של ארצות הברית או לקבוע את מדיניותה של ישראל. אבל בעיר שבה חיים מאות אלפי יהודים, ושבה הפגנות, אירועים אנטישמיים והעימות הציבורי סביב ישראל ועזה הפכו בשנים האחרונות לחלק מהמציאות המקומית, העמדות האלה אינן נשארות רק בתחום מדיניות החוץ. הן נוגעות גם לביטחון, להפגנות, ליחסי קהילות ולתחושת הביטחון של תושבים יהודים ומוסלמים בעיר.

כאשר באס עלתה לבמה ונשאלה אותה שאלה, תשובתה הייתה שונה. היא אמרה כי כאשר היא עוסקת בעימותים בינלאומיים היא מתמקדת באופן שבו הם משפיעים על תושבי לוס אנג'לס, וכשנשאלה אם היא רואה את המונח "רצח עם" כמתאים לתיאור פעולות ישראל בעזה, השיבה בשלילה.

באס גם דיברה על הקשר האישי שלה לקהילה היהודית. היא סיפרה כי בבתי הספר שבהם למדה היו תלמידים יהודים רבים שהוריהם או סביהם היו ניצולי שואה, והדגישה כי מבחינתה תפקיד ראש העיר הוא להבטיח את ביטחונם של תושבי לוס אנג'לס ולנסות למנוע מהעימותים מעבר לים להפוך לקרע אלים בתוך העיר.

המפגש נערך ביום שלישי בערב ביוזמת הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס וארגונים יהודיים נוספים. באס וראמאן לא ישבו לעימות ישיר זו מול זו, אלא הופיעו בזו אחר זו ונשאלו בנפרד על ידי המנחה אלכס כהן. לצד ישראל ואנטישמיות, האירוע עסק גם בנושאים עירוניים כמו חסרי בית, יוקר הדיור ושירותים עירוניים. 

אבל ישראל הפכה במהירות למוקד הערב.

ראמאן נשאלה גם על תנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות נגד ישראל. היא תיארה את התנועה כצורה לגיטימית של מחאה לא אלימה, אמירה שעוררה קריאות בוז בקהל. היא הדגישה שהיא תומכת בזכותם של אנשים למחות גם כאשר אינה מסכימה איתם, וציינה שהחרם על ישראל אינו חלק ממצע הבחירות שלה. 

באס הציגה עמדה אחרת. כשנשאלה על ניסיון אפשרי לקדם מדיניות חרם נגד ישראל באמצעות מועצת העיר, היא אמרה כי תתנגד למהלך כזה. בכך נוצר אחד ההבדלים המובהקים ביותר בין השתיים בערב שנועד מלכתחילה לאפשר לבוחרים היהודים להבין היכן עומדת כל מועמדת.

גם הריאיון של ראמאן עם פייקר חזר לרדוף אותה על הבמה. פייקר, דמות אינטרנטית בולטת המזוהה עם השמאל האמריקאי ומבקר חריף של ישראל, עורר בעבר ביקורת בעקבות התבטאויות על יהודים חרדים. ראמאן כבר אמרה שהיא מתנגדת בחריפות לחלק מהתבטאויותיו, אבל במפגש נשאלה מדוע בחרה בכלל להופיע בתוכנית שלו ומדוע ההתנגדות הזאת לא הייתה בולטת במהלך הריאיון עצמו.

ראמאן השיבה כי פוליטיקאים אינם יכולים לדבר רק עם קהלים ומראיינים שאיתם הם מסכימים. לדבריה, במיוחד כאשר צעירים רבים כבר אינם צורכים חדשות באמצעות הטלוויזיה המסורתית, נבחרי ציבור ומועמדים צריכים להגיע לפלטפורמות שבהן אותם מצביעים נמצאים, גם אם הם חולקים על חלק מעמדותיו של המראיין. 

היחסים של ראמאן עם השמאל הפרוגרסיבי סביב ישראל מורכבים יותר מכפי שניתן היה להבין רק מהאירוע. היא חברה בסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה וזוכה לתמיכת הארגון במרוץ לראשות העיר, אבל לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 היא דווקא התעמתה איתו. ראמאן ביקרה אז הודעה של הארגון שלדבריה הייתה חסרת אמפתיה כלפי הקהילות בישראל. בהמשך הארגון נזף בה גם בשל הביקורת הזאת וגם בשל העובדה שביקשה וקיבלה בעבר את תמיכת "דמוקרטים למען ישראל - לוס אנג'לס". 

בריאיון עם פייקר בחודש מאי היא אמרה שכיום לא הייתה מבקשת את אותה תמיכה. עם זאת, היא גם אמרה כי היא מאמינה בזכותה של ישראל להתקיים, ובפורום השבוע הזכירה כי הייתה נבחרת הציבור הראשונה בעירייה שגינתה את מתקפת 7 באוקטובר. 

הוויכוח על המונח "רצח עם" עצמו נותר שנוי במחלוקת בזירה הבינלאומית. אמנת האו"ם מגדירה רצח עם באמצעות שורה של מעשים כאשר הם מבוצעים מתוך כוונה להשמיד, באופן מלא או חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. ישראל דוחה בתוקף את הטענה שהיא מבצעת רצח עם בעזה. מנגד, ארגוני זכויות אדם וגופים ומומחים בינלאומיים שונים אימצו את ההגדרה או טענו שקיימות ראיות התומכות בה. עצם מספר ההרוגים בעזה אינו מכריע לבדו את השאלה המשפטית, שבה יסוד הכוונה הוא מרכיב מרכזי. 

עבור ראש עיריית לוס אנג'לס אין כמובן סמכות לנהל את מדיניות החוץ של ארצות הברית או לקבוע את מדיניותה של ישראל. אבל בעיר שבה חיים מאות אלפי יהודים, ושבה הפגנות, אירועים אנטישמיים והעימות הציבורי סביב ישראל ועזה הפכו בשנים האחרונות לחלק מהמציאות המקומית, העמדות האלה אינן נשארות רק בתחום מדיניות החוץ. הן נוגעות גם לביטחון, להפגנות, ליחסי קהילות ולתחושת הביטחון של תושבים יהודים ומוסלמים בעיר.

העיתוי הפך את המפגש לרגיש עוד יותר. פתקי ההצבעה בדואר לבחירות בנובמבר אמורים להתחיל להישלח לבוחרים ב-1 באוקטובר, והקמפיין נכנס כעת לישורת האחרונה. שתי המועמדות גייסו כל אחת כ-2.5 מיליון דולר, וקבוצות חיצוניות משקיעות מיליונים נוספים במרוץ. 

באס וראמאן מסכימות לפחות בנקודה אחת מרכזית: שתיהן אומרות שהעירייה חייבת להיאבק באנטישמיות ולהגן על יהודי לוס אנג'לס. אלא שהערב בסקירבול המחיש עד כמה שונות הדרכים שבהן הן מדברות על ישראל, עזה והמחאה נגד ישראל.

עבור הבוחרים היהודים שהגיעו לשמוע את שתי המועמדות, לא היה צורך לפענח רמזים. ראמאן יצאה מהערב כשהיא עדיין עומדת מאחורי השימוש במונח "רצח עם" ורואה בחרם על ישראל צורת מחאה לגיטימית, אף שאינו חלק מהמצע שלה. באס יצאה ממנו כשהיא דוחה את הגדרת רצח העם ומצהירה שתתנגד למהלך עירוני של חרם נגד ישראל. חודש לפני הבחירות, המחלוקת על מלחמה שמתרחשת אלפי קילומטרים מקליפורניה הפכה לחלק גלוי מאוד מהקרב על מי תנהל את לוס אנג'לס.