
אצל חלק מהאנשים, לעומת זאת, התגובה לקור חזקה הרבה יותר. האצבעות נעשות קפואות, חסרות תחושה ולעיתים גם משנות צבע - מלבן לכחול ובהמשך לאדום כשהדם חוזר לאזור. התופעה הזו נקראת ריינו, והיא נגרמת מכיווץ חד של כלי הדם הקטנים באצבעות ובבהונות. לפי המכון הלאומי האמריקאי לדלקת מפרקים ומחלות שריר ושלד ועור, קור הוא הטריגר הנפוץ ביותר, אך גם מתח נפשי יכול לעורר התקף.

למה דווקא האצבעות מרגישות את הקור ראשונות?
התקף כזה יכול להימשך כמה דקות ולעיתים אפילו כמה שעות. כשהאצבעות מתחממות והדם מתחיל לזרום שוב, עלולים להופיע עקצוצים, תחושת צריבה או פעימות באזור. אצל רוב האנשים מדובר בתופעה קלה יחסית שאפשר להתמודד איתה בעזרת שמירה על חום הגוף, אך קיימת גם צורה משנית של ריינו שיכולה להיות קשורה למצבים רפואיים אחרים, ובהם זאבת וסקלרודרמה.
אז מה אפשר לעשות כשהידיים מתחילות לקפוא? הדבר החשוב ביותר הוא לא לחכות שהאצבעות כבר יהיו קפואות לגמרי. כפפות, שכבות לבוש ושמירה על הגוף כולו חם יכולים לעזור, וגם כדאי להימנע ממעברים חדים בין חום לקור - למשל הכנסת ידיים למקפיא או יציאה מחדר מחומם ישירות לאוויר קר מאוד. פעילות גופנית סדירה יכולה גם לתמוך במחזור הדם.
ומה אם הידיים קרות גם כשבחוץ בכלל לא קר? במקרה כזה שווה לשים לב אם יש תסמינים נוספים. ידיים קרות באופן קבוע יכולות להופיע גם במצבים כמו אנמיה, תת-פעילות של בלוטת התריס, סוכרת או בעיות אחרות בזרימת הדם. אם הקור מלווה בשינויי צבע משמעותיים, כאבים, נימול מתמשך או פצעים בקצות האצבעות, כדאי לפנות לבדיקה רפואית.
בשורה התחתונה, אצבעות קרות בחורף הן בדרך כלל פשוט הדרך של הגוף לשמור על החום במקום שבו הוא נחוץ יותר. אבל אם בכל ירידה קטנה בטמפרטורה האצבעות הופכות לבנות או כחולות, מאבדות תחושה או כואבות, ייתכן שהגוף מגיב לקור בעוצמה חריגה - וזה כבר משהו שכדאי לבדוק.