מזימות חיסול בשלב מתקדם: איראן מתכננת לפגוע בבכירים אמריקנים - וושינגטון מפנה דיפלומטים

ארצות הברית נערכת לאפשרות של גל התנקשויות איראני נגד דיפלומטים ובכירים אמריקנים ברחבי העולם, בעקבות התרעה מודיעינית חריגה המצביעה על התקדמות משמעותית בתוכניות לפגיעה באנשי ממשל. מסמך מודיעיני אמריקני שהגיע לידי אתר החדשות אקסיוס חושף כי גורמי המודיעין בוושינגטון מזהים הסלמה ממשית בפעילות האיראנית, וכי חלק מהמזימות הקטלניות כבר הגיעו לשלבים מתקדמים. החשש אינו מוגבל למזרח התיכון, אלא מתייחס גם למדינות נוספות שלא זוהו במסמך.

המידע נחשף בשבת, 24 באוקטובר, בתחקיר של העיתונאי ברק רביד באקסיוס. במרכזו מסמך בן עמוד אחד, שאינו מסווג כסודי, הנושא את התאריך 23 באוקטובר ונשלח למזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו. המסמך נכתב בידי ראש המודיעין הלאומי של ארצות הברית, ג'יי קלייטון, והוא מבוסס על מידע מודיעיני שנאסף בערוצים שונים. לפי ההתרעה, איראן הגבירה באופן משמעותי את מאמציה לפגוע באזרחים אמריקנים ובבעלי תפקידים רשמיים, כאשר כמה מהתוכניות הגיעו לרמת מוכנות מדאיגה.

המסמך אינו מציין שמות של יעדים אפשריים, אינו מפרט באילו מדינות מחוץ למזרח התיכון מתוכננות התקיפות ואינו מסביר באילו שיטות מתכוונים האיראנים לפעול. עם זאת, עצם העברת ההתרעה לדרג המדיני הבכיר ביותר, לצד הצורך הדחוף להפיץ את המידע בקרב אנשי ממשל נוספים, מעידים על חומרת החששות במערכת הביטחון האמריקנית.

אחד הפרטים המשמעותיים ביותר במסמך נוגע דווקא לאופן שבו זורם המידע בתוך הממשל. קלייטון הזהיר את רוביו כי המודיעין על תוכניות ההתנקשות האיראניות חייב להגיע למספר גדול יותר של בעלי תפקידים, מעבר לאלה המורשים כיום להיחשף אליו. הוא ציין כי בכירים במחלקת המדינה כבר עודכנו בתוכן ההתרעות, והציע לפעול להורדת רמת הסיווג של מידע רגיש ככל שניתן, כדי שיהיה אפשר להזהיר אנשי ממשל נוספים שעלולים להימצא בסכנה.

המשמעות היא שאנשי ביטחון ומודיעין חוששים כי דיפלומטים או עובדים אמריקנים עלולים להיחשף לאיום מבלי שהם מודעים למלוא חומרתו. הרחבת מעגל המידע נועדה לאפשר להם לנקוט אמצעי זהירות מתאימים, לשנות נהלים ולעדכן תוכניות אבטחה. עם זאת, אין במסמך שפורסם הוכחה לכך שכבר נקבע מועד לביצוע אחת ההתנקשויות או שאנשי ממשל מסוימים זוהו כיעדים מידיים.

מזכיר המדינה מרקו רוביו קיבל את ההתרעה על תוכניות ההתנקשות האיראניות

ההתרעה המודיעינית מספקת גם רקע להחלטות החריגות שקיבלה מחלקת המדינה האמריקנית בימים האחרונים. וושינגטון החלה לצמצם את מספר אנשי הסגל הדיפלומטי והממשלתי בשגרירויותיה באיחוד האמירויות, בלבנון, בקטאר ובירדן. ההחלטה התקבלה ביום שישי, לאחר שבתחילת השבוע כבר הורתה מחלקת המדינה לבני משפחותיהם של עובדים ולאנשי צוות שאינם חיוניים לעזוב את השגרירות בריאד ואת הקונסוליות בג'דה ובדהראן שבסעודיה.

לפי גורם אמריקני שצוטט באקסיוס, ההחלטה לצמצם את הנוכחות באזור נובעת משילוב של איומי טרור איראניים והחשש מפני הרחבת התקיפות של המורדים החות'ים בתימן, הנתמכים בידי טהראן. הממשל מבקש לצמצם את מספר האמריקנים החשופים לסכנה ולהותיר במתקנים הרגישים בעיקר עובדים חיוניים. הדיווח על צמצום כוח האדם בארבע השגרירויות פורסם תחילה ברשת סי-אן-אן, בעוד שסוכנות הידיעות איי-פי אישרה בנפרד את צעדי ההיערכות.

חשוב להבחין בין סוגי הצעדים שננקטו. בסעודיה ניתנה הוראה לעזיבת בני משפחות ועובדים לא חיוניים, ואילו בארבע המדינות האחרות מדובר בצמצום הנוכחות הדיפלומטית, ללא הוראה גורפת לכל העובדים לעזוב. השגרירויות אינן נסגרות לחלוטין, אך פעילותן מתבצעת תחת מגבלות ביטחוניות מחמירות יותר.

החשש האמריקני אינו מתמקד רק בהתנקשויות ממוקדות. גורמי ממשל בוושינגטון מעריכים כי המורדים החות'ים עלולים להרחיב את התקיפות שלהם מעבר לסעודיה ולפגוע ביעדים נוספים ברחבי המזרח התיכון. התרחבות כזו עשויה לסכן מתקנים דיפלומטיים, בסיסים צבאיים ותשתיות אזרחיות במדינות שבהן פועלים אנשי ממשל אמריקנים.

ההתרעה מגיעה בעיתוי נפיץ במיוחד, כאשר המתיחות בין וושינגטון לטהראן גוברת על רקע המבוי הסתום במגעים המדיניים והאפשרות לחידוש הפעולות הצבאיות האמריקניות והישראליות נגד איראן. בממשל האמריקני חוששים מפני התרחבות נוספת של העימות, בעוד ששני הצדדים ממשיכים להעביר מסרים מאיימים זה לזה.

ביום שישי, במהלך עצרת פוליטית בפלורידה, העלה הנשיא דונלד טראמפ מחדש את האפשרות של פעולה צבאית נוספת נגד איראן. טראמפ התייחס למבצע הצבאי האמריקני הקודם והבהיר כי ארצות הברית עשויה לבצע פעולה נוספת אם האיראנים לא יסכימו להגיע להסדר. דבריו לא כללו מועד לתקיפה, אך הצטרפו לשורת איתותים מצד וושינגטון בדבר נכונות להשתמש שוב בכוח צבאי.

טראמפ הציג את האפשרות הצבאית לצד מסלול של משא ומתן, והביע ספק בנכונות ההנהגה האיראנית להגיע להסכם. במקביל, גורמים אמריקניים מעריכים כי האפשרות למבצע צבאי מחודש נותרת על השולחן, אם כי לא פורסמה החלטה סופית בנושא.

בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, לנוכח האפשרות שפעולה אמריקנית נוספת נגד איראן תלווה בתגובה אזורית רחבה. במקרה של הסלמה, הסיכון אינו מוגבל לחיילים או לאנשי ממשל אמריקנים. גם מתקני אנרגיה, נמלי תעופה, נתיבי שיט ומטרות הקשורות למדינות המשתפות פעולה עם ארצות הברית עלולים להימצא תחת איום. עם זאת, לא פורסמה התרעה קונקרטית חדשה במסמך המדובר המצביעה על תוכנית לפגוע ביעדים ישראליים.

למזימות התנקשות המיוחסות לאיראן יש רקע ממושך. בשנים האחרונות חשפו הרשויות האמריקניות כמה תוכניות שיוחסו לגורמים הפועלים מטעם טהראן לפגיעה באישים אמריקנים, לרבות בעלי תפקידים לשעבר במערכת הביטחון והממשל. חלק מהפרשות הובילו לכתבי אישום ולחקירות פדרליות, כאשר הרשויות האמריקניות טענו כי מדובר בניסיונות נקמה על פעולות שביצעה ארצות הברית נגד בכירים איראנים.

אלא שהמסמך הנוכחי מרחיב את תמונת האיום. בניגוד לאזהרות כלליות על כוונות עוינות, הוא מתאר מאמצים שהתגברו משמעותית ותוכניות קטלניות שהגיעו לשלבים מתקדמים. זהו הבדל חשוב: גורמי המודיעין אינם מסתפקים עוד בהערכת רצון איראני לפגוע באמריקנים, אלא מזהירים מפני תוכניות הנמצאות לכאורה בשלבי התקדמות ממשיים.

עם זאת, העובדה שתוכנית מוגדרת כמתקדמת אינה מוכיחה שהיא עומדת להתבצע או שיש בידי מתכנניה את כל האמצעים הדרושים להצלחתה. המסמך שפורסם אינו חושף את התשתית המודיעינית שעליה מבוססת ההערכה, ולכן אי אפשר לקבוע באופן עצמאי עד כמה קרובות המזימות לביצוע.

גם הניסיון לקשור בין ההתרעה לבין האפשרות לתקיפה אמריקנית נוספת נגד איראן דורש זהירות. גורמי ממשל הבהירו כי צמצום כוח האדם בשגרירויות נובע מאיומים ביטחוניים ממשיים, ולא בהכרח מהחלטה על פעולה צבאית קרובה. עם זאת, השילוב בין החשש מהתנקשויות, פעילות החות'ים והאיומים הפומביים של טראמפ יוצר מציאות ביטחונית מורכבת שבה כל אירוע נקודתי עלול להחריף את העימות.

עבור ישראלים ואמריקנים החיים במזרח התיכון, ההתפתחויות האחרונות מחייבות תשומת לב מיוחדת להודעות הרשמיות של השגרירויות ולהנחיות הביטחון במדינות שבהן הם שוהים. בשלב זה לא פורסמה הוראת פינוי כללית לאזרחים אמריקנים מכל מדינות האזור, ואין להסיק מצמצום הסגל הדיפלומטי כי כל אזרח אמריקני או ישראלי נמצא תחת איום אישי.

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא עד כמה הצליח המודיעין האמריקני לזהות את הגורמים המעורבים בתוכניות ההתנקשות, והאם ניתן יהיה לסכל אותן לפני שיגיעו לשלב הביצוע. המסמך שהגיע לשולחנו של מרקו רוביו אינו מספק תשובה לכך, אך הוא חושף את עומק הדאגה בוושינגטון: בעוד הנשיא טראמפ מאיים בתקיפה נוספת באיראן, גורמי המודיעין שלו מזהירים כי טהראן מקדמת, לפי הערכתם, תוכניות קטלניות נגד אמריקנים מעבר לגבולותיה.

לפי שעה, ארצות הברית אינה מסתפקת בהגברת האבטחה. היא כבר מצמצמת את מספר אנשיה בחלק מהמתקנים הדיפלומטיים הרגישים ביותר במזרח התיכון, צעד המעיד על כך שההתרעות נלקחות ברצינות בדרגים הבכירים של הממשל. השאלה כעת היא אם ההיערכות הזאת תספיק כדי למנוע פגיעה, או שהאיום המודיעיני יהפוך לאירוע ביטחוני שיגרור הסלמה נוספת בין וושינגטון לטהראן.