בזוס שוב מהמר על המוח הישראלי: חברת שבבים נמכרת בכ-200 מיליון דולר

בעוד ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות משקיעות מאות מיליארדי דולרים בתשתיות בינה מלאכותית, עסקה חדשה שנחשפה ביום שני, 26 באוקטובר, ממחישה שוב את החשיבות של תעשיית השבבים הישראלית במרוץ הטכנולוגי העולמי. חברת אנקונבנשנל האמריקאית, סטארט-אפ צעיר מעמק הסיליקון ששוויו מוערך ב-4.5 מיליארד דולר, הודיעה על רכישת חברת ניוריאליטי הישראלית, המתמחה בפיתוח שבבים ותשתיות מחשוב לבינה מלאכותית. סכום הרכישה לא נחשף רשמית, אולם לפי הערכות שפורסמו בתקשורת הישראלית, העסקה מוערכת ב-150 עד 200 מיליון דולר.

הרכישה, שתתבצע בשילוב של מזומן ומניות בחברה האמריקאית, תחבר את צוות המהנדסים הישראלי לאחת מחברות החומרה המסקרנות שהוקמו לאחרונה בארצות הברית. אנקונבנשנל, שמרכזה במאונטיין ויו שבקליפורניה, נוסדה לפני פחות משנה, וכבר הספיקה לגייס 475 מיליון דולר ממשקיעים בולטים, בהם ג'ף בזוס, מייסד אמזון, וקרנות ההון סיכון סקויה ואנדריסן הורוביץ.

אחד הפרטים המשמעותיים ביותר בעסקה עבור תעשיית ההייטק הישראלית הוא ההתחייבות של החברה הרוכשת להמשיך לפעול בישראל. כ-40 מעובדי ניוריאליטי צפויים להצטרף לאנקונבנשנל, ופעילות ההנדסה המקומית בקיסריה ובתל אביב אמורה להישמר. בחלק מהדיווחים בישראל הוזכר מספר גדול מעט יותר של עובדים, אולם ברויטרס דווח על כ-40 עובדים שיצטרפו לחברה.

עבור העובדים הישראלים, לא מדובר רק בשינוי הבעלות על החברה שבה הם מועסקים. העסקה מאפשרת להם להשתלב בפרויקט בינלאומי שאפתני, שנהנה ממימון משמעותי ומגישה למשקיעים בעלי השפעה בתעשיית הטכנולוגיה העולמית.

העסקה עם אנקונבנשנל מספקת לחברה הישראלית הזדמנות להשתלב במערכת בעלת משאבים פיננסיים גדולים בהרבה. מנגד, החברה האמריקאית מקבלת צוות שכבר צבר ניסיון בפיתוח שבבים ובמעבר משלב הרעיון ההנדסי למוצרים ממשיים.

ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 בידי שלושה יזמים ישראלים: משה תנך, צביקה שמואלי ויוסי קיסוס. תנך, המשמש מנכ"ל החברה, הגיע לתפקיד לאחר שצבר ניסיון בתעשיית השבבים בחברות אינטל ומארוול. יחד עם שותפיו הוא ביקש להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות שמלוות את התפתחות הבינה המלאכותית: מערכות מתקדמות דורשות לא רק מעבדים חזקים, אלא גם תשתיות יקרות, מורכבות וזוללות חשמל.

כאשר מדברים על בינה מלאכותית, תשומת הלב הציבורית מופנית בדרך כלל לשבבים המתקדמים של אנבידיה, למרכזי הנתונים העצומים של מיקרוסופט וגוגל ולמערכות שמסוגלות לכתוב טקסטים, ליצור תמונות או לנתח כמויות אדירות של מידע. אבל מאחורי כל פעולה כזאת נמצאת מערכת מחשוב מורכבת בהרבה ממעבד אחד.

כדי שמערכת בינה מלאכותית תוכל לענות לשאלה או לבצע משימה, היא נדרשת להעביר נתונים בין רכיבי חומרה שונים, לנהל זיכרון ולתאם בין מעבדים. התהליכים האלה צורכים משאבים, חשמל וזמן, ולעיתים יוצרים צווארי בקבוק שפוגעים ביעילות הכוללת של המערכת.

כאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה שפיתחה ניוריאליטי. החברה מתמקדת בשיפור התשתיות המאפשרות למערכות בינה מלאכותית לבצע את שלב הסקת המסקנות, כלומר השלב שבו מערכת שכבר אומנה משתמשת בידע שצברה כדי לספק תשובות ותוצאות למשתמשים.

ההבחנה הזאת חשובה במיוחד. אימון מודלים גדולים דורש עוצמת מחשוב אדירה, אבל לאחר שהמודל כבר פותח, הוא עשוי לשרת מיליוני משתמשים מדי יום. במצב כזה, אפילו שיפור קטן ביעילות של כל פעולה עשוי להוביל לחיסכון כספי ואנרגטי משמעותי כאשר מכפילים אותו במיליארדי פעולות.

ניוריאליטי פיתחה לאורך השנים כמה שבבים מתקדמים ופתרונות שנועדו להקל על העומס במערכות הללו. לפי דיווחי התקשורת הכלכלית בישראל, החברה גייסה מאז הקמתה כ-105 מיליון דולר ממשקיעים שונים, בהם גם סמסונג וקרנות השקעה בינלאומיות.

אלא שלמרות היכולות הטכנולוגיות, פיתוח שבבים הוא אחד התחומים היקרים והמורכבים ביותר בעולם ההייטק. בניגוד לחברת תוכנה שמסוגלת לעיתים להשיק מוצר באמצעות צוות מצומצם, חברת שבבים זקוקה למהנדסים מנוסים, לבדיקות חומרה ממושכות, לתהליכי ייצור מורכבים ולהשקעות גדולות עוד לפני שהמוצר מגיע ללקוחות.

העסקה עם אנקונבנשנל מספקת לחברה הישראלית הזדמנות להשתלב במערכת בעלת משאבים פיננסיים גדולים בהרבה. מנגד, החברה האמריקאית מקבלת צוות שכבר צבר ניסיון בפיתוח שבבים ובמעבר משלב הרעיון ההנדסי למוצרים ממשיים.

מי שעומד מאחורי הרוכשת הוא נאבין ראו, יזם בעל רקורד יוצא דופן בתחום הבינה המלאכותית. בעבר הקים את חברת נרוואנה, שנרכשה על ידי אינטל בעסקה של יותר מ-400 מיליון דולר. לאחר מכן הקים את חברת מוזאיק, שפיתחה תוכנה לבינה מלאכותית ונרכשה בשנת 2023 בידי דאטהבריקס תמורת כ-1.3 מיליארד דולר.

כעת ראו מבקש להתמודד עם אתגר גדול בהרבה: שינוי יסודי של האופן שבו מחשבים מבצעים פעולות בינה מלאכותית. אנקונבנשנל שואפת לפתח שבבים שיהיו יעילים פי אלף מבחינת צריכת האנרגיה בהשוואה לטכנולוגיות הקיימות. מדובר ביעד שהחברה הציבה לעצמה, ולא בהישג שכבר הוכח במוצר מסחרי.

הגישה שלה שונה מהותית מזו המקובלת בתעשיית השבבים. במקום להסתמך רק על שיפור הדרגתי של ארכיטקטורות מחשוב קיימות, החברה מנסה להשתמש בעקרונות שמקורם במערכות ביולוגיות ובדינמיקה של מערכות מורכבות. הרעיון הוא לאפשר לרכיבי מחשוב פשוטים יחסית לפעול יחד ולהגיע לתוצאות באמצעות אינטראקציה ביניהם, במקום לבצע אך ורק סדרה קבועה מראש של הוראות.

אם הגישה הזאת תצליח, היא עשויה לספק מענה לאחת הבעיות המרכזיות שמאיימות על המשך התרחבות ענף הבינה המלאכותית: צריכת החשמל העצומה של מרכזי הנתונים. חברות טכנולוגיה מקימות כיום מתקנים שמצריכים אספקת אנרגיה בהיקפים גדולים, והמחסור בתשתיות חשמל מתאימות כבר הופך לגורם משמעותי בהחלטות על מיקום מרכזי מחשוב חדשים.

אבל גם בחברה האמריקאית מבינים שהדרך מטכנולוגיה מבטיחה למוצר מסחרי אינה פשוטה. בראיון לרויטרס סיפר ראו כי כאשר אנקונבנשנל גייסה בדצמבר האחרון 475 מיליון דולר, ההערכה הראשונית הייתה שיידרשו כשלוש שנות מחקר ופיתוח וכחמש שנים עד להשלמת מוצר.

אולם השימוש בכלי בינה מלאכותית לצורכי הפיתוח עצמו האיץ לדבריו את ההתקדמות. החברה כבר השלימה שבב ניסיוני ראשון והיא מתקרבת להשלמת שבב שני. בעקבות ההתקדמות המהירה התברר לה שהיא זקוקה לצוות מהנדסים מנוסה שיוכל לקחת את הטכנולוגיה משלב המחקר לשלב הייצור וההפצה.

זהו בדיוק המקום שבו נכנסים לתמונה המהנדסים הישראלים. ראו, שבעצמו כיהן בעבר בדירקטוריון ניוריאליטי ומכיר מקרוב את יכולותיה, הסביר כי החברה כבר בנתה בסיס מחקרי משמעותי, אך כעת היא נזקקת לאנשים שמסוגלים לפתח מוצרים, לייצר אותם ולהרחיב את הפעילות בקנה מידה מסחרי.

הקשר הקודם בין ראו לחברה הישראלית עשוי לסייע בשילוב הצוותים. בניגוד לרכישה שבה חברה גדולה נחשפת לראשונה לטכנולוגיה של חברה קטנה, במקרה הזה הרוכשת כבר מכירה את האנשים ואת עבודתם.

מבחינת המשקיעים בניוריאליטי, העסקה מציעה תמורה שחלקה במזומן וחלקה במניות אנקונבנשנל. השילוב הזה עשוי לאפשר להם ליהנות מעליית ערך עתידית של החברה האמריקאית, אם תעמוד ביעדיה. מנגד, שווי המניות העתידי אינו מובטח, והוא תלוי בהצלחת הרוכשת ובהתפתחויות בשוק.

חשוב גם להבחין בין שווי החברה האמריקאית לבין סכום הרכישה. אנקונבנשנל הוערכה ב-4.5 מיליארד דולר במסגרת גיוס הון, אולם אין פירוש הדבר שהחברה הישראלית נרכשת בסכום דומה. לפי הערכות שפורסמו בגלובס ובכלי תקשורת כלכליים נוספים, שווי העסקה עומד על כ-150 עד 200 מיליון דולר בלבד, ופרטיה הפיננסיים המלאים לא פורסמו.

העסקה מצטרפת לשורה של רכישות והשקעות אמריקאיות בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית, שממשיכה למשוך עניין מצד חברות בינלאומיות בזכות הניסיון המקומי בפיתוח שבבים, מערכות מחשוב ותשתיות מתקדמות. עבור חברות אמריקאיות הנמצאות במרוץ נגד הזמן, רכישת צוות שכבר הוכיח יכולת לפתח חומרה מורכבת עשויה להיות מהירה יותר מבניית צוות דומה מאפס.

אבל מאחורי הידיעה על אקזיט ישראלי נוסף מסתתרת גם שאלה רחבה יותר: האם חברות השבבים הישראליות יכולות לצמוח לענקיות עצמאיות, או שהעלויות הגבוהות והצורך במימון עצום הופכים את מכירתן לחברות אמריקאיות למסלול כמעט בלתי נמנע?

במקרה של ניוריאליטי, החברה מסיימת את דרכה כעסק עצמאי, אולם העובדים והטכנולוגיה שפיתחו אינם אמורים להיעלם מישראל. אם תוכניות הרוכשת יתממשו, מרכזי הפיתוח המקומיים ימשיכו להשתתף בפיתוח דור חדש של חומרה לבינה מלאכותית.

עבור תעשיית ההייטק הישראלית, זהו אולי ההיבט החשוב ביותר בעסקה: לא רק סכום המכירה, אלא העובדה שחברה אמריקאית שמאחוריה ג'ף בזוס ואחדות מקרנות ההון סיכון החזקות בעולם בוחרת להישען על ידע הנדסי ישראלי כדי לפתח את הטכנולוגיה העתידית שלה.

השבבים החדשים עדיין רחוקים מהוכחה מסחרית, וההבטחה לחיסכון של פי אלף באנרגיה תעמוד במבחן רק כאשר המוצרים יגיעו לשוק. בינתיים, ארבעים מהנדסים ישראלים, חברה אמריקאית בת פחות משנה ומשקיעים ששווים מיליארדים יוצאים יחד לניסיון שאפתני לשנות את הדרך שבה פועלת הבינה המלאכותית.